ביום ראשון שעבר סערה ביצת הברנז'ה הטלוויזיונית: רשת 13 הודיעה על מינויו של מאיר קוטלר למשנה בכיר למנכ"ל, שיעמוד בראש זרוע התוכן בארץ ובחו"ל. למי שאינו מכיר את קוטלר, נספר שהוא המייסד והבעלים של משרד מוביל לייצוג טאלנטים, ובהם גם אנשי רשת 13.
המינוי הזה מגיע כחודשיים לאחר פרישתו של מנכ"ל רשת אבי בן טל, ומינויו של יורם אלטמן, עד אז דירקטור ברשת, למנכ"ל זמני בפועל. גם לאלטמן היו עיסוקים נוספים טרם מינויו: הוא שותף מייסד ויו"ר של קבוצת הקריאייטיב והפוסט-פרודקשן גראוויטי. בכובעו החדש כמנכ"ל בירך אלטמן על צירופו של קוטלר. "אני שמח שמאיר נעתר לבקשתי להצטרף לצוות הניהול הבכיר של רשת 13", הוא כתב בהודעה שהפיצה רשת לעיתונות, והוסיף: "שימור וחיזוק מערכת היחסים של רשת 13 עם יוצרים, טאלנטים וחברות הפקה הם בעיניי בעלי חשיבות עליונה".
התופעה הזאת, שבה בעלים ובכירים בחברות העובדות עם שחקנים בענף הטלוויזיה עוברים למשרות ניהול מלאות באחד השחקנים האלה, מעוררת כמה שאלות.
סוכנות הייצוג של קוטלר, לפי אתר האינטרנט שלה, היא מהסוכנויות הגדולות והמובילות בישראל, ופועלת בכל תחומי התרבות - טלוויזיה, קולנוע, תיאטרון, ספרות ועוד. היא היתה מעורבת ב"מיטב הפרויקטים" שהופקו בארץ בשנים האחרונות, מייצגת את "מיטב הכישרונות בישראל", מייעצת "לבימאים, תסריטאים, מחזאים, סופרים, עיתונאים, שחקנים ועוד", מציעה להם "טיפול שוטף בכל ענייניהם המקצועיים, החוזיים והכספיים", ופועלת "בישראל וגם בחו"ל באמצעות קשרים עם בתי הפקה וגופי שידור בארץ ובעולם, מתוך מטרה להביא ליצירת תכנים בכל הז'אנרים".
בין מיוצגי הסוכנות נמצאים העיתונאים ברוך קרא ותמר איש שלום (חדשות 13), דנה ויס (חדשות 12), לינוי בר גפן (קשת), יעל דן (גל"צ), יגאל גואטה ותמר אלמוג (התאגיד) ושמות מוכרים אחרים בעיתונות הכתובה והמשודרת.
שתיים ממגישות החדשות בתמונה מיוצגות בסוכנות של מאיר קוטלר. מימין לשמאל: דנה וייס, טלי מורנו, הילה קורח, תמר איש-שלום ויונית לוי (צילומי מסך)
הטאלנטים שלקוטלר יש אינטרס בהם פרוסים לא רק בגופים המתחרים ברשת, המעסיקה החדשה שלו, אלא גם ברשת עצמה ובחברת החדשות שלה. עד כניסתו לתפקיד, קוטלר ייצג לקוחות מול גופי התקשורת האלה. כעת, כשיידרש לעסוק בענייני מיוצגיו בערוץ שבו הוא משמש היום כמנהל, קוטלר עלול למצוא את עצמו במצב בעייתי. בעלי תפקידים בכלי תקשורת מתחרים יוכלו לראות בו מתחרה, ולנסות לפגוע במיוצגיו או בסוכנות שהיתה בבעלותו. בנסיבות כאלה מתעוררות שאלות מתחום התחרות וניגוד העניינים שהרגולטור צריך לתת עליהן את דעתו.
העברת עסק לנאמנות עיוורת אינה מבטלת את האינטרס הכלכלי. כשבעל העסק יסיים את תפקידו הוא ישוב להחזיק במניות, וככל שהרווחים שנצברו יאפשרו לחלק דיבידנד - הוא זה שייהנה מהם
כשפניתי לרשת 13 בשם "העין השביעית" ושאלתי על הבעייתיות הכרוכה במעבר של קוטלר לתפקיד ניהולי אצלם, השיב רועי ברגר, סמנכ"ל התקשורת והדוברות ברשת, כי "טרם כניסתו של מאיר קוטלר לתפקיד משנה בכיר למנכ"ל רשת וראש זרוע התוכן, הוא יתפטר מכל תפקידיו בחברת 'קוטלר ייצוג אמנים' וכל מניותיו בחברה יועברו לנאמנות עיוורת. ההסכם כולל הסדר ניגוד עניינים, לפיו, בין השאר, למר קוטלר לא תהיה כל מעורבות בעניין מיוצגים במשרדו לשעבר מול כל גורמי השידור וההפקה, וכמובן ברשת. לשאלתכם - אין צורך באישור רשות התחרות והעניין יובא לאישור הרשות השניה".
אלא שהדברים האלה רק מחדדים את הבעיה. נאמנות עיוורת, גם כשהיא חלה על הניהול השוטף של העסק וההחזקות בו, אינה מבטלת את האינטרס הכלכלי. לאדם שהעביר את אחזקותיו לנאמנות, "מוטב הנאמנות", עדיין יש אינטרס מובהק בהצלחת העסק ובהשאת רווחיו וערך המניות שלו. בתום תפקידו הניהולי הוא ישוב להחזיק במניות, וככל שערכן יגדל והרווחים שנצברו יאפשרו לחלק דיבידנד - הוא גם זה שייהנה מהם.
כל עוד אין ניתוק מלא בין בעל התפקיד ובין האינטרס הנוסף, עלול האינטרס הזה לרחף מעל לפעולותיו ולהעיב עליהן, גם בלי שיפעל הלכה למעשה בניגוד עניינים ולקידום טובת העסק שבבעלותו.
נאמנותו של סוכן
גם בהיבט התחרותי, דומה כי תגובת רשת אינה עונה על כל השאלות. בירור ברשות התחרות העלה כי הרשות לא קיבלה כל פנייה בנושא ואינה מכירה את הפרטים. ברשות השנייה, לעומת זאת, אישרו כי העסקתו של קוטלר הובאה לידיעתם ונמצאת "בבדיקה", אבל סירבו לפרט מהם הנושאים הנבחנים ואילו אמות מידה יובאו בחשבון באישור ההעסקה.
סוכן האמנים מאיר קוטלר, 2012 (צילום: משה שי)
לפי כללי הרשות השנייה והוראות הרשיון של רשת 13, מינוי מנכ"ל מורשה לשידורים טעון אישור מפורש של הרשות השנייה. אך מה הדין לגבי בעלי תפקידים אחרים? ומהו הסעיף בחוק שיוכל למנוע את מינויו של קוטלר, אם תשתכנע הרשות השנייה כי הוא מעורר חשש לניגוד עניינים? גם על השאלות האלה לא קיבלנו תשובה.
באופן תיאורטי, גם דיני החברות יכולים להציב מכשול בפני המינוי, אם יתברר שהוא עלול ליצור ניגודי עניינים והתנגשות בין שתי נאמנויות של קוטלר - לסוכנות ולערוץ. סעיף 254 לחוק החברות מטיל על נושאי משרה חובת אמונים לחברה. הוא מצווה על נושא המשרה לנהוג בתום לב ולפעול לטובת החברה, ובכלל זה להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או ענייניו האישיים; להימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה; להימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר; ולגלות לחברה כל ידיעה ולמסור לה כל מסמך הנוגעים לענייניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
כל התרחישים האלה עלולים להתממש כאשר לנושא המשרה יש אינטרס נוגד כלשהו בגוף אחר, גם אם הוא אינו מנהל אותו בפועל. אמנם, במקרה של קוטלר אין בחברות המעורבות מי שיתלונן על הפגיעה בחוק, שכן בעלי החברות אינם אלא קוטלר עצמו והאנשים שהחליטו למנות אותו למשרתו ברשת 13. אף על פי כן, בהנחה שגם ברשות השנייה רואים במורשים לשידורים כמו רשת 13 חברות שיש עניין ציבורי מיוחד בהתנהלותן – ייתכן שהוראות אלה בחוק החברות הן תמרור אזהרה לבעיה הטעונה פתרון.