בנימין נתניהו רכש את שמו הרע בגלל שקריו: הוא פנה לציבור הישראלי בלשון כוזבת, אמר דברים והיפוכם, הפיץ נתונים שקריים והציג תמונת מציאות מוליכה שולל. הוא עשה זאת באופן מחושב, שיטתי וציני לחלוטין כשהוא חותר להשיג בדרך זו רווחים תדמיתיים נקודתיים ולהיחלץ ממצוקות פוליטיות פתאומיות.

כך למשל, למי ששכח, בדה את הקביעה ש"המצביעים הערבים נעים בכמויות לקלפיות", היתמם שאין בדעתו ליזום חוק חסינות שיפטור אותו מהעמדה לדין ("מה פתאום"), התחמק ממתן הסברים על האישור שנתן לגרמניה למכור צוללות משוכללות למצרים ("זה סוד מדינה שרק ראש הממשלה יודע אותו"), ופיזר נתונים דמיוניים על מצבה של ישראל ומעמדה הבינלאומי.

התוצאה המצטברת של השיטה הנכלולית הזו הובילה את נתניהו להיתפס בעיני מנהיגי העולם כמי שאין לסמוך על מילתו ובסופו של דבר – להפסיד את השלטון. בדרך הוא הרעיל את התרבות השלטונית בארץ, הפך את השימוש בשקר להילך נפוץ וגרם לאזרחי המדינה לאבד את היכולת לקרוא את המציאות.

איילת שקד נראית בימים האחרונים כמי שהולכת בעקבות נתניהו: בתחילה הודיעה על מכסה של 5,000 פליטים מאוקראינה שישראל תקלוט, אך התברר שמחציתם ממילא כבר הגיעה ארצה. לאחר מכן בישרה על "אירוח זמני" של 25 אלף אזרחי אוקראינה שאינם יהודים, אך הסתבר שהיא כוללת בתוכם 20 אלף מהגרי עבודה ששוהים בארץ זה זמן.

כאשר עומתה עם היחס הבלתי נסבל בנתב"ג שבו נתקלים הפליטים, טענה שקד כי ביקרה בשטח ונוכחה שהתנאים סבירים ושהמתדפקים על שערי הארץ אף מקבלים "סנדביצ'ים ומים". כאשר מהדורות החדשות בטלוויזיה שידרו את המראות המחפירים שהפריכו את תיאורה של השרה, טענה כי היו אלו אירועים נקודתיים, תוצאה של עומס זמני ושהבעיה "נפתרה תוך דקות".

פליטים אוקראינים בנתב"ג, 15.3.22 (צילום: תומר נויברג)

פליטים אוקראינים בנתב"ג, 15.3.22 (צילום: תומר נויברג)

בפועל, דיווחי העיתונות על יחסם הנוקשה, לא פעם הגס ממש, של עובדי רשות האוכלוסין בדלפקי שדה התעופה, הציגו תמונת מציאות כה מבישה שהניעה את הממשלה לשנות את נוהל הטיפול בפליטים.

עם זאת, המאמץ להטעות את הציבור לא פסק: שינוע הפליטים למלון דן פנורמה, שהוצג כשיפור עצום ביחס המדינה אליהם, היה בפועל שדרוג תנאי המעצר שנכפה עליהם; הבשורה הגדולה על העתקת נקודת המיון והסינון של הפליטים לנקודות האיסוף המרוחקות שבגבולות אוקראינה, לא חוללה תמורה ממשית בנכונות ישראל לפתוח את שעריה, עד יעבור זעם, בפני כל מי שנזקק להימלט מאימי המלחמה. היא רק גרמה להעלמת מעמדי המיקוח בין הפליטים לנציגי רשות האוכלוסין מעיני הציבור הישראלי.

תמרוני ההטעיה של שקד אינם מתמצים בכך. הם ניכרים בעיקר – במלל נוטף הדבש שבו היא משתמשת כדי לתאר את מדיניותה ופועלה. ממש כמו נתניהו, שעטף את גרסאותיו הכוזבות על מצבה של ישראל בנתונים מסולפים ובתיאורים חסרי בסיס ("הכלכלה הכי חזקה בעולם", "ביקור היסטורי", "הישג היסטורי"), כך גם שקד מתבלת את מהלכיה הדרקוניים כלפי קורבנות הטרגדיה האוקראינית באמירות צדקניות ובהבעות הזדהות מתקתקות שנועדות לכסות על עורלת הלב ועל האטימות האידאולוגית העומדות בבסיס מדיניותה.

כאשר החלו גלי ההדף של האסון ההומניטרי באוקראינה להגיע לישראל, לא עשתה שקד סוד מעמדתה העקרונית: היא רואה במלחמה הזדמנות להגדיל את מספר העולים לישראל משתי המדינות הניצות – ולא, חלילה, אירוע מצוקה נורא המזמין את ישראל להושיט עזרה לכל מי שנזקק לה.

מהרגע הראשון הכריזה שקד על האפליה שבדעתה לנקוט בין פליטים יהודים למי שאינם יהודים. היא היתה נחרצת בעניין זה והיא ממשיכה לדבוק בגישתה זו למרות משמעותה המוסרית הנוראה והנזקים החמורים שהיא גורמת למדינה ולשמה.

מרגליות מסנוורות

בד בבד, מפיק פיה של שרת הפנים מרגליות מסנוורות בשיטת נתניהו:

"ישראל קלטה יותר פליטים מכל מדינה מערבית אחרת שלא גובלת עם אוקראינה. מדינת ישראל מאפשרת מדיניות יותר רחבה כמעט מכל המדינות המערביות שלא ניתן להגיע אליהן במעבר יבשתי מאוקראינה. אין אף מדינה בעולם, שאין לה פטור מויזה, שמאפשרת מדיניות נרחבת כמו בישראל. לדוגמא: בקנדה, ניו זילנד, ארה"ב ואנגליה המדיניות היא שלא מאפשרים עלייה למטוס בלי ויזה" (6 במרץ).

תמרוני ההטעיה של שקד אינם מתמצים בכך. הם ניכרים בעיקר – במלל נוטף הדבש שבו היא משתמשת כדי לתאר את מדיניותה ופועלה

"בסך הכל ישראל תארח כ-25 אלף אזרחי אוקראינה באופן זמני ועד יעבור זעם. מדובר במספר משמעותי ביותר לכשעצמו, בכל קנה מידה. מראות המלחמה באוקראינה והסבל העובר על אזרחיה מטלטלים את הנפש ואינם מאפשרים להישאר אדישים" (8 במרץ).

"בוודאי שכעם יהודי שהיה נרדף ואנחנו מבינים מה זה פליטות, אנחנו גם פותחים את הלב ואת הדלתות למי שאינו זכאי חוק השבות אבל זה חייב להיעשות במידה מוגבלת. אנחנו לא יכולים לפתוח את שערינו לכולם" (13 במרץ).

"החברה הישראלית יכולה להיות גאה בישראל. אנחנו עושים מעל ומעבר גם ביחס למדינות אחרות [...] אני לא מדברת על מדינות כמו פולין, אלא על מדינות כמו בריטניה, ארה"ב ואפילו מדינת אחרות כמו יפן וטיוואן. ליפן למשל נכנסו שמונה פליטים לפי מה שראיתי היום. מדינת ישראל היא מהמדינות שקלטו הכי הרבה פליטים מאוקראינה. אנחנו מקימים שם בית חולים שדה. אזרחי ישראל צריכים להיות גאים במה שאנחנו עושים" (ראיון עם יונית לוי, 14 במרץ).