מה שנראה עד לפני כמה ימים כמו עוד כותרת מוגזמת באתרי הבידור האמריקאים הפך מהר מאוד למציאות מפתיעה. תאגיד המדיה הענק ספוטיפיי הסיר מפלטפורמת הסטרימינג שלו את כל הדיסקוגרפיה העצומה, האיקונית והאהובה של ניל יאנג. הסיבה: זמר הרוק האגדי הודיע שהוא אינו מוכן להמשיך ולהפיץ את שיריו מעל אותה פלטפורמה בה משודר באופן בלעדי הפודקאסט הפופולרי של הסטנדאפיסט ג'ו רוגן, ספקן חיסונים שהפך בשנה האחרונה לפודקאסטר המפורסם והמצליח בעולם ולאויב הממסד המדעי והבריאותי.

מי שמאוד אוהב מוזיקה וצורך אותה בעיקר דרך אתרי סטרימינג כמו ספוטיפיי מוצא את עצמו במקום מאוד מורכב ומבלבל. במיוחד אם הוא במקרה גם מעריץ מושבע של ניל יאנג, אחד מאמני הרוק והפולק החשובים והמשפיעים בעולם. אחרי הכל, ספוטיפיי היא אפליקציית הבית של מרבית משתמשיה המכורים. האלגוריתם שלה מגלה להם מדי יום אמנים ואלבומים חדשים בהתאם לטעם המוזיקלי שלהם. האפליקציה הנוחה והיעילה גם הצליחה לשמור על תדמית חיובית, הרחק מהשערוריות של פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר.

ניל יאנג הציב בפני ספוטיפיי אולטימטום ערכי, מוסרי ומחויב חברתית - להתנגד להפצת קונספירציות ומידע לא אמין, שמסכן חיים בימים בהם מגפה עולמית מכה אותנו גלים-גלים. יאנג  גם מוכן לשלם על כך מחיר, אקט ראוי להערכה ללא ספק. בניגוד למרבית האמנים הגדולים שנהנים מהכנסות וחשיפה אדירה באמצעות הפלטפורמה שמספקת להם ספוטיפיי, ומתעלמים מהביקורת החריפה של הממסד המדעי והבריאותי על המיקרופון הפתוח שרוגן מעניק לפסאודו-מדענים ומתנגדי חיסונים למיניהם, יאנג החליט שהוא לא מוכן לשבת בשקט.

יאנג החליט להטיל לזירה את מלוא כובד משקלו. בספוטיפיי, שרכשה לאחרונה זכויות בלעדיות על שידור התוכנית של רוגן, פשוט מחקו מהאפליקציה את עשרות אלבומיו של יאנג

לאחר שספוטיפיי התעלמה ממכתב פומבי של 270 רופאים ומדענים במחאה על ראיון שרוגן ערך עם מדען שמוכר כמטעה ולא אמין, יאנג החליט להטיל לזירה את מלוא כובד משקלו. בספוטיפיי, שרכשה לאחרונה זכויות בלעדיות על שידור התוכנית של רוגן שמושכת 200 מיליון מאזינים צעירים ברחבי העולם, פשוט מחקו מהאפליקציה את עשרות אלבומיו של יאנג. המעריצים עדיין בהלם.

וגם במלכוד. משום שאל מול ההזדהות האוטומטית של מעריצים וליברלים רבים עם ההכרזה של יאנג, היו מי שטענו שדווקא הוא הדמות הכוחנית והבעייתית בסיפור. זה שסותם פיות ומנסה לצנזר ספקנות לגיטימית כלפי מדיניות ממשלתית וציבורית שנויה במחלוקת. יאנג, הם אמרו, דורש למעשה את מה שרובנו לרוב מסתייגים ממנו - שהפלטפורמה המסחרית תהיה זאת שתשפוט איזה תוכן לגיטימי ואיזה לא. הסכנה שהוא מציב בפני חופש הביטוי והדמוקרטיה גדולה יותר מהסכנה שרוגן מציב לבריאות הציבור עם המסרים שלו על תרופות שנויות במחלוקת ותופעות לוואי לא ברורות של חיסונים.

רגע, אמרו מנגד תומכיו של יאנג, לפני שאתם קופצים לזהות את ספוטיפיי ואת רוגן עם הזכות למחשבה חופשית ולספקנות בריאה, כדאי לזכור רכיב נוסף במשוואה: כסף. המון כסף. כמה בדיוק? ספוטיפיי שילמה לרוגן עבור הבלעדיות על תכניו סכום אדיר של 100 מיליון דולר. ספוטיפיי מרוויחה מהפופולריות של רוגן, פופולריות שמגיעה גם בזכות המידע הבעייתי שהוא מפיץ והראיונות הקונספירטיביים שהוא משדר. הכנסות שמגיעות על גב מסרים מקטבים שמעודדים את המאזינים לפעול בניגוד לדעתם של הרופאים, החוקרים וארגוני הבריאות, מסרים הפוגעים בבריאותם של רבים מהם, בעיקר המוחלשים מביניהם. ורוגן הרי יכול להשמיע את קולו גם בלי ספוטיפיי. ההחלטה של התאגיד להיות הבימה הבלעדית לקול הזה שמה את שורת הרווח לפני שיקולים של אחריות וזהירות.

ג'ו רוגן (צילום:Steven Crowder, רשיון CC)

ג'ו רוגן (צילום:Steven Crowder, רשיון CC)

פרשת יאנג-ספוטיפיי-רוגן היא הרבה יותר מאנקדוטה בדברי הימים של מגפת הקורונה. היא עוד עדות לדילמה הגדולה של האחריות והפיקוח על התוכן המוזרם ברשתות חברתיות בעידן התאגידי הגלובלי. כמו בסיפור של חשבונות המדיה החברתית של טראמפ אחרי ההסתערות על גבעת הקפיטול או חשבון הטוויטר של הטליבאן, עלתה שוב השאלה מי קובע מה אמת או שקר, מה לגיטימי ומה לא. במובן הזה, רוגן נכנס לנעליו של טראמפ. אלא שהפעם תאגיד המדיה בחר בצד שלו. כמו בפעמים הקודמות, גם הסיבוב הנוכחי במאבק על זרימת המידע ברשתות החברתיות ממחיש את כוחן העצום של פלטפורמות המדיה והרשתות החברתיות, ואת אוזלת היד של הממשלות להתמודד עם הפצה של קונספירציות ומידע לא אמין.

הסיפור הזה מעמיד את צרכני התרבות והמוזיקה במקום שהם לא ממש רגילים להיות בו. הבחירה הצרכנית הופכת פתאום לאמירה ערכית ומוסרית. גם אם אין לכם דעה ולא חשבתם על זה, מה שלא תעשו - אתם תופסים צד. ממשיכים לשלם לפלטפורמה תאגידית שנקטה עמדה ציבורית וערכית חד-משמעית ושנויה במחלוקת, או מוותרים על הנוחות וההרגלים לטובת מצפון שקט (וקטלוג מלא של ניל יאנג) במקום אחר. חלופות אחרות לא חסרות, האם הם מוסריות או ערכיות יותר? לא בטוח. יאנג שר keep on rocking in the free world - רק שכעת לא ברור איזה עולם חופשי יותר, זה שאיתו או זה שבלעדיו.