ידיד ליהודים ולערבים
"אם הייתי באירועי אוקטובר, מספר ההרוגים הערבים היה הרבה יותר גדול", אומר בראיון ל"כל אל-ערב" ראש עיריית נצרת-עילית שמעון גפסו, וזוכה לכותרת הראשית של עיתון יום שישי ולשלושה עמודים כמעט מלאים, תחת הלוגו "העימות". יצוין שהעיתון משתמש בלוגו זה גם כאשר מדובר באישיות ערבית שנויה במחלוקת.
"אני רוצה את נצרת-עילית עיר יהודית. היום שיעור הערבים בעיר הוא 16%, ואני מבטיח שעד 2020 שיעור היהודים בעיר יהיה 95%", אומר גפסו. ציטוטים נוספים מופיעים על השער: "על הערבים ללמוד את הנאמנות למדינת ישראל מהדרוזים"; "לא אתן לבנות מסגד או כנסייה בעיר שלי, לא ארשה לנוצרים להדליק עץ אשוח". גפסו מוסיף גם כי "יש לי שכן ערבי נפלא. הוא ציוני יותר ממני, כי הוא מניף את דגל ישראל ביום העצמאות", ומספר על הצלחתו לגייס 260 צעירים ערבים מנצרת-עילית לשירות לאומי.
ראש עיריית נצרת-עילית, שמעון גפסו, והמראיינים פאיז שתיווי ויוסף שדאד מ"כל אל-ערב"
"כיום", טוען גפסו, "הולך וגדל דור של צעירים המעוניינים לשמור את נאמנותם למדינה בסוד". הוא גם חוזר על דברי חברת מפלגתו, ח"כ אנסטסיה מיכאלי (ישראל-ביתנו), ומציין: "אני רוצה את מסגדי נצרת ללא רמקולים". על הרגלי היד הקלה על ההדק אומר גפסו: "אני לוחץ מהר על ההדק. אמרתי לחיילים שלי, קל לי יותר להסביר את הירי שלי כלפי איש חף מפשע מאשר להסביר לאחד מכם מדוע לא הספקתי להגן עליו". גפסו מוסיף עוד כי "הערבים ציירו אותי כמפלצת ורוצח, ואני לא כזה. אני מתייחס לעצמי כידיד של כל מי שאוהב את מדינת ישראל, ערבי ויהודי".
את הראיון עם גפסו עורכים מנכ"ל העיתון ועורכו הראשי, פאיז שתיווי, והכתב יוסף שדאד. גפסו מספר להם על ילדותו בעיר ספקס בתוניסיה (גפסו עלה ארצה בגיל 9), בצל אב שהיה יועץ לנשיא חביב בורקיבה. לדבריו, בורקיבה גירש את היהודים "לאחר מלחמת ששת-הימים, מה שגרם טראומה לאבי, שהתייחס לתוניסיה כאל ביתו הראשון". ועוד ציטוט: "איני מודאג מהתיקים הפליליים הפתוחים נגדי, כי לא קיבלתי שוחד מאיש".
ריקוד בשדרות בורקיבה
לא רק המנכ"ל והכתב מככבים השבוע ב"כל אל-ערב"; באותו הקשר תוניסאי מככב גם עורך הכבוד של העיתון, המשורר הדרוזי סמיח אל-קאסם, שביקר בתוניסיה. בעיתון מופיעה תמונתו עם ליילה בועזיזי, אחותו של הירקן שהצית עצמו והצית את המהפכות בעולם הערבי. כפי שהבטיח כשקיבל הזמנה לבקר במדינה, אל-קאסם רוקד יחף בשדרות בורקיבה בעיר הבירה.
פיוס וברוגז
בעקבות קבלת הפנים המיוחדת שזכה לה ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי, אומר ד"ר חליל ג'השאן בראיון ל"חדית א-נאס" כי "מחיאות הכפיים מצביעות על בורות אמריקאית עמוקה במה שקורה במזרח התיכון [...] ההשפעה של הערבים והמוסלמים היא אחוז אחד מהשפעת הלובי הציוני", הוא מוסיף, ומסביר כי הדבר נובע משנים רבות של "תעמולה מעוותת מצד הלובי הציוני למה שקורה בפלסטין ובישראל".
הפניה בשער "א-סינארה" מתייחסת לדברי פואד בן-אליעזר, מראשי מפלגת העבודה, בעת ביקורו בבית-ג'אן, ומלווה בתצלום שלו עם הח"כית לשעבר נדיה חילו. בראיון לכתבת אמאני עבדל עזיז אומר השר לשעבר: "נתניהו ירה את הכדור האחרון על תהליך השלום" ו"לא ניתן לבנות גשרי אהבה ושלום מהצגה ומחיאות כפיים בקונגרס [האמריקאי]". בן-אליעזר הדגיש כי "ממשלת אבו-מאזן נאלצה לחתום על הסכם פיוס עם חמאס לאחר שמצאה שממשלת נתניהו-ליברמן אינה מוכנה להוביל את ישראל להסכם שלום".
השר לשעבר בנימין בן-אליעזר והח"כית לשעבר נדיה חילו ב"א-סינארה"
מחמוד א-זהאר אומר לכתב סעיד חסנין ב"כל אל-ערב" כי "יישום הפיוס יארך זמן" וכי "שבע מדינות ערביות מפקחות על יישומו". בעניין הסחף הפלסטיני מלבנון, סוריה, מצרים וירדן ביום הנכבה, וגם ביחס למה שצפוי ביום הנכסה, אומר הבכיר בחמאס: "אני מזכיר שכך החלה האינתיפאדה, וזה מה שיפתח את הדרך לשיבה".
דברי דובר צה"ל ל"א-סינארה" לרגל יום הנכסה, "מוכנים למנוע את צעדות הסחף", מובאים ככותרת ראשית, כשברקע תצלום של פלסטינים על גדר הגבול בין ישראל לסוריה. בידיעה פנימית מאת זיאד מעדי מובאת התייחסותו של ראמי עבדו, תושב לונדון ואחד ממארגני המשט השני לעזה. "המסר של המשט השני לעולם: סיום המצור על 1.5 מיליון בני-אדם פלסטינים", הוא אומר. "קיבלנו עשרות אלפי בקשות להשתתפות במשט מ-80 מדינות בעולם".
באוזן שמאל בשער "כל אל-ערב" מדווח הכתב סעיד חסנין על "יום השנה הראשון לחללי ספינת החירות [מרמרה] שהתקיים באיסטנבול בטורקיה": "מוחמד זידאן [ראש ועדת המעקב של הערבים בישראל] הזמין את ראאד סלאח וחמאד אבו-דעאבס [ראשי הפלג הצפוני והדרומי של התנועה-האסלאמית, בהתאמה] והתעלם מח"כ חנין זועבי [שהשתתפה במשט], שמגיבה: 'אני תמהה על שלא הזמינו אותי. על זידאן לספק הסבר'". את תגובתו של זידאן לא הצליח הכתב להשיג.
ב"א-סינארה", שמחרים את תנועת בל"ד, אין אזכור לסערה בכוס מים הזו, אולם ב"חדית א-נאס" הידיעה מקיפה יותר וכוללת גם התייחסות של זידאן. לפי הכתב רימון מרג'יה, הסיפור אחר: זועבי, השוהה בארה"ב כאורחת הקהילה הפלסטינית שם, כועסת על זידאן שהשאיר לה הודעה במשיבון, ואילו זידאן אומר כי לא ייתכן שהטורקים יתאימו עצמם ללוח הזמנים הצפוף של ח"כ זועבי. לפי זידאן, במשט "רוצים להשתתף מיליון בני-אדם מרחבי העולם".
איטבח אל-יהוד, מוות לערבים
במסגרת כתבה על ירושלים המזרחית ב"חדית א-נאס" מספרת הכתבת תיג'אן אפנדי על סיוריה בעיר העתיקה, "שאף שכונה בה לא ניצלה מההתנחלות [היהודית]". "43 שנה – ואל-קודס תחת כיבוש", נכתב בכותרת הכתבה, ובכותרת המשנה: "כדי שלא נבכה על אל-קודס כמו שבכינו על מר גורלן של חיפה ועכו". בעמוד אחר מביא העיתון תרגום מ"הארץ" על אירועי חיפה: "כך נאנסה כלת הכרמל [כינוי לחיפה]: מהגרי חיפה – סיפור שההיסטוריונים הישראלים מעדיפים לשכוח".
סיקור צעדת יום ירושלים ב"פנורמה"
"פנורמה" מדווח בהרחבה על "צעדות פרובוקטיביות במהלך חגיגות 'יום איחוד ירושלים'" במזרח העיר. העורך נסים אבו-חיט כותב במאמרו השבועי העוסק ביום ירושלים "על השקר שהמציאו הישראלים על המונח 'איטבח אל-יהוד', שאנו כערבים בישראל מעולם לא שמענו אותו, ועל המציאות שבה יהודים קיצונים נכנסו לירושלים המזרחית כשהם צועקים 'מוות לערבים'".
ב"א-סינארה" מבליטים בהפניה בשער את דבריו של ד"ר עוואד אבו-פריח, מראשי ועד אל-עראקיב בנגב, שאומר בתגובה לתוכנית הממשלתית עבור הבדואים תושבי הכפרים הלא-מוכרים, המכונה "תוכנית פרוור", כי "מדובר בתוכנית שמטרתה ליישם את דו"ח ועדת גולדברג, ולבסוף להביא להריסת 25 כפרים ופינוי של 50 אלף מאדמתם".
גלעד שליט
סוגיית שחרורו של גלעד שליט עולה שוב לכותרות העיתונים הערביים בישראל. "פנורמה" מבליט בכותרת הראשית, המודפסת על רקע שחור, הכחשה של שגריר מצרים לשעבר בישראל, מוחמד בסיוני, של ידיעות בעיתונות הערבית כאילו אמר שצפויה חתימה על עסקת חליפין: "בסיוני מכחיש את הפרסום על החייל גלעד שליט וישראל מדגישה שאין חדש". אף שמדובר בכותרת ראשית, הידיעה עצמה מובאת בעמודים הפנימיים מתחת לכותרת גדולה בעניין החנינה של נשיא סוריה בשאר אסד לאסירים הפוליטיים בארצו.
"חדית א-נאס" אופטימי יותר באשר לסיכויים להשלים את עסקת שליט. בידיעה שמובאת במלואה בשער מדווח מפי מקורות עלומים כי "עסקת חילופי האסירים בין חמאס לישראל קרובה מתמיד, ותכלול אסירי ירושלים וערבים בארץ". העיתון מציין עוד כי "ישראל מתנה את שחרור אסירי ירושלים והערבים [בישראל] בהרחקתם מהארץ – דבר שרוב האסירים האמורים להשתחרר מתנגדים לו".
מנגד, "כל אל-ערב" מראיין את ד"ר מחמוד א-זהאר, מראשי חמאס, שמצוטט בהפניה על השער כאומר: "אין לי מידע בדבר התקדמות עסקת האסירים. המשא-ומתן עדיין לא התחדש". עמדה זו של חמאס מובלטת גם בעיתון "א-סינארה": בראיון מדמשק אומר חבר הלשכה המדינית של התנועה, מוחמד נצר, לכתב זיאד מעדי כי "עסקת שליט קופאת במקומה, מאחר שנתניהו אינו מעוניין להוציאה לפועל".
מוסיפים לביטחון העצמי
שער "כל אל-ערב" יוחד הפעם ברובו לאירועים הקשורים בערבים בישראל, כולל מאמר המערכת, המטפל באזהרה מ"קלטות הזימה שמטרתן להפיל פוליטית ומוסרית צעירים וצעירות במגזר הערבי". עוד מדווח על עימות בין הסטודנטים מהתנועות אקרא [התנועה-האסלאמית] ובל"ד באוניברסיטת חיפה; על מכתב איום שהתקבל אצל משפחת איסלאם עיסא [החשוד בפיגוע הדריסה בתל-אביב] בכפר קאסם ובו גידופים ותמונה של בן-לאדן; על העובדה שפקידי מחלקת הרווחה בג'אסר א-זרקא לא קיבלו משכורות זה שבעה חודשים, ועל כך ש-20% מתלמידי יפו הערבים לומדים בבתי-ספר יהודיים ומאות לומדים בבתי-ספר שאינם ערביים. בגוף הידיעה מצוין כי מערכת החינוך בעיר היא "פסיפס של ממש".
הכותרת בעניין יפו, שהתקבלה כהודעה לעיתונות מטעם ועדת המעקב של החינוך הערבי בישראל, זוכה להפניה גם בשער "חדית א-נאס", מתחת להפניה שמדווחת כי "20% מהערבים בישראל קיבלו בגרות". מאמר המערכת של העורך ודיע עוואודה מתייחס לעלייה הגדולה במספר מקבלי התעודה במחוז הצפוני, בעל הרוב הערבי, ומספר כיצד ניסה שר החינוך גדעון סער לנכס את ההישג לעבודתו במשרד בשנתיים האחרונות, והתעלם מההצהרות והדיווחים על ההעתקות במבחנים, תופעה רווחת החל בבתי-הספר היסודיים ועד לבחינות הבגרות ("טיפוח בתי-הספר חשוב יותר מבניית מסגדים").
גם ב"פנורמה" מתפרסם דיווח על האיומים כלפי משפחת עיסא. בשער העיתון נכתב כי ראש עיריית טמרה אוים "על-ידי קבוצה יהודית קיצונית", וכך גם פרקליטו של החשוד בדריסה, עו"ד מופיד בדיר, שקיבל תמונות עם צלבי קרס ודיוקנאות בן-לאדן ואבו-מאזן לתיבת הדואר שלו, ומיהר להגיש תלונה במשטרה בגין איומים על חייו. כמו כן מרכזים בעמודו הראשון של העיתון את שמות ששת ההרוגים בתאונות הדרכים במגזר הערבי. תמונות שני ההרוגים הבדואים מהנגב מסומנות בצבע שחור.
ראש עיריית שפרעם נאהד חאזם מבטיח בראיון ל"א-סינארה" לפצות את בעלי הבתים שנפגעו באירועים הקשים לפני שנה, ומדגיש ב"ראיון בלעדי ומיוחד" כי "ההתקפות הפיזיות והשלכת הרימונים עלי מוסיפות לביטחון העצמי שלי". הוא גם מבטיח לסגור חשבון עם כמה מחברי הקואליציה שלא נענים לדרישות ההנהלה, וטוען כי יש מקום לשינויים בהרכב ועדת המעקב של ערביי ישראל.
על שער "חדית א-נאס" מתפרסמת במלואה ידיעה שלפיה "31% מהרוגי תאונות הדרכים ב-2011 הם ערבים". עוד מבליט העיתון את "חילופי המהלומות הלא-אקדמיים בין אקרא לבל"ד באוניברסיטת חיפה"; את המחאות נגד מחירי המים והביוב הגבוהים; את האיומים על ראש עיריית טמרה עאדל אבו אל-היג'א; ואת העובדה כי בכיר המפלגה הקומוניסטית, חבר-הכנסת לשעבר עיסאם מחול, אינו מעוניין להשיב על השאלה אם יישאר במפלגה.
הכותרת הראשית של "חדית א-נאס" דנה בסוגיית "יהדותה של המדינה": הכתב רימון מרג'יה שוחח עם כמה אנשי רוח ומשכילים מהמגזר, ובהם הסופר והעיתונאי מרזוק חלבי, החוקר אנטואן שלחת, ד"ר יוסף ג'בארין ואינאס אל-חאג', שמציעים "בינאום הסוגיה באמצעות פנייה לחברי הקונגרס ונשיא ארה"ב ברק אובמה בהסבר שכך מתעלמים מחמישית מאוכלוסיית המדינה" ו"מפגשים אינטנסיביים עם שגרירי המדינות בארץ". ואילו החוקר מוהנד מוסטפא סבור כי "מדובר בקרב כושל, ולכן עלינו להדק את הקשרים שלנו עם בני המגזר, כדי לטפל בסוגיות פנימיות בוערות כמו סוגיית האלימות, שאין לנו תשובה לה".
המקצוע: עיתונאי
עוד ב"פנורמה": הכתב באקר זועבי ועורכיו עברו לכאורה על החוק כשפירסמו בשער העיתון את דבריו של אב מעילוט שליד נצרת, שבנו נלקח ממנו למוסד. שמותיהם של האב ובנו בן ה-10 נחשפו בכתבה.
ב"א-סינארה" מדגישים את אזהרתו של ראש מועצת עילוט, חסן עלי סברי, במלאות חודש לקטטה ההמונית ביישוב, שבמהלכה נהרג אדם אחד וכמה נפצעו: "ישנו אמל"ח רב בעילוט, ועל המשטרה להחרים אותו". ראש המועצה מביע באוזני הכתב הפלילי חטאב נסאר דאגה מכך שהמשטרה אינה אוספת את הנשק הרב באזור נצרת בכלל, ובכפרו בפרט. הכתב אינו מביא תגובה לדברים. חיים קלים.
שמלתה הפלאחית של המלכה ראניה
ב"א-סינארה" מבליטים ידיעה על אירוסיו של שחקן מכבי חיפה ונבחרת ישראל, בירם כיאל, עם אנג'לה וסים. תמונת השניים מתנוססת על שער העיתון לצד הפניה למוסף "סווא". מאמר המערכת של הבעלים, וידה משעור, מוקדש לקידום מכירות של אתר אינטרנט חדש של העיתון, "מימעה", המיועד לצעירים (שווה הצצה). אתר העיתון עצמו כבר בן שלוש שנים.
במוסף של "כל אל-ערב", "היום השביעי", סיפור מעניין על רנא אבו-חג'לה, אם חד-הורית מג'לג'וליה שבמשולש, שמגדלת ילד אוטיסט, ולמרות כל הקשיים הצליחה לסיים את לימודי התואר השני. "פנורמה" מבליט בשער דו"ח חדש של ארגון הבריאות העולמי מיום רביעי, על סכנות הקרינה המסרטנת של הטלפונים הסלולריים.
ראיון עם שופטת הכדורגל אחלאם מוחמד שלבי ב"חדית א-נאס"
ב"חדית א-נאס", תחת הכותרת "אשה בין 22 גברים", מראיין זכריא חסן את שופטת הכדורגל אחלאם מוחמד שלבי, בת 22 (בעיתון שכחו לציין ששלבי תושבת אכסאל שליד נצרת). "היא בחרה לצייץ מחוץ ללהקה, ולא להיות צעירה קלאסית", נכתב בפתיח לכתבה. שלבי, ששיחקה כדורסל לפני שהתאהבה במשחק הפופולרי, מספרת על חלומה להפוך ל"שופטת בינלאומית" ועל האהדה לברצלונה, לליאונל מסי וגם לביראם כיאל.
ב"ציפורה", מדור הרכילות של העיתון, כותבים על "חזרתו בתשובה" של מזכ"ל חד"ש, עו"ד איימן עודה, שקורא כיום את ספריו של הוגה הדעות הגדול של תנועת האחים-המוסלמים במצרים, סייד קוטוב. גם שמלתה ה"פלאחית" הפשוטה של המלכה ראניה, רעיית המלך הירדני עבדאללה, זוכה לתמונה מחמיאה.
יאסר עוקבי הוא עורך ב"ישראל פוסט", עורך "שבע" ו"אל-אוסבוע אל-ערבי"