ביום רביעי האחרון של ספטמבר, בשעת בוקר מוקדמת, התייצב משה איבגי בכלא חרמון. איבגי, אחד השחקנים המוכרים והמצליחים בישראל, נידון ל-11 חודשי מאסר בפועל בעקבות הרשעתו בעבירות מין. בצעדת הבושה המסורתית שהיא מנת חלקם של ידוענים שמתייצבים למאסר ניסה איבגי לשדר שוויון נפש, והחליף כמה מלים עם התקשורת.
"זה לא טיול לתאילנד", התבדח, ואמר שמה שהיה לו לומר כבר נאמר. "שיהיה לכם כל טוב", פלט לבסוף אל עבר העיתונאים רגע לפני שנבלע בתוך המבואה המאובטחת של מוסד הענישה. זה היה רגע אירוני: משה איבגי, עם הפיכתו לאסיר, מברך את נציגי התקשורת – שבלעדיה לא היתה נפתחת תיבת הפנדורה סביב ההטרדות שביצע לאורך הקריירה העשירה שלו.
התחקיר הראשון שחשף עדויות על האלימות המינית של איבגי פורסם ב-3 בפברואר 2016 באתר "וואלה". הכתבים שהכינו אותו, שגיא בן-נון, גלי גינת ויונתן שם-טוב, הציגו עדויות של שש נשים שתיארו בפרטי פרטים כיצד איבגי נישק אותן בניגוד לרצונן, דחף ידיים לאזורים אינטימיים והטיח בהן הערות סקסיסטיות.
המרואיינות, שעבדו עם איבגי בתעשיית הבידור, תיארו איש חזק, כזה שכמעט בלתי אפשרי לצאת נגדו – וסיפרו על החשש להתלונן נגדו והאפשרות שחשיפת האמת תותיר אותן ללא עבודה. כעבור שלושה ימים פרסמו הכתבים עדות נוספת, ואחריה הגיעו עוד שלוש. החשיפות עוררו הדים, המשטרה פתחה בחקירה, ואיבגי נשלח למעצר בית והודיע על פרישה ממשחק.
כותרות התחקיר של "וואלה" (צילום מסך)
עיתונאים ב"וואלה" שהיו מעורבים בהכנת התחקיר סיפרו שכאשר נודע לאיבגי על פרסומן המתקרב של העדויות, גורמים מטעמו החלו להפעיל לחצים על המערכת בניסיון לגנוז אותן. למעשה, אלמלא מאבק עיקש שניהלו הכתבים – ייתכן מאוד שהתחקיר לא היה מתפרסם, והעדויות היו מושתקות.
גלי גינת, לפני כשלוש שנים, סיפרה בראיון ל"הארץ" שלזמן מה הלחצים נשאו פרי. "התחקיר הזה נגנז במשך חודש. הוא פורסם בסוף אחרי מלחמה מטורפת בהנהלה", אמרה אז. "אני יודעת שהם קיבלו איומים בתביעות והיה גם שלב שנאמר לנו שאבי אלקלעי (העורך בפועל של האתר דאז; מ"ע) קרא את התחקיר ולא השתכנע ממנו שאיבגי הוא עבריין מין".
גלי גינת (צילום מסך מתוך שידורי תאגיד השידור הציבורי)
השמועה על עיכוב התחקיר הגיעה בזמן אמת אל ינון מגל, עורך "וואלה" לשעבר, שעזב את התפקיד כדי להפוך לחבר-כנסת מטעם מפלגת הבית-היהודי אך כעבור שמונה חודשים נאלץ לקטוע את הקריירה הפוליטית שלו בעקבות עדויות על הטרדות מיניות מתקופתו באתר (החקירה בעניינו נסגרה בסופו של דבר ללא כתב אישום). בינואר 2016, זמן לא רב לאחר שמגל פרש מהכנסת וכחלק מנסיונו להתגונן מפני הביקורת הציבורית, הוא פרסם בעמוד הפייסבוק שלו פוסט על "כלי תקשורת מסוים" ש"צִנזר כתבה על טענות להטרדות מיניות של איש שמאל בולט (מאוד)". הפוסט זכה למאות שיתופים, וכלי התקשורת מיהרו להדהד את ההאשמות.
מגל לא נקב בשמות "איבגי" או "וואלה", אבל הכתבים שעבדו על התחקיר ידעו למי הוא מתכוון. "זה היה סיבוב מכוער עלינו, אך ההאשמות התחילו לרחוש. זה היה רגע נורא מתסכל", אמרה גינת בראיון ל"הארץ". כעבור שישה ימים פורסם התחקיר.
בשיחה עם "העין השביעית", גינת מרחיבה על התפקיד שמילא אבי אלקלעי, העורך בפועל של "וואלה" באותם ימים, בעיכוב התחקיר. אלקלעי, ששמו עלה באופן תכוף בדיוני משפט המו"לים, מצטייר מחומרי החקירה של "תיק 4000" כעורך חלש שלא היה מסוגל לעמוד בלחצים מצד הממונים עליו, ובראשם המנכ"ל הכוחני של "וואלה" דאז, אילן ישועה. דעתו על התחקיר של בן-נון, גינת ושם-טוב התיישרה עם מאמצי הגניזה של עורכי-הדין של איבגי, ובראשם פרקליט הצמרת ציון אמיר.
העורך אבי אלקלעי במייל מ-2016: "יצאתי בתחושה שהוא שחקן פוחז מהדור הישן שעד לפני למעלה מעשר שנים לא עשה את ההתאמה לרוח התקופה. העדויות בתחקיר לא מצליחות להעביר לי רכיב של פגיעה רגשית, שהוא חלק משמעותי מהחוויה של נפגעת מינית"
את עמדתו המנומקת חלק אלקלעי בהודעת אימייל ששלח לכתבים שעבדו על התחקיר. "הסיכום שלו היה ש'במבחן הקורא הסביר לא השתכנעתי שמשה איבגי הוא מטרידן מיני'", מקריאה גינת מתוך ההודעה של אלקלעי, וממשיכה לצטט את מי שהיה אז העורך שלה: "יצאתי בתחושה שהוא שחקן פוחז מהדור הישן שעד לפני למעלה מעשר שנים לא עשה את ההתאמה לרוח התקופה. העדויות בתחקיר לא מצליחות להעביר לי רכיב של פגיעה רגשית, שהוא חלק משמעותי מהחוויה של נפגעת מינית".
בקטע אחר בהודעת המייל אלקלעי מצדיק את העיכובים. "בדיעבד לאחר שקראתי שוב ושוב את התחקיר בלילה בשקט, מתוך התחבטות מוסרית אמיתית, אני שמח מאוד שלא פרסמנו בחמישי", כתב אלקלעי – כך לדברי גינת. "אני מבין את הלחץ של יוצרי התחקיר לפרסם ומיד, אבל אין בדעתי לתת ללחץ הזה להשפיע. יוצרי תחקיר הם מטבע הדברים לא השופטים הטובים ביותר של החוזקה של התחקיר, כי הם מושקעים בו. אקח על עצמי את התפקיד הלא פופולרי של המבוגר האחראי, בטח ובטח בתחקיר שיש בו דיני נפשות".
"בסופו של דבר", אומרת גינת בשיחה עמה, "באחד מהערוצים (חדשות 10; מ"ע) עלו עם איזו ידיעה חדשותית לגבי מכתב שנשלח לשחקן מפורסם – ואז כבר אי-אפשר היה לעצור גם את הפרסום שלנו. שבאמת היה מוכן כבר חודש, ולא הסכימו להעלות אותו".
אבי אלקלעי: "היו דברים להשלים"
בזמן אמת, אלקלעי לא יכול היה לדעת שהעדויות שעמדו להיחשף ב"וואלה" יניעו כדור שלג שבסופו של דבר ישים את איבגי מאחורי סורג ובריח. האם כעת, כשברור שהיה תוקף לעדויות, הוא מתחרט על העמדה שבה אחז אז? בשיחה עמו, אלקלעי נמנע מלהשיב לשאלה הזאת בחיוב או בשלילה. לטענתו, הוא לא זוכר את הודעת האימייל ששלח אז. כיום יש לו בעיקר מלים טובות לומר על התחקיר.
אבי אלקלעי (צילום מסך)
אתה חושב שנעשה כאן צדק?
אלקלעי: "אני חושב שזה מדבר בעד עצמו, לא? היה תחקיר, בעקבות התחקיר היה כתב אישום, בזכות כתב האישום היתה הרשעה – אז כן. רטרואקטיבית כן. בדיעבד כמובן שהתחקירנים צדקו ואין לי שום תלונה נגדם. אבל כשאתה צריך, כעורך, לקחת החלטה האם לפרסם או לא לפרסם, או מתי לפרסם – במקרים כאלה של הטרדה מינית אתה צריך לוודא ולהיות בטוח במאה אחוז שלא תתחרט כל חייך שהרסת למישהו את החיים".
לטענת אלקלעי, הוא לא ניסה לגנוז את התחקיר אלא בסך הכל ביקש מהכתבים לחזק את הראיות שאספו. "היו דברים להשלים, היה צריך לעשות פוליגרפים – ורק אחרי זה לפרסם. אחרי שהדברים נבדקו והיו לשביעות רצוני, מבחינת העדויות והראיות שהיו שם, התחקיר פורסם", הוא אומר. "אמרתי לאנשים שעמלו על התחקיר שבכדי לוודא שאכן מדובר בהטרדה מינית אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו עד הסוף, ולראות שזה באמת הטרדה מינית – ולא איזו התנהגות גמלונית של מישהו".
בשיחה עמו, אבי אלקלעי מציג את הקפאת התחקיר כמעין עיכוב שנבע מהצורך לבדוק את תוקף הממצאים – אבל לדברי גינת המציאות אחרת. התחקיר עבר כמה גלגולים, אך הגרסה שנחסמה לפרסום במשך חודש היתה לדבריה גרסה כמעט סופית
בכל זאת, הכתבה שקיבלת היתה מאוד מפורטת, עם יותר מעדות אחת.
"יקירתי, אני יודע ששגיא בן-נון לא סולח לי על זה שביקשתי ממנו לעשות עוד בדיקות. זו בעיה שלו, לא שלי. אני מאוד-מאוד אחראי בדברים האלה, ולכן ביקשתי בדיקות נוספות. כעבור חודש זה פורסם, ואת ההמשך כולנו יודעים. הכל טוב".
אלקלעי מציג את הקפאת התחקיר כמעין עיכוב שנבע מהצורך לבדוק את תוקף הממצאים – אבל לדברי גינת המציאות אחרת. התחקיר על איבגי עבר כמה גלגולים, אך הגרסה שנחסמה לפרסום במשך חודש היתה לדבריה גרסה כמעט סופית. הגרסה המוקפאת, מדגישה גינת, כבר כללה את תוצאות הפוליגרף של המרואיינות – וזאת בניגוד למה שאמר אלקלעי בשיחה עמו – ולא נעשו בה שינויים מהותיים. הלכה למעשה, התחקיר הוקפא, ופורסם רק אחרי שהשמועה בדבר תחקיר גנוז נפוצה ואיימה לחשוף את "וואלה" כאתר שמגונן על עבריין מין ממניעים פוליטיים.
מור עמר היא סטודנטית לתואר ראשון בתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. הכתבה מתפרסמת במסגרת תוכנית התמחות משותפת של האוניברסיטה ואתר "העין השביעית"