ראש הממשלה נפתלי בנט הפתיע בנאומו המדובר בעצרת האו"ם בערב החג, כאשר התייחס כבר בפתח דבריו ל"מגפה הגדולה" המכה את החברה האנושית של ימינו – הקיטוב הפוליטי ברשתות החברתיות.
בניגוד לקודמו בתפקיד, בנימין נתניהו, שדווקא נהנה ומינף היטב את הדינמיקה המקטבת הזאת, בנט ניצל את המעמד החשוב מול מנהיגי העולם והתקשורת הבינלאומית ואמר: "בעולם מקוטב, בו אלגוריתמים מלבים את הכעס שלנו, אנשים בימין ובשמאל פועלים במציאות נפרדת, כל אחד בבועת התקשורת החברתית שלו. הם שומעים רק את הקולות שמאששים מה שהם כבר מאמינים בו. זה מוביל לשנאה ולקרעים בין אנשים".
על פניו, ממש מלים כדורבנות, אחרית הימים עבור כל מי שעוסק בנזקים האדירים שמחוללות פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ורשתות חברתיות אחרות. אבל רגע, בנט כלל לא ציין את שמות הפלטפורמות שהוא מדבר עליהן. מי בדיוק יוצרים אחראים ל"אלגוריתם" הזה שמזין את הכעס והשנאה? והאם יתכן שהם פועלים גם כאן, ממש כאן, במדינה שבנט הוא ראש הממשלה שלה?
כי עם כל הכבוד למלים היפות באו"ם, רק לפני כחודשיים בנט עשה את ההיפך הגמור ממה שהוא מטיף לו. בתחילת אוגוסט, במסגרת המהלך הממשלתי לקידום חיסונים למגפת הקורונה בקרב האוכלוסייה הצעירה בישראל, בנט החליט שהוא רותם את כוחה של המדיה החברתית כדי לשכנע את הקהל הצעיר להתחסן. כדי לעשות זאת הוא בחר להופיע במשרדי פייסבוק ולהיפגש עם מנהלי עמודי קהילות מובילות ומשפיענים בולטים בפלטפורמה החברתית ולהעביר דרכם את המסר לעוקבים הרבים שלהם.
השימוש במשפיענים ברשתות הוא הגיוני ולגיטימי כמובן, אך הבחירה להגיע למסיבת עיתונאים מתוקשרת במשרדי פייסבוק ולחזק את הלגיטימציה והמעמד של החברה כגורם המתווך והמסדיר הבלעדי של השיח הציבורי בישראל – במיוחד של הקהל הצעיר - בעייתית ומזיקה במיוחד.
רה"מ נפתלי בנט ומנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר-תאני במפגש יחסי-ציבור (צילום מסך: תיעוד לע"מ)
היא עומדת בניגוד מוחלט לדבריו באו"ם השבוע, ומנוגדת גם להתנהלות של עמיתיו - ראשי מדינות וגופים מחוקקים מקבילים במדינות מערביות ודמוקרטיות מובילות באירופה וצפון אמריקה. בזמן שבנט חיבק את פייסבוק כאן בישראל, באיחוד האירופי משיתים עוד ועוד אמצעי רגולציה על המונופולים הדיגיטליים במטרה להגביל את כוחם ולפקח על האלגוריתמים שלהם. בארה"ב, הנשיא ג'ו ביידן - שכמו בנט, החליף גם הוא נשיא שבנה את הקריירה הפוליטית שלו על הקיטוב ברשתות - אמר שפייסבוק "הורגת אנשים" בשל האופן בו היא מאפשרת הפצת מידע כוזב בנושא מגפת הקורונה.
בנט דיבר על קיטוב, בועות מדיה וליבוי שנאה, אבל רק לפני כמה שבועות ישב במטה פייסבוק ברחוב רוטשילד 22 בתל-אביב, לצד מנכ"לית החברה עדי סופר-תאני שהתגאתה כי הרשת מספקת למשפיענים שלה את הבמות הווירטואליות כדי להגיע "לכל הילדים בישראל" והוסיפה כי "המושג 'מעצבי דעת קהל' מעולם לא היה רלוונטי ומדויק יותר". בנט, שצילם בארוע תמונות סלפי עם הבלוגרים הצעירים על רקע הלוגואים של חברה אחרת של פייסבוק, אינסטגרם, צריך להוכיח כעת שהוא מגבה במעשים ובמדיניות את האמירות שלו על הסכנות שבקיטוב ובהסתה במדיה החברתית – ובעיקר להוכיח שהוא מבין באיזה מדיה חברתית בדיוק מדובר ולא רק לפזר סיסמאות כלליות שנשמעות טוב בארה"ב.
אם ראש הממשלה באמת רוצה להיאבק לא רק בקורונה אלא גם "באלגוריתמים שמזינים שנאה וקיטוב" אולי כדאי שיבדוק קצת יותר לעומק את המתחולל מאחורי הקלעים של החברים מפייסבוק, איתם נפגש במשרדו גם במהלך כהונתו כשר החינוך ב-2017. סדרה של תחקירים ופרסומים מביכים ב"וול סטריט ג'ורנל" וב"ניו יורק טיימס" בשבועות האחרונים הביאו את החברה לאחד המשברים הציבוריים החריפים בתולדותיה, אולי החמור ביותר מאז פרשת "קיימברידג' אנליטיקה" שחשפה את היקף החדירה והניצול לרעה של פרטיות הגולשים ברשת במהלך קמפיינים פוליטיים.
כותרות תחקירים על פייסבוק ב"וול סטריט ג'ורנל" (ליחצו להגדלה)
הדלפה של מסמכים פנימיים מתוך פעילות המחקר של פייסבוק ואינסטגרם גילו על פי תחקירני "וול סטריט ג'ורנל" כי החברה מודעת לנזקים נפשיים וחברתיים שהפלטפורמות מחוללות, אך החברה לא עושה כל שהיא יכולה כדי למנוע זאת וגם לא משתפת את המידע עם קהילת המחקר ועם מחוקקים בארה"ב.
אגב, הגילויים המטרידים והחמורים ביותר נגעו לפלטפורמה הצעירה יותר של החברה, אינסטגרם – זאת שתאני-סופר ובנט חשבו שזה רעיון ממש טוב להשתמש בה כדי "להציל חיים של אנשים" בתקופת הקורונה.
המסמכים הפנימיים שדלפו הראו כי אחת מכל שלוש נערות שגולשות ברשת דיווחה כי הגלישה החמירה אצלה סוגיות של דימוי גוף וכי לעומת רשתות אחרות כמו טיקטוק או סנאפצ'אט, באינסטגרם ההשלכות והבולטות של השוואה חברתית על בסיס מראה חיצוני חריפות ומרכזיות במיוחד ומקודמות באופן אקטיבי על ידי האפליקציה באמצעות מנועי ההמלצה והפרסומות שלה. מחקר נוסף הראה כי 40% מהצעירים שהרגישו "לא מושכים" סיפרו כי הדבר נובע מגלישה באינסטגרם וכי הגלישה ממכרת וקשה להפחית את המינון.
מה שהיה חמור עוד יותר הוא עד כמה הגילויים הללו סתרו את האמירות הפומביות של מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג ומנהלים בכירים אחרים בחברה, שטוענים בשנים האחרונות שיש לרשת השפעות חברתיות חיוביות ומסרבים לחשוף ולחלוק את הממצאים הפנימיים של מחקרי החברה. צוקרברג אפילו טען כך בשימוע בקונגרס. נסיונות לטפל בהשפעות השליליות הללו – כמו למשל הסתרת מד "הלייקים" של הפוסטים באינסטגרם, בוטלו לבסוף ובפועל לא נעשו שינויים של ממש כדי לעצור את ההשפעות המזיקות.
מחר (30.9) יתקיים שימוע מיוחד בסנאט האמריקאי בעקבות הגילויים המטרידים האלה, בין השאר גם ידונו שם בכוונה של פייסבוק לפתח "אינסטגרם לילדים" (פייסבוק כבר הודיעה השבוע שתעכב את הפרויקט). במקביל לתחקירים ומידע הפנים שהתפרסמו ב"וול סטריט ג'ורנל", ה"ניו יורק טיימס" פרסם כי פייסבוק החליטה לשנות גישה בהתמודדות עם הביקורת הציבורית עליה בשנים האחרונות. לא, לא ניסיון לתקן את ההתנהלות מעוררת הביקורת, אלא הצפת הפיד של הגולשים בסיפורים ופוסטים חיוביים על הפלטפורמה וההשפעות החברתיות שלה.
(איור: "העין השביעית")
הבעיה עם הביקור של בנט במשרדי פייסבוק באוגוסט לא היתה רק יחסי הציבור הממלכתיים שהעניק לחברה או הקרבה הבעייתית בין גורמי ממשל לתאגידי הטכנולוגיה (שבנט ההייטקיסט ללא ספק מחבב), אלא בתפיסה והבנה עמוקה יותר לגבי המקום והתפקיד של פייסבוק ותאגידי הטכנולוגיה מחד ושל המדינה מאידך, בקרב נגד קיטוב ודיסאינפורמציה בעידן הדיגיטלי, במיוחד בימים של מגפה עולמית.
אי אפשר כמובן להתעלם מהמקום המרכזי של הרשתות החברתיות כמתווכות ומסדירות של השיח הציבורי. היקף המעורבות של גולשים, במיוחד צעירים, בפלטפורמות הללו, היא מציאות שצריך להתמודד איתה אם רוצים להגיע לקהל רחב. אבל יש הבדל בין שימוש במשפיענים פופולריים ויצרני תוכן ברשתות לבין אימוץ וחיבוק התאגיד הטכנולוגי עצמו.
אם בנט חושב שאלגוריתמים מלבים שנאה כדאי שיכיר בכך שהאנשים ששולטים ומנהלים את האלגוריתמים האלה יושבים באותם המשרדים בהם ביקר. חיבוק ולגיטימציה של הפלטפורמות שלהם כמקום היחידי בו מתנהל השיח הציבורי בלי לנסות לשנות אותן, הוא כמו לשפוך ליטרים של בנזין על אותה מדורה של שנאה שהוא מדבר עליה.
אם בנט באמת רוצה לפעול נגד מגפת הקיטוב וההטעיות ברשת הגיע הזמן שיפגין קצת מאותו אומץ שהוא כה מתגאה בו גם מול התאגידים הטכנולוגיים הגדולים, בדיוק כמו שעושים בימים אלה בתי מחוקקים ומנהיגים במדינות אחרות.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, פונה לתומכיו בסרטון שנועד להניע אותם להשיג פרטים של בוחרים פוטנציאליים. פייסבוק, קיץ 2019 (צילום מסך)
אם בנט באמת דואג לחייהם ושלומם של צעירים בישראל (אחד מהם הוא בנו הצעיר שפעיל מאוד ברשתות) כדאי שיזמן למשרדיו את מנהלי פייסבוק ואינסטגרם בישראל וידרוש מהם תשובות להשלכות השליליות, הממכרות והרעילות שיש לרשת על צעירות בגיל של ילדיו. נערות ונערים שכמעט ולא מרימים את הראש מהפלטפורמה ונחשפים לתכנים שמעודדים דיכאון, השוואה חברתית ודימוי גוף ירוד.
זה עוד לפני שדיברנו על התפקיד הפעיל של הרשת הזאת בקידום דיסאינפורמציה והסתה – גם בהקשרים של התנגדות לחיסונים וגם בהקשרים של גזענות ואלימות פוליטית (שהיתה נרחבת במיוחד ברשת בארה"ב אבל נוכחת גם כאן בארץ). גיא רולניק כינה זאת בזמנו "עלייה לרגל לסניף הישראלי של יצרנית הנשק להפצת דיסאינפורמציה הגדולה בעולם".
במקום להגיע למסיבות עיתונאים חגיגיות ומפרגנות במשרדי פייסבוק, ראש הממשלה בנט צריך לכנס פורומים של מומחים וחוקרים ולדרוש מהחברה לפעול באופן אקטיבי לצמצום הנזקים הללו ולקצר את זמני הגלישה והחשיפה שלהם במקום להגדיל אותם. זה יהיה שינוי שבאמת יציל חיי אדם צעירים (ובייחוד צעירות) בימים הללו.