מינוי ממלא מקום זמני למפקד תחנת הרדיו גלי-צה"ל יוצר פתח להתערבות פסולה של שר הביטחון בעבודה העיתונאית בתחנה, טוענת עמותת הצלחה במכתב לשר, בני גנץ, וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. הצלחה דורשת למנות תוך שבועיים ועדת איתור למפקדת קבועה לתחנה, ולהשלים את תהליך המינוי בתוך שלושה חודשים.
את המכתב שלח מטעם הצלחה היועץ המשפטי שלה, עו"ד אלעד מן, שהוא גם יו"ר עמותת העין השביעית.
לאחרונה הודיע גנץ כי במקום שמעון אלקבץ, שסיים בסוף אוגוסט את תפקידו כמפקד גלי צה"ל, תמונה במינוי זמני העיתונאית גלית אלטשטיין. אלטשטיין היתה ראש מערכת החדשות ב"כלכליסט" מקבוצת "ידיעות אחרונות" וקודם לכן ראש מערכת החדשות בתחנה הצבאית.
המינוי בא על רקע הצהרות מפורשות של גנץ כי הוא מעוניין בסגירת התחנה, מהלך שנתמך בידי הרמטכ"ל אביב כוכבי. רמטכ"לים ופוליטיקאים הביעו עניין בסגירת התחנה כבר סמוך להקמתה, לפני עשרות שנים, מסיבות שונות, חלקן ענייניות ומקצועיות, אולם יוזמתו של גנץ באה באופן ברור על רקע פוליטי: בשלהי תקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, כחלק ממדיניותו להטות את הסיקור בכלי התקשורת בישראל, שינתה גלי צה"ל את פניה.
חלק מהתמורות בתחנה כללו פיחות מבורך במעמדם של שדרנים ותיקים שנטעו שורש בגלי צה"ל וראו בה את נחלתם, וגיוון מתבקש ברקע הפוליטי של שדרנים אחרים. אולם תמורות אחרות היו השחתת הערכים המקצועיים של התחנה, שסבלה ממילא מסירוס מובנה של כתביה, מעצם היותה כפופה לדרגים ביטחוניים ופוליטיים.
הסמן הבולט ביותר של תופעה זו היתה הדומיננטיות שתפס העסקן יעקב ברדוגו, משופריו המובהקים ביותר של נתניהו, שקודם בידי המפקדים ירון דקל ואלקבץ למשרת הפרשן הפוליטי הבכיר של התחנה, מי שזוכה בה לזמן שידור ארוך ומתאפיין בהתנהגותו הפטרונית כלפי עמיתיו ובשיח ארסי ודמגוגי, אף ביחס לנהוג במדמנת הסיקור הפוליטי בישראל. אחת ממטרותיו הקבועות של ברדוגו היתה גנץ, במיוחד בעת שהתמודד מול נתניהו בבחירות הכלליות לכנסת.
לאחרונה, אולי לאחר שהוברר לו כי סגירת התחנה תדרוש החלטת ממשלה, נסוג גנץ מכוונתו המוצהרת. אולם במקום למנות מחליף לאלקבץ, הודיע, כאמור, על מינוי ממלאת מקום זמנית. ממהלך זה עולה ריח רע של שחיתות פוליטית. מינוי עיתונאית ותיקה לתפקיד במינוי זמני מלמד כי היא סומנה ע"י גנץ כמועמדת שלו לתפקיד הקבע. הדבר מסמן על כוונה להפוך את תהליך האיתור להליך ריק, ומעניק לגנץ מנוף השפעה על המפקדת, שתהיה חייבת לו את מינויה.
במילים אחרות, גנץ משכפל את שיטות הפעולה הפסולות של קודמיו, ששוכללו באופן מעורר פלצות ע"י נתניהו. מעבר לניסיונותיו המגוונים של נתניהו להטות את הסיקור העיתונאי בישראל, שהביאו אותו לכס הנאשם במשפטים הפליליים של "תיק 2000" ו"תיק 4000", הוא גם הנהיג בשנותיו האחרונות כראש ממשלה מדיניות מקוממת ומזיקה של הימנעות ממינויי בכירים בשירות הציבורי ושיבוץ מינויים זמניים. מדיניות זו הקנתה לנתניהו כח שלטוני רב מזה שהיה צריך להיות בידו על פי המינהל התקין, במחיר של החלשת והשחתת השירות הציבורי והרגולציה בישראל.
באופן אירוני וראוי לציון, כפי שאכן מציין המכתב, מי שהביע התנגדות נחרצת ומוצדקת למדיניות זו של נתניהו היה שר הביטחון בני גנץ, בתשובות שנתן לעתירות בעניין.
ובלשונה המשפטית של עמותת הצלחה: "כידוע, מינוי זמני, על שלל בעיותיו וחסרונותיו, יוצר תלות בלתי תקינה בין ממלאת המקום לשר הביטחון שהוא גורם פוליטי וזאת במיוחד כאשר מדובר באמצעי תקשורת מרכזי, מוביל ומשפיע על הציבור בישראל כגלי צה"ל.
"דברים אלה יפים במיוחד על רקע החובה להבטיח את עצמאותו ואת אי-תלותו של בעל תפקיד ציבורי באשר הוא, ובמיוחד עת מדובר במי שממונה על אמצעי תקשורת ציבורי, כאשר ידוע וברור כי אי תלותם של אמצעי תקשורת הוא מנשמת אפה של הדמוקרטיה בישראל.
"נזכיר בעניין זה את הנמקותיו של היועץ המשפטי לממשלה במסגרת התנגדותו להארכת תקופת מילוי המקום של ממלא מקום פרקליט המדינה במכתבו בנושא מיום 23.4.2020, אשר הדגישו את הצורך בעצמאותם של בעלי תפקידים ציבוריים מסויימים ואת אי-התלות בגורם פוליטי זה או אחר הנגזרת מכך. דברים אלה יפים לענייננו בשינויים המחייבים".
עוד מזכיר המכתב: "מינוי באמצעות הליך של ועדת איתור מקצועית הוא מנגנון המינוי שאומץ בשירות הציבורי לאיושן של משרות המתאפיינות בהיבטים מקצועיים מובהקים, ואשר הנושא בהן מופקד על שמירת האינטרס הציבורי ונדרשת ממנו מידה רבה של עצמאות מקצועית ואי תלות בגורם הממנה, כבענייננו, בהיותו הליך המהווה מכרז משוכלל. כך, במסגרת ההליך נשמרים עקרונות הפומביות, התחרותיות, והשוויוניות, המבטיחים את בחירתם של המועמדים המקצועיים הטובים ביותר מכלל המועמדים הפוטנציאליים, ללא הנוקשות של ההליך המכרזי".
"היה ולא תמונה ועדת איתור כאמור ו/או לא יפורסם מועד קרוב לבחירת מפקדת קבועה לתחנה תוך 14 ימים ממכתבי זה", חותם עו"ד מן את מכתבו, "תוגש בעניין עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק וזאת ללא כל התראה נוספת".