שר התחבורה שאול מופז אתמול, במסיבת עיתונאים בירושלים (צילום: אוליביה פיטוסי)

שר התחבורה שאול מופז אתמול, במסיבת עיתונאים בירושלים (צילום: אוליביה פיטוסי)

העתק והדבק

יום לאחר ש"מעריב" פירסם בעמוד השער שלו חשדות לעסקאות מפוקפקות בין שאול מופז לקבלן קולות במפלגת קדימה, מוקדשת הכותרת הראשית של העיתון לציטוט מדברי מופז [מרב דוד], "ללבני יש צוות מיוחד שמחפש אותי". שר התחבורה משתדל בתגובה לכבות שריפות, ותוך כדי כך לשמור על פאסון ממלכתי, אך הבוקר, שוב התקפה עליו בשער עיתון, והפעם מכיוון נגדי.

הכותרת הראשית של "הארץ" מסקרת את המירוץ הפנימי של מפלגת קדימה מזווית הראייה הפלסטינית: "מופז: אוביל בעצמי המו"מ עם הרשות. בכירים פלסטינים: נצחונו יהיה אסון" [אבי יששכרוף, מזל מועלם וברק רביד]. לפי הידיעה, בכירים פלסטינים טוענים כי "התוכנית האמריקאית-פלסטינית להתקדמות בשיחות על הסדר הקבע בין ישראל והרשות הפלסטינית מבוססת על ניצחון של יריבתו של מופז במירוץ לראשות קדימה, שרת החוץ ציפי לבני". בכיר פלסטיני אף מצוטט כמי שאמר "אללה ירחמו", בהתייחסו למצב תהליך השלום אם מופז יעמוד בראשות הממשלה הבאה. כותרת זו תשרת, יש להניח, את לבני במאבק על מתפקדי קדימה המנויים על עיתון "הארץ".

הצעד הבא של אנשי מופז אמור להיות ברור: במקום להאשים את אנשי לבני שדאגו כי עמדת הפלסטינים תגיע לידי הנוטים לשמאל מבין מצביעי קדימה, עליהם לקחת את הידיעה הראשית שהתפרסמה הבוקר ב"הארץ" ולהדפיסה, מלה במלה, כמודעה ב"ידיעות אחרונות", כך שכל קוראי העיתון הנפוץ במדינה יידעו עד כמה חוששים מנהיגי הפלסטינים מבחירה אפשרית של מופז לראשות הממשלה.

חאפז אל-אסד על רחבת הריקודים

כותרת בתחתית שער "מעריב" על "הנופש של אסד בבוּרדום" מפנה את הקוראים לעמ' 10 בעיתון עם ההבטחה "באותו מלון בטורקיה: עשרות נופשים ישראליים והזוג הנשיאותי". מי שידפדף לעמוד ימצא את פסקת הפתיחה הבאה: "בספא המפנק תוך כדי המסאז', בארוחת הבוקר המפוארת או אולי אפילו על רחבת הריקודים – בכל אחד מהמקומות הללו עשויה קבוצת הישראלים הנופשת בימים אלו בטורקיה להיתקל באופן מפתיע דווקא בנשיא סוריה חאפז אל-אסד".

הבה נפרק פסקה זו לגורמים. ראשית, יש לברך על הלשון הזהירה שנוקטים הכתבים [אמיר מרום וג'קי חוגי]. אמנם הם כותבים באופן כללי ביותר על "קבוצת הישראלים הנופשת בימים אלה בטורקיה", כלומר על אלפים רבים של בני-אדם, אך למרות הפיתוי הגדול לקבוע שמפגש ישראלי-סורי מתרחש ברגעים אלה על אדמת טורקיה, קבוצת הישראלים רק "עשויה" להיתקל בנשיא סוריה, לא מעבר לכך. תמיד עדיף לנקוט זהירות כשכותבים על אירועים היפותטיים לחלוטין.

זאת ועוד, בכל הקשור למפגש מקרי על רחבת הריקודים עם נשיא סוריה, נוספה מלת סייג נוספת – "אולי"; ככל הנראה, הכתבים מתחשבים במיוחד בסיכוי הנמוך יחסית שנשיא סוריה חובב ריקודים פומביים. הסייגים האלה אינם מונעים, כמובן, מכל מי שקורא את הטקסט לדמות בנפשו את המפגש המתואר. גם העובדה כי מרום וחוגי כותבים על "חאפז אל-אסד", אביו המת של נשיא סוריה, ולא על בשאר אל-אסד, הנשיא הנוכחי, אינה פוגמת בשמחה (בידיעה באתר nrg הטעות תוקנה).

נוף בבודרום (צילום: נתי שוחט)

נוף בבודרום (צילום: נתי שוחט)

אבל נעזוב את השגיאה התמימה שהשתרבבה לידיעה והעלתה מן המתים את אביו של אסד, כדי להתמקד במופרכות הטענה הבסיסית שבכותרותיה. "הכל כלול, אפילו אסד", זו לשון הכותרת. ובכותרת המשנה נכתב: "המקום: מלון ריקסוס-בודרום היוקרתי בטורקיה; בתפריט: מסעדות, מועדונים, עשרות ישראלים – ונשיא סורי אחד בחופשה משפחתית עם רעייתו; 'לנו לא אכפת', אומר אחד הישראלים, 'אנחנו רק רוצים לבלות'".

התמונה המצטיירת ברורה, אך לפי גוף הידיעה כלל לא בטוח כי במלון יש "עשרות ישראלים". משפט המוחבא היטב בעומק הטקסט קובע כי "הערכה [כך] היא כי בבודרום שוהים כרגע כמה מאות ישראלים, ובמלון עצמו, הנחשב ליקר ביותר בעיר, כמה משפחות ישראלים". גם אותו ישראלי המצוטט בכותרת המשנה של הידיעה כ"אחד הישראלים" – ובהקשר של הכותרת הכוונה היא לאחד הישראלים הנופשים במלון ריקסוס-בורדום – מתברר מתוך גוף הידיעה כ"ישראלי השוהה בבודרום", לאו דווקא במלון היוקרתי שבו מתארח הנשיא. אם כך הדבר, כיצד הגיעו צמד כתבי "מעריב" לפנטזיה בדבר ישראלים הנפגשים עם אסד במסאז', בארוחת הבוקר או "אולי אפילו" על רחבת הריקודים? הרבה רצון טוב, וככל הנראה מעט בדיקה רצינית.

לפי הדיווח הבוקר ב"ידיעות אחרונות", הסיכוי של הישראלים בטורקיה לפגוש במקרה את בשאר אל-אסד אכן דומה לסיכוי שלהם לפגוש באביו המנוח, חאפז אל-אסד. כותרת הידיעה המופיעה בעמ' 12 קוראת: "אסד בבורדום, הישראלים לא" [דני שדה וסמדר פרי]. לפי הידיעה, אף שעד השבוע שהו במלון כמה עשרות ישראלים, וכך עתיד להיות גם בשבוע הבא, דווקא "השבוע, במפתיע, לא ניתן למצוא במלון ריקסוס היוקרתי ולו ישראלי אחד לרפואה". הכתבים מביאים את דברי דוהן אוזג'ן, נציג חברת קשרי תעופה שמייצגת את המלון בישראל, המסביר כי במלון יש תפוסת יתר ואין אפשרות לארח בו ישראלים.

"הלו" ו"סנק יו"

"ידיעות אחרונות" נוטש הבוקר את היומרה לדווח לקהל קוראיו על המתרחש במדינתם, ומקדיש את רובו המוחץ של שערו, ואת כל הכפולה הפותחת, לאולימפיאדה שתיפתח בעוד יומיים בסין. על פני עמוד השער כולו נפרש תצלום ענק [אי.פי.איי] של אנשים לבושים ירוק זרחני הצועדים על רקע האיצטדיון האולימפי, כחלק מחזרות לקראת טקס הפתיחה. הכותרת הראשית של העיתון, בגופן מוזהב: "המירוץ לזהב".

ולא שיש ל"ידיעות אחרונות" איזה סקופ מיוחד על ההכנות לאולימפיאדה. האמת רחוקה מכך. אורן כהן, כתב העיתון בבייג'ין, מדווח בעמ' 2, אבל פחות כעיתונאי ויותר כתייר זר שנקלע במקרה למקום. נראה כי אין לו שום קשר מיוחד לגורמים בעמדות מפתח בעיר שיוכלו להאיר את עיניו באשר למתרחש שם מעבר למה שניתן לראות מסיור באזורי המשחקים ומקריאה באתרי האינטרנט. היחס לנעשה בעיר דומה ליחס של כתב בעל אזרחות זרה המגיעה לטהרן או דמשק: שילוב של התפעלות וזלזול מהזרות הגמורה. בקיצור, אוריינטליזם.

כהן פותח את דיווחו בעבודות הגננות המקיפות שמתבצעות ממש עכשיו בעיר (הגננים והפועלים בבייג'ין עסקו אתמול במשך שעות ארוכות במשימה אחת בלבד), ועושה זאת בדרמטיות הראויה לתוצאת שיא במשחקים האולימפיים: "40 מיליון. זה מספר הפרחים שהזמינה עיריית בייג'ין לקראת המשחקים".

עוד מדווח כהן על חוויותיו ככתב זר בסין. לדבריו, אוצר המלים של נהגי המוניות "מסתכם ב'הלו' ו'סנק יו'", ולאחר שהנהגים קיבלו מדים חדשים לרגל המשחקים, "בן לילה הפכו 66 אלף צפרדעים לנסיכים, אפילו בלי לקבל נשיקה". יש לקוות שאוצר המלים הסיני של כהן ישתפר בימים הקרובים, כך שבמהלך האולימפיאדה יוכלו קוראי "ידיעות אחרונות" לקבל ממנו מידע קצת יותר מקורי.

בלעדי ל"הארץ"!

זה כמה ימים שבעיתון "הארץ" עוקבים אחר אירוע מסוף השבוע האחרון, שבמהלכו הושלכה לבנה אל עבר מכונית פלסטינית מרמאללה ליד יצהר ופצעה את אם המשפחה ואת בתה בת השש. "הארץ" היה היחיד שדיווח על המקרה בתחילת השבוע, והוא גם היחיד שממשיך לסקר את ההתפתחויות הנוגעות אליו. גם הבוקר נמשך המעקב [יובל אזולאי ויהונתן ליס].

קשה להניח כי לו היו הקורבנות שנפצעו אם ובת יהודיות ומשליכי הלבנה היו ערבים, היו יתר כלי התקשורת מרשים לעצמם להתעלם מהמקרה כאילו הוא אירוע פרטי של העיתון שדיווח עליו לראשונה.

מקור בכיר מוסר

יוסי מלמן מדווח במדור חדשות החוץ של "הארץ" על ספר חדש שיצא בארה"ב, "דרכו של העולם", מאת העיתונאי והסופר זוכה פרס פוליצר רון ססקינד. לפי הספר, ממשל הנשיא בוש זייף מסמכים שאישרו את הטענה כי סדאם חוסיין ומשטרו אימנו על אדמתם את מנהיג קבוצת אל-קעידה. אנשי ה-CIA הנחו משת"פ עיראקי לכתוב על נייר מסמכים רשמי של הממשל העיראקי כי מוחמד עטא, מנהיג קבוצת המחבלים שביצעה את פיגועי ה-11 בספטמבר, התאמן כביכול בעיראק לקראת משימתו.

מלמן מוסיף כי "ה-CIA מיהר להפיץ את המכתב [...] בקרב עיתונאים בעיראק, בבריטניה ובארצות-הברית, תוך יצירת הרושם כי הוא נמצא בארכיון של משרד החוץ העיראקי. זמן קצר לאחר מכן פירסם עיתונאי בריטי ידיעה בלעדית על אודות המסמך, שהוצג כהוכחה לקשר בין אל-קעידה לבין סדאם, ולכוונותיו להשיג נשק להשמדה המונית".

לפי הדיווח של טל שניידר ב"מעריב", הכוונה היא לעיתון "סאנדיי טלגרף", שפירסם בעמודו הראשי, ביום שבו נתפס סדאם חוסיין, את תוכנו של המכתב.

רון ססקינד ועטיפת ספרו החדש

רון ססקינד ועטיפת ספרו החדש

ענייני תקשורת

ב"גלובס" מדווח נועם שרביט כי בית-המשפט העליון הפחית את הפיצוי שישלם ד"ר יולי נודלמן לשר לשעבר נתן שרנסקי, בשל הוצאת לשון הרע בספרו "שרנסקי בלי מסכה", מ-900 אלף ל-500 אלף שקל.

התקדים המעניין בפסיקה זו, של השופטים אילה פרוקצ'יה ועדנה ארבל, הוא כי "בהערכת הפיצוי הראוי על פגיעת לשון הרע לא ניתן להימנע מאבחנה בין מפרסם שהוא גוף תאגידי גדול, ובכלל זה גורם תקשורת או יחיד בעל הון מופלג, לבין מפרסם שהוא יחיד, בעל יכולת כלכלית מוגבלת, שיכולתו לשלם פיצוי על עוולת לשון הרע מצומצמת מתחילה" (השופטת מרים נאור השאירה קביעה זו ב"צריך עיון"). מכאן מגיעה גם הכותרת לידיעה, "העליון: עיתון שפירסם לשון הרע ישלם פיצוי גבוה יותר מאדם פרטי שהשמיץ".

אמיר טייג מדווח ב"כלכליסט" כי ועדת הכלכלה של הכנסת תציע היום לערוץ 10 פשרה שלפיה יפקיד סכום של כ-30 מיליון שקל בקופת הרשות השנייה תמורת הארכת רשיונו בשנתיים נוספות.

לי-אור אברבך מדווח במוסף "המגזין" של "מעריב" כי הרשות השנייה תברר מדוע שודרה אמש, בפעם השלישית השבוע, התוכנית "כוכב נולד". לדברי אברבך, השידור אמש נבע מ"אילוץ טכני לא צפוי בלוח השידורים".