בסאם ג'אבר שולט בשוק התקשורת בערבית בישראל, כך עולה מסקר לפ"מ

איש העסקים בסאם ג'אבר הוא איל מדיה השולט כמעט ללא עוררין בשוק התקשורת בשפה הערבית בישראל, כך עולה מסקר לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ).

ערוץ הטלוויזיה הנצפה ביותר בקרב החברה הערבית בישראל הוא "הלא TV" של ג'אבר, האפליקציה בשפה הערבית הנפוצה ביותר היא "פאנט", שאף היא בבעלותו, והשבועון הנקרא ביותר הוא "פנורמה", שגם הוא חלק מקבוצת התקשורת של ג'אבר.

הסקר שבחן את העדפות המדיה של החברה הערבית בישראל התבצע על-ידי חברת הגל-החדש בחודשים נובמבר ודצמבר 2020, באמצעות ראיונות פנים אל פנים עם מדגם מייצג של 600 מרואיינים מהחברה הערבית, בני 15 ומעלה, לא כולל תושבי מזרח ירושלים שאינם בעלי אזרחות ישראלית.

לפי הסקר, המדיום הפופולרי ביותר הוא האינטרנט, עם 95% מהמשיבים שאמרו כי גלשו באינטרנט לפחות פעם בשבוע, עלייה לעומת נתון של 89% מהסקר הקודם של לפ"מ שנערך בסוף שנת 2017. בקרב בני 25-34 אמרו 100% מהמשיבים כי גלשו באינטרנט.

שתי האפליקציות הנפוצות ביותר בחברה הערבית בישראל, הן בנתוני הורדה והן בנתוני שימוש, הן יוטיוב ופייסבוק. אחריהן אפליקציית החדשות "פאנט", חלק מקבוצת התקשורת הפופולרית פנורמה שבבעלות משפחת ג'אבר. במקום הרביעי אפליקציית Wazcam, שמפרסמת חדשות מתפרצות ודיווחי תנועה מערים ערביות מרכזיות. האפליקציה הנפוצה ביותר בשפה העברית בקרב החברה הערבית בישראל היא של "וואלה", המקדימה את אפליקציות ynet ו-mako.

מניתוח גיאוגרפי עולה כי "פאנט" פופולרית בעיקר בדרום ואילו Wazcam בעיקר בצפון. האפליקציה של "א-סינארה", לעומת זאת, מצליחה יותר מכל דווקא בערים מעורבות.

בקרב העיתונים היומיים מקדים "ידיעות אחרונות" את "ישראל היום". 22% מהמשיבים אמרו שיצא להם לקרוא, לעיין או לדפדף ב"ידיעות אחרונות" בשבוע האחרון לעומת נתון של 15% ל"ישראל היום". מניתוח גיאוגרפי עולה כי "ידיעות אחרונות" פופולרי בעיקר בצפון ואילו באזור המרכז הקוראים הערבים מעדיפים על פניו את "ישראל היום".

נתונים אלה מלמדים על המשך מגמת הירידה בחשיפה לעיתונות מודפסת. לשם השוואה, בסקר לפ"מ של החברה הערבית משנת 2013 45% העידו כי נחשפו ל"ידיעות אחרונות" ו-30% העידו כי נחשפו ל"ישראל היום".

העיתון היומי היחיד שיוצא לאור בישראל בשפה הערבית, "אל איתיחאד" של המפלגה הקומוניסטית, הגיע לשיעור חשיפה של 7% בלבד (העיתונים היומיים בשפה הערבית הרואים אור במזרח ירושלים לא נכללו בסקר, שכאמור הוגבל לאזרחי המדינה בלבד).

מבין השבועונים בשפה הערבית מוביל "פנורמה" של משפחת ג'אבר עם 22%, אחריו "כל אל-ערב" עם 18% ו"א-סינארה" עם 14%. גם כאן מדובר בהמשך מגמת ההיחלשות לעומת הסקרים הקודמים.

תחנת הרדיו המואזנת ביותר בחברה הערבית היא תחנת הרדיו האזורי הוותיקה "א-שמס" עם 39% אחוזי חשיפה. אחריה תחנת הרדיו "מכאן" של תאגיד השידור הישראלי (37%) ו"רדיו נאס" החדשה יחסית (35%). מבחינת "רדיו נאס", ששידוריה הושקו לפני שנתיים בלבד, מדובר בהישג. בזמן קצר הצליחה התחנה כמעט להשתוות לתחנה הוותיקה "א-שמס".

מבין תחנות הרדיו בעברית מובילות כאן ב' (20%) וכאן ג' (14%) על גל"צ (14%) וגלגל"צ (11%).

בשוק הטלוויזיה חל שינוי של ממש בשנתיים האחרונות, מאז הסקר הקודם של לפ"מ. ערוץ הטלוויזיה בשפה הערבית "הלא TV" הכפיל את כוחו. בשנת 2017 רק 12% העידו כי נחשפו לערוץ, כעת הגיע הערוץ לשיעור חשיפה של 23% ועקף את כל יתר המתחרים, בעברית ובערבית כאחד. הלא TV, שנוסד לפני כעשור, שייך גם הוא, כמו "פאנט" ו"פנורמה", לאיש העסקים בסאם ג'אבר.

הזינוק בנתוני הצפייה ב"הלא TV" בא בניגוד למגמה של ערוצי הטלוויזיה המסחריים בישראל, כפי שהם משתקפים מנתוני הסקר. ערוץ קשת 12 ירד מ-21% ב-2017 ל-16% ב-2020 ואילו רשת וערוץ 10 שהשיגו ב-2017 9% ו-18% בהתאמה, התאחדו ביניהם אך שיעור הצפייה בערוץ המאוחד עמד על 19% בלבד. כפי שניתן לראות מהנתונים, עיקר הצפייה ברשת 13 באה כתוצאה מהרגלי החברה הערבית בישראל לצפות בשידורי ערוץ 10.