בשננתיים האחרונות חלה עלייה בהיקף הוצאת לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) על מדיה בשפה הערבית, אך זו עדיין נמוכה ביחס לחלקה של החברה הערבית במדינת ישראל, כך עולה מדיון שקיימה בשבוע שעבר הוועדה להסרת חסמים בתקשורת בשפה הערבית.

הדיון בוועדה, שבראשה עומד ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ), הוקדש כולו לעבודת לפ"מ ולאופן שבו היא משפיעה על התקשורת בשפה הערבית בישראל. בין המשתתפים בדיון נמנה מנכ"ל לפ"מ, בועז סטמבלר, שכיהן עד לאחרונה כדוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

על-פי הנתונים שהוצגו בישיבה, בשנת 2015 ירדה ההוצאה של לפ"מ למדיה בשפה הערבית לכ-5.8 מיליון שקל בלבד – מתוך תקציב מדיה של 170 מיליון שקל. כלומר, כ-3.5% בלבד מכלל תקציב המדיה של לפ"מ הוקדש לתקשורת בשפה הערבית. בשנת 2016 נרשמה עלייה, כשלפ"מ הוציאה כ-8.4 מיליון שקל למדיה בערבית מתוך תקציב של 172 מיליון, כלומר כ-4.9% מכלל תקציב המדיה.

בשנת 2017 נרשמה עלייה נוספת בהיקף ההשקעות, אך לא ביחס לכלל התקציב. בשנה שעברה הושקעו קרוב ל-11 מיליון שקל מתקציב לפ"מ במדיה בשפה הערבית, מתוך תקציב כולל של 212 מיליון שקל. החלק היחסי של התקציב שהופנה למדיה בערבית נותר דומה – כמעט 5%.

במהלך כל הדיון התנערו מנכ"ל לפ"מ סטמבלר ומנהלת תחום המדיה בלשכה, טליה לוינס, מאחריות על אופן חלוקת תקציבי המדיה, והבהירו כי הסמכות ליזום קמפיינים נתונה בידי המשרד הממשלתי שמזמין את השירותים מלפ"מ. "אנחנו לא מחליטים על קמפיינים", אמר המנכ"ל סטמבלר. "אני לא יכול לבוא למשרד ולהגיד לו 'יש בעיה כזו וכזו, עכשיו תחליט שאתה מוציא כסף ותעשה קמפיין'".

עם זאת, בתשובה לשאלת ח"כ עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) הודה סטמבלר כי ההחלטה על חלוקת המדיה בתוך הקמפיין נתונה בידי לפ"מ, וכך גם ההחלטה אם לקיים אותו גם בערבית. בהמשך, כשח"כ פריג' שאל האם היה מקרה שבו משרד ממשלתי כלשהו העביר ללפ"מ קמפיין והם התעקשו על הכנסת מדיה בערבית, הוא נענה בשלילה.

כשסטמבלר ולוינס נשאלו מדוע, לדוגמה, הקמפיין שבו נקראו נשים להתמודד על תפקידים ברשויות המקומיות, שהעלתה לאחרונה הרשות לקידום מעמד האשה מטעם המשרד לשוויון חברתי, נעשה בעברית בלבד – השניים טענו כי אין להם אפשרות להשיב. כשנשאלו האם שאלו במקרה זה את השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, מדוע הקמפיין לא פונה גם לנשים ערביות, השיבו סטמבלר ולוינס כי יבדקו זאת ויחזרו לוועדה עם תשובה. כשח"כ תומא-סלימאן הביעה פליאה על כך שלמנכ"ל ולאחראית המדיה אין אפשרות להשיב באופן מיידי על השאלה, צעק לעברה סטמבלר: "את מתייחסת רק לקמפיין אחד, ואני אומר לך שכרגע אני לא יודע לומר לך".

בכלל, לאורך כל הדיון נהג סטמבלר בתקיפות כלפי חברי-הכנסת ומשתתפי הדיון, עד שלקראת הסוף התפרץ וטען כי חבריו לדיון אינם יודעים על מה הם מדברים. בעקבות אמירה זו התבקש להתנצל, וניאות לעשות כן.

"אם אני הייתי אומר את זה כולם היו קופצים"

לצד הטענות כי האחריות לתת-ההשקעה במגזר הערבי מצויה אצל השרים ומשרדיהם, בלפ"מ הסבירו את הפער בהשקעות בין המדיה בעברית לערבית בכך שהם גוף מקצועי שאמור להגיע למקסימום חשיפה ואפקטיביות בתקציב נתון. כיוון שבחברה הערבית ערוצי טלוויזיה ישראלים בערבית אינם דומיננטיים, רוב התקציב על פרסום בטלוויזיה מופנה לערוצים בעברית. וכיוון שהפרסום בטלוויזיה יקר באופן ניכר מהפרסום ברדיו, בעיתונות או בשלטי חוצות, יוצא שנוצר פער מובנה בין היקף ההשקעות בכלי התקשורת בעברית לעומת מקביליהם בשפה הערבית.

זאת ועוד, מנכ"ל לפ"מ ומנהלת המדיה בלשכה הדגישו כי ישנם קמפיינים רבים שאין כל סיבה להפנות לתקשורת בשפה הערבית, כיוון שהם עוסקים בענייני יהדות והתפוצות, למשל.

סוגיה נוספת שהובילה לביקורת של משתתפי הדיון על לפ"מ נוגעת למספר דוברי הערבית המועסקים בלשכה. עד לפני כשנה וחצי, מספר הערבים שעבדו בלפ"מ עמד על אפס. בתחילת שנת 2017, בעקבות לחץ של קואליציית ארגונים שפנתה ללפ"מ ואיימה לעתור לבג"ץ, הודיעה השרה מירי רגב, האחראית על הלשכה, כי יגויסו אליה שלושה עובדים דוברי ערבית.

ד"ר אילן סבן, מרצה בפקולטה למשפטים בחיפה ומנחה הקליניקה לזכויות המיעוט הערבי-פלסטיני בפקולטה, היה שותף לקואליציית הארגונים שדירבנה בשנים האחרונות את לפ"מ לשנות את יחסה לחברה הערבית בישראל. ד"ר סבן השתתף בדיון שנערך בשבוע שעבר בכנסת והזכיר כי בהתכתבויות שהיו לו ולחבריו עם לפ"מ הובטח להם שעד סוף שנת 2017 יהיו בלשכה חמישה עובדים ערבים. המנכ"ל סטמבלר אישר כי בינתיים אכן גויסו שלושה עובדים ערבים ללפ"מ והחל תהליך גיוס של שניים נוספים, אך לדבריו הוא נתקל בקשיים.

"אנחנו כבר בסבב שני או שלישי, כי לא מגיע כוח אדם מיומן ומקצועי מהמגזר", אמר סטמבלר ביחס לנסיון הגיוס של העובדים הערבים. בהמשך הדיון, כשחברי-הכנסת ביקשו מסטמבלר להתחייב על מועד בו יאייש את שתי המשרות הייעודיות לעובדים ערבים, השיב המנכ"ל כי הדבר תלוי בנציבות שירות המדינה.

כשאמג'ד שביטה, מהמחלקה הציבורית בעמותת סיכוי, התעניין ושאל "האם יש עמדה מקצועית למה מועמדים ערבים לא נוהרים ללפ"מ?", סטמבלר התכעס והודיע כי הוא מסרב להשיב לשאלה. "אם זו הרמה אז אני לא במשחק", אמר, "אם אני הייתי אומר את זה כולם היו קופצים". שביטה הסכים לקחת חזרה את המלה "נוהרים", אך בכל זאת לא זכה לתשובה לשאלתו.

עימות נוסף היה לסטמבלר עם יו"ר הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. זו נכנסה לדיון באמצעו והכריזה כי זה עתה פורסם מכרז לשתי תחנות רדיו בשפה הערבית, כך שלצד תחנת א-שמס, בהנחה שזו תזכה מחדש בזיכיון, תפעל תחנה נוספת בשפה הערבית. יו"ר הוועדה פריג' התעניין האם ישנה היתכנות כלכלית למהלך, ושמאלוב-ברקוביץ' השיבה: "זה כבר לא תלוי בנו, זה תלוי ברדיואים (כלומר, בתחנות הרדיו; א"פ) ולכן אנחנו פה, שתהיה היתכנות כלכלית. שהלפ"מ יבין, וצריך לחשוב על חלוקת תקציב".

בהמשך הדיון, אחרי שהמנכ"ל סטמבלר שב והדגיש כי לפ"מ פועלת כגוף מקצועי שמטרתו להבטיח את האפקטיביות של הפרסום, ולא את הישרדותם של כלי התקשורת בישראל, אמרה שמאלוב-ברקוביץ' כי היא "מקווה שבסוף מה שיהיה חשוב לנו זה לא האפקטיביות של הפרסום אלא האפקטיביות של הציבור במדינת ישראל". בתגובה סטמבלר התפלץ: "את שומטת את כל ההיתכנות של עולם הפרסום", טען.

לקראת סיום הדיון ביקש היו"ר פריג' מסטמבלר להתחייב כמה כסף יושקע במדיה הערבית עד סוף 2018, אך זה סירב. "זה לא רציני", טען מנכ"ל לפ"מ. כל שהסכים הוא להצהיר שהלשכה תשאף להמשיך את הגידול בתקציב למדיה בשפה הערבית. ח"כ פריג' נאלץ להסתפק בכך, והודיע כי בחודש אוקטובר יתקיים דיון המשך בנושא.