בפתח התוכנית מתייחס המנחה עמנואל רוזן לאופן שבו סיקרה התקשורת הישראלית את פרשת משה קצב, מראשיתה ועד לבוקר יום זה, כשהושמעה הכרעת דינו. "בית-המשפט מיישר קו עם חבורה של כתבים ופרשנים מצוינים", אומר רוזן, "מיישר קו עם התקשורת המושמצת".

לאחר אות הפתיחה דן רוזן בזווית התקשורתית של המשפט עם יובל יועז, הפרשן המשפטי של "גלובס" ומחבר הספר "תיק קצב"; עם רונן צור, לשעבר איש יחסי-הציבור של קצב; עם נסים דואק, איש יחסי-הציבור של א' מבית הנשיא ועם יעקב אחימאיר, עיתונאי רשות השידור ו"ישראל היום".

צור טוען כי הלחץ שהופעל על קצב לקבלת עסקת הטיעון נבע מהחשש כי "בית-המשפט ירגיש שהוא חייב לעמוד בציפיות שנוצרו בציבור". לדבריו, רק לאחר הנאום התקיף שקצב נשא במשכן הנשיא החלה פתיחות מסוימת בכלי התקשורת לקבלת גרסת קצב.

לדברי יועז, הכרעת הדין היא "משפטית נטו" ואינה קשורה לאופן שבו תתקבל בציבור ובמערכת המשפט. יועז מציין כי בהכרעת הדין מתייחסים השופטים לחציית הקווים בתקשורת, אבל מדגיש: "בית-המשפט הולך באותו מתווה ראייתי שהתקשורת הלכה".

לדעת דואק, "מי שנחשף רק לתקשורת לא חשב שמשה קצב הוא אנס". לדבריו, הכרעת הדין היא "ניצחון משפטי" ולא "ניצחון תקשורתי". לדבריו, התקשורת נתנה במה נכבדת למקורבי קצב ופירסמה את עמדת הנשיא בהרחבה ובבוטות.

אחימאיר אומר כי היה מצפה מהשופטים להתייחס בהכרעתם גם לעיתונות הישראלית, לכתוב דבר מה בסגנון: "טוב היה אילו היתה מרסנת את עצמה, אילו לא היתה כל-כך חד-צדדית, אילו לא היתה שופטת את משה קצב". אחימאיר יוצא נחרצות נגד ההגדרה של רוזן כי בית-המשפט "יישר קו" עם התקשורת.

כשצור מתלונן בפני יועז כי התקשורת עמדה כמעט כאיש אחד מול קצב ולצד המתלוננות, משיב לו יועז: "אבל צדקנו".

בסיום התוכנית מסכם יאיר גרבוז את שנת 2010 ומפרסם הכרעת דין משלו על מעשי הנשיא לשעבר משה קצב.

התוכנית "תיק תקשורת" משודרת בערוץ 23 ובאתר הטלוויזיה החינוכית