הקלישאה אומרת שתמונה שווה אלף מילים, אבל כמה שווה הכיתוב שמתחת לתמונה? לפחות במקרה של סיקור חקיקת הבזק, שמאפשרת לקופות החולים להעביר מידע רפואי של לא מחוסנים לרשויות המקומיות - לכיתוב הזה יש משמעות לא קטנה.
ב"הארץ" בוחרים לצרף לידיעות בנושא תמונות מהפגנות, שבהן נראים מפגינים אוחזים שלטים שעליהם כתוב: "סכנה - כאן בונים דיקטטורה", "אם אשכחך דמוקרטיה תשכח חירותי" ועוד סיסמאות באותה רוח. מתחת לתמונות נכתב תמיד "הפגנה של מתנגדי חיסונים". זה לא קרה פעם אחת, אותן תמונות עם הכיתוב הזה מופיעות שוב ושוב, בידיעות שונות על הנושא. האם זה הכיתוב הנכון לתמונות האלו? ואת מי הוא משרת?
ארגוני זכויות אדם, איגוד רופאי בריאות הציבור, מומחים משפטיים - כולם מתנגדים לחוק לפיו עובדים ברשויות המקומיות יקבלו מקופות החולים מידע רפואי אישי של מחוסנים או לא מחוסנים. החוק אושר בהליך מזורז, מבלי שניתנה לכנסת או לציבור אפשרות אמיתית להעלות התנגדויות ובלי מנגנוני פיקוח. המתנגדים מדברים על מדרון חלקלק ועל הפגיעה החמורה בפרטיות, שאינה מלווה באיזו תועלת משמעותית במאבק בקורונה. אף אחד מהמומחים שמתנגדים לחוק אינו מתנגד לחיסונים.
צילומים של "מתנגדי חיסונים" מלווים פרסומים ביקורתיים על מדיניות הקורונה של הממשלה, אתר "הארץ", פברואר 2021
גם אזרחים מן השורה שמתנגדים לחקיקה הדרקונית וחרדים לזכויותיהם, ברובם אינם מתנגדי חיסונים. כש"הארץ" מתייג אותם ככאלו, הוא תורם, גם אם לא במודע, להגברת הקיטוב ולעירעור הלגיטימציה של ההתנגדות למדיניות הממשלה.
הקונצנזוס מתנער ממתנגדי החיסונים, ולממשלה קל מאוד לנער מעליה כל ביקורת כשהיא מגיעה ממי שמוגדרים כמתנגדי חיסונים. רק שהקיטוב הזה בין מתנגדי החיסונים לכל השאר מצליח להסיט את תשומת הלב הציבורית מנושא חשוב בהרבה: אנחנו במצב חירום מתמשך שעל ניהולו הוטל איפול ל-30 שנה, שיווי המשקל העדין בין הכנסת, הממשלה ומערכת המשפט מעורער מתמיד והפגיעה בזכויות האזרחים מתרחבת - מאיכוני השב"כ ועד לחוק הנוכחי.
במשבר הזה, שאינו רק משבר בריאות או משבר כלכלי, אלא גם משבר דמוקרטי, לתקשורת ביקורתית יש תפקיד חשוב מתמיד, ומוטב לכלי התקשורת להקפיד על סיקור נאמן לעובדות גם כשמדובר "רק" בכיתובי תמונה.
רלוקה גנאה היא המנכ"לית המייסדת של זזים - קהילה פועלת