באתר mako ובמפלגת יש-עתיד טוענים כי לא נפל כל פגם באופן שבו נעשה שימוש ב"מצפן הבחירות" כדי להציג תעמולה בפני גולשים.

בשבוע שעבר דיווחנו כי פרויקט "מצפן הבחירות" של אתר mako הפך מכלי שנועד לעזור לעיתונות להשכיל את הציבור ולשכלל את בחירתו הדמוקרטית - למכשיר ריגול אחרי האזרחים, שהמידע שנצבר על אודותיהם כתוצאה מהשימוש ביישום נמכר למפלגות, כדי שיוכלו לשכלל את מערכי התעמולה שלהם.

גולשים בפייסבוק שהשתמשו קודם ב"מצפן הבחירות" נחשפו לתעמולה ממוקדת של מפלגת יש-עתיד. ב-mako הודו כי הם אכן מוכרים מידע שנאסף במסגרת השימוש ב"מצפן הבחירות" אך כי הוא "אנונימי". כמו כן הוסיפו כי הם מוכרים אותו למפלגות שונות ולא רק ליש-עתיד.

בעקבות חשיפת הקשרים בין המצפן למפלגת יש-עתיד פנה עו"ד שחר בן-מאיר אל mako ויש-עתיד במכתב התראה טרם הגשת עתירה לוועדת הבחירות המרכזית, מצויד בחוות דעת טכנולוגית מאת פרופ' ענת בן-דוד מהאוניברסיטה הפתוחה, חברת הוועד המנהל של עמותת "העין השביעית".

עו"ד שחר בן-מאיר (צילום: "העין השביעית")

עו"ד בן-מאיר טען כי העברת מידע מ"מצפן הבחירות" למפלגה עומדת בניגוד לחוקי הבחירות, ודרש כי ב-mako יוסיפו הודעה מפורשת למשתמשי "מצפן הבחירות" כי נאסף עליהם מידע שמועבר למפלגת יש-עתיד, ושתוצאה מכך תוצג בפניהם תעמולה מטעם המפלגה.

במכתב ששיגר אתמול (21.1) עו"ד מוטי ארד מטעם חברת קשת, מפעילת אתר mako, נדחו טענותיו של עו"ד בן-מאיר. "'מצפן הבחירות' של מאקו הוא אנונימי לחלוטין, בכל מובן ומכל היבט", טוענים בקשת. "כך, אף גורם – לרבות, קשת עצמה וכמובן צד שלישי, כמו מפלגה או פייסבוק – אינו חשוף לפרט כלשהו מפרטיו האישיים של כל מי שמשתמש ב'מצפן הבחירות'. אין כל אפשרות לקשת ובוודאי שלא לצד שלישי לחבר בין התשובות שנתן משתמש ב'מצפן הבחירות' לבין פרט מפרטיו האישיים. מדובר באנונימיות מוחלטת".

אשר לאפשרות לעקוב אחר פעילות הגולש במצפן ולהתאים לו תעמולת בחירות, בחברת קשת משווים זאת לאופן שבו מותאמות פרסומות מסחריות לגולשים. "במסגרת הגלישה של משתמשי אינטרנט באתר מאקו, ובהתאם לכללי השימוש באתר, נעשה שימוש בנתוני הגלישה של המשתמש, בין היתר בכדי להתאים לו תכנים ותוכן פרסומי", טוענים בקשת. "מדובר בשימוש גלוי ומקובל ברוב רובם של אתרי האינטרנט. הציבור מודע לכך ומסכים לכך. מי שאינו מעוניין בשימוש זה בנתוני הגלישה שלו, יכול לחסום זאת במכשיר שאיתו הוא גולש באינטרנט בכלל או בעת גלישה באתר ספציפי".

קשת מודה כי "הציעה למפלגות השונות להתקשר איתה בהסכם, כפי שמקובל עם גורמים מסחריים שונים, שבמסגרתו קשת מאפשרת לאלגוריתם של פייסבוק לזהות שאותו גולש נחשף לתוכן מסוים באתר מאקו ובהתאם לכך אותו גולש יקבל
בעת גלישתו בפייסבוק מודעה של אותה מפלגה שהתקשרה בהסכם עם קשת". עם זאת, בקשת מדגישים כי "הקוד שמועבר אינו כולל פרט כלשהו על זהותו של הגולש". לטענתם, "אין שום הבדל בין הפעולה האמורה כשהיא נעשית במסגרת שיתוף פעולה מסחרי לבין שיתוף פעולה עם מפלגה אגב הבחירות".

עו"ד ארד מסביר מטעם קשת כי "אין זכות מוקנית לאדם במדינה דמוקרטית שלא לצפות בתעמולת בחירות, ומבחינה כמותית, תעמולת הבחירות שאליה עשוי להיחשף הגולש כתוצאה מהשימוש ב'מצפן הבחירות' היא מזערית מתוך מגוון רחב ועצום של תעמולת בחירות שאליה נחשף הגולש מדי יום".

גם במפלגת יש-עתיד דחו את טענות עו"ד בן-מאיר. עו"ד עודד גזית השיב מטעם המפלגה כי כלל לא היה מקום לפנות אליה. לדבריו, "מצפן הבחירות" אינו קשור ליש-עתיד בשום צורה ועל כן "השאלה הרלבנטית היחידה אפוא היא השאלה איזה מידע אוסף אתר אינטרנט מהגולשים בו, ובאיזה אופן הוא עושה בו שימוש". לפי יש-עתיד, "שאלה זו מצויה במישור היחסים שבין אתר האינטרנט לבין הגולש".

עוד טענה המפלגה כי "אין במשפט הישראלי 'זכות' שלא להיחשף לתעמולה מזוהה. אין גם תכלית ראויה המוגנת על-ידי 'זכות' שכזו. [...] מי שלא מעוניין לצפות בשלטי תעמולה - לא ייצא מפתח ביתו, או יקפיד שלא לקרוא את השלטים. אבל חשוב לשים את הדברים בהקשר האמיתי שלהם, ולא להפוך את עצם החשיפה לתעמולה מזוהה לסוג של עוול שנגרם למאן דהו".