חברת ידיעות אחרונות בע"מ והעיתונאי לשעבר יוסי לוי הגישו ערעורים הדדים על פסק הדין שנתנה השופטת חנה טרכטינגוט מבית-הדין לעבודה בתל-אביב–יפו.
בשנת 2004 אמור היה לקבל לוי את תפקיד רכז הכתבים בעיתון "ידיעות אחרונות" אולם בשל העובדה כי הרכז אותו נועד להחליף, ערן טיפנברון, חזר במפתיע לתפקידו, הודיע העיתון ללוי כי אינו זקוק עוד לשירותיו. לוי התקשה למצוא מקום עבודה חלופי, עזב את עולם העיתונות ומאז לא שב אליו.
בחודש שעבר פסקה השופטת טרכטינגוט כי על ידיעות-אחרונות לפצות את לוי ב-72 אלף שקל בגין אי-מתן הודעה מוקדמת, 72 אלף שקל נוספים בגין הפרת ההסכם, 20 אלף שקל בגין עוגמת הנפש ו-20 אלף שקל נוספים בגין הוצאות ושכר טרחת עורכי-דין. בתוספת ריבית והצמדה מגיע סך הפיצוי לכ-250 אלף שקל.
בעקבות הפסיקה הגישה ידיעות-אחרונות הודעת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת באמצעות עו"ד אשר סלע ועו"ד שלומי אלעד. לטענת ידיעות-אחרונות, בית הדין האזורי לעבודה טעה ביחס לחישוב משכורתו הקובעת של לוי לצורך הפיצוי בגין אי הודעה מוקדמת, טעה כשקבע כי לוי זכאי לפיצוי נוסף בגין עוגמת הנפש וכן טעה ביחס לגובה הוצאות המשפט.
לפי באי כוחה של ידיעות-אחרונות, השכר הקובע לצורך חישוב גובה הפיצוי של לוי אמור לעמוד על 16 אלף שקל, סכום שכר הבסיס בהסכם שנחתם עמו, ולא 24 אלף שקל כפי שקבע בית הדין, סכום הכולל גם תוספת שעות נוספות גלובליות. עוד טוענים באי כוח ידיעות-אחרונות כי לו היה לוי מתחיל לעבוד כרכז כתבים ומפוטר לאחר כמה חודשי עבודה לא היה זכאי לפיצוי כלשהו מלבד תקופת ההודעה המוקדמת, ועל כן אין להעניק לו "זכויות יתר".
"אכן", כותבים באי כוח ידיעות-אחרונות, "למשיב נגרמה עוגמת נפש בכך שהמערערת לא הצליחה למצוא לו תפקיד חילופי, אך אין בכך שום דבר יוצא דופן בהשוואה לכל עובד מפוטר, המנסה בכל כוחו למנוע את פיטוריו. המשיב טען כי ביקש להיפגש עם נוני מוזס (מבעלי העיתון) ועם העורך החדש, רפי גינת ובקשתו נדחתה – האם בעל העיתון צריך להיפגש עם כל עובד מפוטר (אותו הוא איננו מכיר כלל...)? האם העובדה שלא פגש את המשיבה מצדיקה את 'עוגמת הנפש יוצאת הדופן'?".
מנגד הגיש גם לוי ערעור על פסק דינה של השופטת טרכטינגוט. לוי טוען, באמצעות עו"ד נעמי לנדאו ועו"ד כפיר זאב, כי הוא זכאי לפיצוי בסך 354 אלף שקל בגין הפרת ההסכם ו-50 אלף שקל בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. "אין כל פרופורציה בין פסק הדין שניתן, וחריפותו, לבין שיעור הפיצוי הנמוך שנפסק לזכותו – בסך הכל 3 משכורות – שלא רק שאינו משקף את חומרת הממצאים, אלא גם עושה חסד עם ידיעות אחרונות על אף התנהלותה היהירה, הכוחנית והדורסנית, שבעטיה נפגע מר לוי באופן שאין ממנו חזרה", נכתב בהודעת הערעור שכנגד.
לטענת באי כוחו של לוי, לו ידיעות-אחרונות היתה מקיימת את החוזה עמו, לוי יכול היה להיות היום עורך ראשי של "ישראל היום" או "ידיעות אחרונות". תחת זאת, "ידיעות אחרונות הרסה את הקריירה העיתונאית המבטיחה שלו, גדעה את מקור פרנסתו, הוציאה אותו ממעגל התעסוקה בעולם העיתונות הכתובה לעולם. והכל, אבל הכל, ביודעין ומתוך הבנה וידיעה ברורה של ידיעות אחרונות למשמעות מעשיה, להשלכות מעשים אלו על הקריירה של מר לוי ולנזק הבלתי הפיך שנגרם למר לוי".
49510-01-13