בישיבת ממשלה שהתקיימה ב-21 בינואר 2018, לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו שב מביקור בהודו, השרה מירי רגב שיבחה אותו על הישגיו: "אתה מנהיג גדול, למרות שיש חלק גדול מהאנשים בארץ שלא אוהבים להגיד את זה – ולא אוהבים לשדר את זה. אבל את האמת צריך להגיד: מגיע לך שיגידו לך את זה. עשית לנו שירות אדיר עם הרבה כבוד וגאווה. אני עקבתי אחרי הפרסומים של הפעילות שלך והכבוד הגדול שבו התקבלת שם כמלך בהודו, וזה פשוט מרגש עד מאוד. תודה רבה לך על מה שאתה עושה למען מדינת ישראל, על הקשרים המאוד טובים ועל המאמץ למען מדינת ישראל בעולם. אני מאחלת לך עוד הרבה מאוד שנים של עשייה ציבורית טובה, כפי שאתה עושה היום".
אמנם ייתכן שדברי החנופה של רגב הושמעו כחלק מאג'נדה אישית שלה, אך הם משתלבים מצוין עם מהלך אסטרטגי מוצהר שמובילה מפלגת הליכוד בשנים האחרונות: בניית פולחן האישיות של נתניהו, ש"הפך את מדינת ישראל למעצמה", באמצעות ניכוס כל יחסי החוץ של המדינה לכישוריו וקשריו האישיים והצגתו כמנהיג דגול ששועי עולם מעוניינים בעצותיו.
נדמה שמעולם לא עמד בראש מדינת ישראל ראש ממשלה שעשה שימוש כה ציני ביחסי החוץ שלה במסגרת הקמפיין הפוליטי שלו. תשעה ימים לפני בחירות אפריל 2019 אירח נתניהו את נשיא ברזיל, ז'איר בולסונרו, וכך קיבל שירותי תעמולה נוחים מהתקשורת בארץ ובחו"ל.
לפני בחירות ספטמבר 2019, שרה נתניהו התארחה באולפן הליכוד עם מירי רגב וטענה: "בעקבות פנייתי, הונדורס פותחת ביום ראשון הקרוב את הנציגות הדיפלומטית שלה בירושלים". קצת לפני כן, במסגרת אותו קמפיין בחירות, פרסם נתניהו סרטון עם קטעים מפגישותיו עם מנהיגים זרים ותלה שלטי ענק של עצמו לוחץ את ידיהם של הנשיאים ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ. סיסמת הקמפיין היתה "נתניהו. ליגה אחרת".
נתניהו מקפיד להודיע על השיחות והפגישות שהוא מקיים עם מנהיגים זרים, והעיתונות הישראלית מקפידה לדווח. הדיווחים הללו לגיטימיים כמובן, אפילו מתבקשים, אבל רק כל עוד הם כוללים בדיקה של העובדות, פריצה של המסגרת היחצנית והתייחסות להיבטים נוספים של היחסים עם אותן מדינות (למשל, בתחום עסקאות הנשק). וכמובן, כל עוד הדיווח שומר על פרופורציות. לא כל פגישה של נתניהו עם מנהיג זר היא "מאורע היסטורי".
פה ושם עיתונאים אמנם משחילים הערה או אייטם ביקורתי, אבל אלו הם אלמנטים זניחים שבדרך כלל נבלעים בתוך הדיווח השוטף על קשריו הנהדרים של נתניהו עם מנהיגי העולם. התוצאה משרתת כמובן את קמפיין הבחירות הבלתי פוסק שלו. אף על פי כן, חלק אינטגרלי מהקמפיין של נתניהו הוא שיגור נזיפות בעיתונאים ובכלי התקשורת והאשמתם בהתעלמות מפגישותיו ונסיעותיו ההיסטוריות.
התנהלותה של העיתונות הישראלית סביב סיקור העשייה הדיפלומטית של נתניהו אכן מאכזבת, אבל כאמור, מסיבות אחרות. קחו את המקרה של נשיא רוסיה למשל. לשכת נתניהו מרבה להפיץ לתקשורת הודעות על שיחותיו עם פוטין. ההודעות מנוסחות בתמצות, ובדרך כלל נטען בהן שהשניים דנו על נושאים בטחוניים (טיבם לא נמסר). כלי התקשורת בארץ נוהגים לפרסם אותן כלשונן, בלי לחפור בהן יותר מדי ובלי לאתגר את המסר.
לכאורה, ניתן להסביר את הלקוניות של הודעות לשכת נתניהו בכך שמדובר בשיחות רגישות עם מנהיג זר, שבעצמו אינו חסיד גדול של זכות הציבור לדעת. אך כשמעיינים בהודעות שמפרסמת לשכת פוטין על אותן שיחות אפשר ללמוד עוד משהו על ראש הממשלה הישראלי. לפי הקרמלין, מינואר 2018 ועד היום קיימו השניים לפחות 22 שיחות טלפון. לקרמלין היה חשוב לציין ש-16 מתוכן בוצעו ביוזמת הצד הישראלי (לגבי שאר השיחות לא צוין מי יזם אותן).
מדי שנה ב-7 באוקטובר, לפחות בשלוש השנים האחרונות, נתניהו מתקשר אל פוטין ומברך אותו לרגל יום הולדתו. השנה ובשנה שעברה הודיעה לשכת ראש הממשלה שבשיחה בירך נתניהו את פוטין ביום חגו. כשהתקשורת בארץ מדווחת על כך, בדרך כלל מוצגות השיחות הללו כ"שיחות בטחוניות" שרק בשוליהן מוזכר יום הולדתו של הרודן הרוסי – ולעתים סוגיית יום ההולדת בכלל לא מוזכרת.
למה זה מעניין? כי הקרמלין נוהג מדי שנה לפרסם את רשימת ראשי המדינות שבירכו את פוטין לרגל יום הולדתו. ב-2018 למשל הודיע הקרמלין שמלבד נתניהו ונשיא סרביה, שהתומכת העיקרית שלה היא רוסיה, שאר המברכים היו ראשיהן של שש רפובליקות סובייטיות לשעבר. ב-2019 ציין הקרמלין שמלבד נתניהו ונשיא סרביה, שאר המברכים היו ראשיהן של תשע רפובליקות סובייטיות לשעבר. השנה, לפי הקרמלין, בירכו את פוטין נתניהו, נשיאי הודו וקובה ושוב ראשיהן של תשע רפובליקות סובייטיות לשעבר. בהודעת הקרמלין צוין שפוטין שוחח עם כל ראש מדינה על הבעיות באזורה ועל יחסיה עם רוסיה. כלומר, לא רק עם נתניהו.
מאחר שמדינת ישראל אינה רפובליקה סובייטית לשעבר, ומאחר שנראה כי אפילו דונלד טראמפ לא מעז להתקשר אל פוטין כדי לברכו ביום הולדתו, הדבר מעורר תהיות. מהי אותה "ליגה אחרת" של מנהיגים שאליה משתייך נתניהו, והאם כדי להיכלל בה הוא נדרש מדי שנה להשמיע דברי חנופה באוזני פוטין – נגיד, דברי חנופה כמו אלה שהשרה מירי רגב העטירה עליו לרגל יום הולדתו ה-70?
לאורך השנים, נתניהו נתן לתקשורת הישראלית סיבות טובות להטיל ספק בהצהרותיו על הישגיו הדיפלומטיים. כך למשל, חרף ההבטחות המפליגות לגבי שלל המדינות שיעבירו את שגרירויותיהן לירושלים, עד כה עשו זאת רק ארצות-הברית של טראמפ וגואטמלה. בספטמבר 2017 בוטלה פסגת ישראל-אפריקה שתוכננה להתקיים בבירת טוגו. הביטול דווח בישראל בכתבות בודדות בלבד, אף שמדובר היה בכישלון דרמטי לאחר השקעה של שנים מצד נתניהו בהידוק היחסים עם מדינות היבשת.
תוכנית הסיפוח החד-צדדי של הגדה המערבית הובילה לגל גינויים חסר תקדים כלפי מדינת ישראל, ועוררה לחיים את תמיכת הקהילה הבינלאומית בפתרון שתי המדינות – וזאת דווקא בתקופה שבה כבר נרשמה עייפות מעיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני. התקשורת הישראלית ברובה התעלמה מגל הגינויים, ולאחר שנודע על הקפאת הסיפוח מיהרה להצטרף לפסטיבל "הסכם אברהם". כך נוצר מצב שבו בזמן שבחו"ל עסקו באופן ער בסיפוח ובהקפאתו, בישראל התקשורת התמקדה בחבילות תיירות למדינות המפרץ.
ויש גם את עניין היושרה. אפילו הבית הלבן ובכירים בממשל טראמפ, הידידותי לנתניהו, טענו שראש ממשלת ישראל שיקר בהתייחסויותיו לההסכמות בין שתי המדינות. רק לאחרונה אישר ה"ניו-יורק טיימס" חשיפה של נחום ברנע ב"ידיעות אחרונות", ודיווח שלפי גורמים רשמיים בארצות-הברית נתניהו הסכים למכירת מטוסי F35 לאיחוד האמירויות – וזאת בניגוד להכחשותיו הנמרצות והנחרצות.
לשם ההגינות, בשדה הדיפלומטיה השקרים של נתניהו אינם חריגים – ולא רק כשמשווים אותו לטראמפ. מאז ומתמיד מנהיגים שיקרו לגבי יחסיהם עם ממשלים אחרים. אך במקרה של נתניהו, כמו אצל טראמפ, נדמה שהשקר הפך לדרך חיים. חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן חלק לאחרונה בראיון ל"ידיעות אחרונות" סיפור אישי על מקרה שבו ראש הממשלה השתמש בשיחה איתו כדי לסלף את המציאות.
פרופ' אומן סיפר על אירוע חגיגי שבו השתתף, ובו הודיע נתניהו כי החליט להשקיע מאות מיליוני שקלים בפיתוח טכנולוגיית חישוב קוונטי. "פילסתי דרך בין המאבטחים שלו והגעתי אליו. שלום, אמרתי. שמע, אמרתי. חברים שלי, מתימטיקאים, אומרים לי שחישוב קוונטי לא יעבוד. חבל על הכסף", סיפר אומן למראיין, נחום ברנע. "לאחר כמה ימים נתניהו פרסם הודעה: החלטנו להשקיע רבע מיליארד בחישוב קוונטי. לפני ההחלטה התייעצתי עם פרופ' אומן. הוא שכח לכתוב בהודעה שפרופ' אומן אמר לו לא לעשות את זה".
מאז חשיפת פרשות השחיתות שבהן נאשם נתניהו, וביתר שאת לנוכח משבר הקורונה, העיתונות הישראלית עוסקת יותר מבעבר בחשיפת שקריו ובביקורת על האופן שבו הוא מנהל את ענייני הפנים בארץ. הגיע הזמן שיותר עיתונאים ישקיעו ממרצם גם כדי לבדוק את הצהרותיו על ניהול ענייני החוץ. צוות הקמפיין של נתניהו הבין מזמן עד כמה התחום הדיפלומטי חיוני לתדמיתו הציבורית – שחיונית להישארותו בבלפור. הגיע הזמן שגם התקשורת תבין זאת.