מי שינסה להבין מהתקשורת הישראלית מה מתרחש בישראל מאז יום חמישי, כאשר בנימין נתניהו עזב בפתאומיות ישיבה של קבינט הקורונה ואמר ש"אחר-כך תדעו למה", יתקשה מאוד. למעט עיתונאים ועיתונאיות בודדים שמנסים לברר את העובדות ונזהרים בדיווחיהם על ההתפתחויות ביחסים עם איחוד האמירויות, הרוב עסוקים במירוץ אחר פרסום ראשון של הודעות דוברות של ראש הממשלה, של שרי ומשרדי ממשלה שנתניהו הסתיר מהם את הפרטים על המגעים, של ממשל טראמפ ויועציו הבכירים, ושל המשטר באיחוד האמירויות.

הבעיה היא שהודעות הדוברות שהתקשורת הישראלית מהדהדת מלאות בסתירות. יש או אין הסכם? האם הושג הסכם סופי, כפי שטוענים טראמפ ונתניהו, או רק הסכם על הנכונות לדון על הסכם עתידי, כפי שפִרסם שליט איחוד האמירויות בחשבון הטוויטר שלו? האם נתניהו "חתם" על ההסכם בטלפון, כפי שמסר בהצהרתו לתקשורת, או שההסכם ייסגר וייחתם בשבוע הבא (או בחודש הבא) בבית הלבן?

יש עוד פערים: אם השיחות כבר הסתיימו ויש הסכם סגור, מדוע הטיל נתניהו על המל"ל את ניהול את המגעים? האם באיחוד האמירויות הציבו כתנאי סף את ביטול תוכנית הסיפוח של הגדה המערבית – או שהסיפוח כבר הוקפא קודם לכן, כדברי השר ישראל כץ? והאם, בעצם, הסיפוח לא הוקפא אלא בוטל, כדברי טראמפ ונסיך הכתר של איחוד האמירויות? ואולי הוא רק הושעה, כדברי נתניהו? ומה יקרה אם הסיפוח יחזור לתמונה? ההסכם יבוטל? והאם תיפתח שגרירות של איחוד האמירויות בישראל או לא?

בעתיד הלא רחוק נגלה אם מדינת ישראל ואיחוד האמירויות הערביות אכן הגיעו להסכם נורמליזציה ממשי. מה שבטוח, לפחות במשך כמה ימים התקשורת הישראלית הגיעה לנורמליזציה עם משפחת נתניהו

מדוע שהציבור הישראלי יסמוך על טראמפ, שחוזר ודורש פרס נובל לשלום, לאחר שכבר היינו בכמה סבבים של "הסכמי שלום" שגיבש כביכול עם קוריאה-הצפונית, הסכם סחר עם סין, הסכם עם הטליבאן באפגניסטן, ו"תוכנית המאה" בין ישראל לפלסטינים, שכולם התבררו כעורבא פרח?

למה שנסמוך על נתניהו, לאחר שהבטיח שעוד רגע צונאמי של נציגויות דיפלומטיות ייצא מתל-אביב וישטוף את ירושלים? כזכור, שגרירות פרגוואי חזרה לתל-אביב, ושגרירות הונדורס התכווצה לשלט של לשכת סחר בירושלים, שהוסר מיד לאחר טקס הפתיחה החגיגי. ולמה שנסמוך על המלה של נתניהו לאחר שהבטיח לציבור ולבג"ץ שיש הסכם לגירוש בכפייה של פליטים לרואנדה, ובדיעבד התברר ששיקר ושההסכם, אם בכלל היה כזה, קרס כמה חודשים לפני לכן?

בשלב הזה, הסתמכות על הצהרות נתניהו וטראמפ לגבי ההסכם עם איחוד האמירויות דומה להרשמה ל"אוניברסיטת טראמפ", שהלימודים בה התבררו כהונאה (טראמפ שילם בגינה פיצויים בהיקף של 25 מיליון דולר לסטודנטים). על-פי המסרים העדכניים, פרטי ההסכם אמורים להתגבש תוך חודש ולהיחתם על מדשאת הבית הלבן. התרחיש סביר, וייתכן שיתממש, אבל חשוב לזכור שבמציאות הפוליטית של המזרח התיכון ושל מדינת ישראל – חודש שקול לנצח. הכל עוד יכול להשתנות.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מקריא את ההודעה על ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות (צילום מסך)

בעתיד הלא רחוק נגלה אם מדינת ישראל ואיחוד האמירויות הערביות אכן הגיעו להסכם נורמליזציה ממשי, שישדרג את היחסים הכלכליים והפוליטיים שממילא מתקיימים בין שתי המדינות כבר שנים. מה שבטוח, לפחות במשך כמה ימים התקשורת הישראלית הגיעה לנורמליזציה עם משפחת נתניהו: לא עוד סיקור אינטנסיבי של המחלוקת עם כחול-לבן על תקציב המדינה, של כשלון הטיפול במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי, של פרשיות השחיתות והמשפט הפלילי של ביבי וההפגנות בבלפור מול המעון הרשמי.

בזמן שיש בישראל מעל מיליון מובטלים, קריסה יומיומית של עסקים וסירוב של מדינות רבות בעולם להכניס ישראלים בשל היקף התחלואה כאן, ערוצי הטלוויזיה ואתרי החדשות בישראל החלו לשדר בימים האחרונים כתבות תיירות על איחוד האמירויות, ואף דיווחו על חבילות נופש שמכינים שם לישראלים. לכמה ימים, בעיני רוב התקשורת הישראלית, נתניהו חזר להיות המדינאי הדגול שאין לו תחליף. כלב השמירה של הדמוקרטיה הישראלית יצא לחופשה במלון יוקרה בדובאי. נקווה שבתום הקיץ יחזור לעבודה.