בית-המשפט שם סוף לסכסוך משפטי עז יצרים שהתגלע בין השדרן רון קופמן לכדורסלן העבר דורון ג'מצ'י – ואגב כך מתח ביקורת נוקבת על שניהם. קופמן וג'מצ'י הגישו זה נגד זה קובלנות פליליות בגין דברים חריפים שנאמרו בשידור. השופט שדן בשני ההליכים, איתן קורנהאוזר מבית-משפט השלום בתל-אביב, זיכה אתמול (10.5) את שניהם – וסגר את התיקים בלי להעניק לאיש מהם פיצויים או הוראה לכיסוי הוצאותיו המשפטיות.

ראשיתו של הסכסוך המשפטי בנובמבר 2018, בעקבות דברים שאמר קופמן על ג'מצ'י ברדיו 103FM. קופמן כינה את ג'מצ'י, בין היתר, "תת-אדם", "חלאה", "נפולת ריקבון", "טינופת שלא ברא השטן" ו"ערימה של רקמות רקובות שחבל על האוויר שהוא נושם". באותה הזדמנות טען קופמן שג'מצ'י איים שייקח מקל וישבור לו את הראש במהלך שידור של ערוץ הספורט. לאחר מכן פורסם בחשבון הטוויטר של קופמן ציוץ ברוח דומה, בצירוף סרטון של דמות מקיאה מתוך הסרט "טים אמריקה: משטרת העולם".

בקובלנה של ג'מצ'י, שהוגשה על-ידי עורכי-הדין אורית חיון ואלי הלם, נטען שקופמן עבר על חוק איסור לשון הרע – ולפיכך יש להרשיעו בפלילים, להורות לו לשלם פיצויים וגם לכסות את ההוצאות המשפטיות של כדורסלן העבר. קופמן טען להגנתו שהקללות הן חלק מסגנון ההתבטאות הייחודי שלו, ושמדובר בתביעת השתקה. לדברי קופמן, שמו של ג'מצ'י עלה במפתיע במהלך התוכנית – בדברים שאמר המנחה השני, אריה מליניאק – והוא הגיב אינסטינקטיבית.

טענה אחרת שהעלה קופמן היא שבעלי קבוצת הכדורסל מכבי תל-אביב – שבה שיחק ג'מצ'י וקטף שלל תארים – מנסים לנקום בו משום שחשף בעבר התנהלות בעייתית במועדון. לטענתו, הבעלים עומדים מאחורי "מסכת איומים" שנועדה לפגוע בו ולהביא לפיטוריו מערוץ הספורט ומתחנת הרדיו. אחד מבעלי הקבוצה, דייוויד פדרמן, התייצב לעדות והכחיש את הטענה. כך עשה גם יו"ר הקבוצה, שמעון מזרחי.

השופט: "נקיטה בהליך פלילי בגין עבירה זו עלולה ליצור 'אפקט מצנן' לחופש הביטוי ולהתבטאויות לגיטימיות בתקשורת, לעורר חשש לקובלנות פליליות שמטרתן 'השתקה' ולהביא לידי שימוש תכוף בכלי משפטי זה כנגד התבטאויות אנשי תקשורת"

השופט קורנהאוזר קיבל את גרסתם של אנשי מכבי תל-אביב – אבל גם את גרסתו של קופמן לגבי הנסיבות שבהן השמיע את פרץ הקללות. בעדותו טען קופמן שהוא פוסע בעקבותיו של השדרן האמריקאי הבוטה הווארד סטרן, ושתחנת 103FM משופעת במגישים כמוהו – יורם שפטל, נתן זהבי, ינון מגל, אראל סג"ל ועוד (קופמן מנה לצדם גם את כתב חדשות 12 גיא פלג, שמגיש תוכנית בתחנה).

בהכרעת הדין קבע השופט ש"קיומו של סגנון שידור רדיופוני בוטה, במיוחד בתחום תקשורת הספורט ובפרט בתוכנית הרדיו שבה נאמרו דברי הנאשם" – מחליש את הטענה שדבריו של קופמן נועדו לפגוע בג'מצ'י. השופט ציין כי שניים מהעדים חיזקו את המסקנה הזאת: אלי דריקס, מנכ"ל מכבי תל-אביב, שאמר שעיתונות הספורט מתאפיינת בסגנון "צהוב ובוטה", וכתב ynet ו"ידיעות אחרונות" נדב צנציפר, שהתבקש גם הוא לחוות דעה על העגה של קופמן.

"אתה שומע פרשני ספורט משתמשים במלה 'טינופת רקובה' ו'ערמות של רקמות רקובות'?", שאל את צנציפר אחד מעורכי-דינו של ג'מצ'י. "טינופת כן. לגבי רקמות רקובות – זה מקורי", השיב צנציפר. "היום, בהתלהמות של תקשורת הספורט, זה נפוץ", הוסיף כתב הספורט, וציין שהוא עצמו מסתייג מהסגנון.

הציוץ שפורסם בחשבונו של רון קופמן (צילום מסך, לחצו להגדלה)

הציוץ שפורסם בחשבונו של רון קופמן (צילום מסך, לחצו להגדלה)

השופט קבע שדווקא משום שקופמן מזוהה עם סגנון דיבור בוטה – ראוי להגן עליו במקרה זה. "העובדה שהתבטאויות הנאשם [קופמן] כנגד הקובל [ג'מצ'י] אינן מהוות חריג יוצא דופן בסגנון עבודתו העיתונאית מבססת את הספק בדבר כוונתו לפגוע בקובל, גם אם ניתן למתוח ביקורת על סגנון זה", כתב השופט בהכרעתו. "כשמדובר בחלק מסגנון השידור שבו נקט הנאשם לאורך שנים, הרי שלא ניתן למצוא בעצם סוג האמירות כנגד הקובל משום ביסוס משמעותי ליסוד הכוונה הנטען".

השופט קיבל את גרסתו של קופמן גם באשר לאחריותו לציוץ שפורסם בחשבון הטוויטר שלו. קופמן הטיל ספק שבכלל מדובר בחשבון שלו, וזאת משום שנאמר לו שקיימים חשבונות מזויפים שנושאים את שמו; הוא הוסיף כי בזמן שידור התוכנית נוהגת המערכת לפרסם בשמו ציוצים בחשבונו האמיתי. על בסיס זה קבע השופט שלא ניתן לייחס לקופמן אחריות לציוץ. באופן שהשופט לא יכול היה לצפות, לאחר מתן הכרעת הדין הודיע עליה קופמן באותו חשבון טוויטר בדיוק.

השופט קורנהאוזר החליט לסגור את התיק שנפתח נגד קופמן, ומתח ביקורת על ג'מצ'י בשל החלטתו ליזום הליך פלילי במקום להגיש תביעה אזרחית, כנהוג במחלוקות מסוג זה. "הגבלת חופש הביטוי באמצעים פליליים של עבירת איסור לשון הרע תיתכן אך ורק באותם מקרים בהם מתקיים אינטרס ציבורי חשוב, וכן מוכח יסוד הכוונה המיוחדת", כתב השופט.

השופט קיבל את גרסת קופמן לגבי אחריותו לציוץ שפורסם בחשבון הטוויטר שלו. קופמן הטיל ספק בכך שהציוץ פורסם בחשבון שלו, והשופט השתכנע שאכן יש ספק. באופן שהשופט לא יכול היה לצפות, לאחר מתן הכרעת הדין הודיע עליה קופמן באותו חשבון טוויטר בדיוק

השופט הוסיף: "נקיטה בהליך פלילי בגין עבירה זו עלולה ליצור 'אפקט מצנן' לחופש הביטוי ולהתבטאויות לגיטימיות באמצעי תקשורת, לעורר חשש לקובלנות פליליות שמטרתן 'השתקה' ולהביא לידי שימוש תכוף בכלי משפטי זה כנגד התבטאויות אנשי תקשורת". במקרה הזה, הדגיש, "מתקיים ספק סביר באשר לכוונת הנאשם לפגוע בקובל, ספק אשר די בו על מנת להורות על זיכוי הנאשם, וכך אני מורה".

הקובלנה הפלילית שהגיש קופמן נגד ג'מצ'י הסתיימה ברוח דומה: השופט מתח ביקורת על קופמן, המגיש, וזיכה את ג'מצ'י. הקובלנה של קופמן הוגשה על-ידי עו"ד רון לוינטל כמה חודשים אחרי תחילת ההליך שיזם ג'מצ'י. קופמן חזר בה על הטענה שג'מצ'י איים עליו בעת שהופיעו יחד בערוץ הספורט – כביכול בניסיון לגרום לו לשנות את האופן שבו הוא מסקר את מכבי תל-אביב. ואולם, השופט קבע שתיאוריו של קופמן אינם נאמנים למציאות, ושהוא לא הצליח להוכיח שג'מצ'י אכן איים עליו.

התקרית שעליה דובר התרחשה באפריל 2018, אז הוזמנו קופמן וג'מצ'י להתארח יחד בתוכנית "יציע העיתונות". לטענת ג'מצ'י, עם הגעתו הוא הוזמן להיכנס לחדר האיפור, ושם מצא את קופמן, שאמר לו: "בשביל מה הגעת? היום אני הולך לפרק אותך ואת מכבי". ג'מצ'י הוסיף כי בזמן שהתחנה הקרינה קדימון, קופמן הטיח בו שהוא הגיע לאולפן בשביל "לכבס מלים בשם מכבי".

מהקלטת התוכנית ששודרה בערוץ הספורט עלה שג'מצ'י לא איים על קופמן שהוא ישבור לו את הראש באמצעות מקל, כפי שטען קופמן. בנוסף לכך, קופמן הכחיש שהוא הציע לג'מצ'י לתבוע אותו – אך מההקלטה עלה שקופמן אכן אמר זאת בשידור, ולא פעם אחת אלא פעמיים

קופמן הכחיש שאמר את הדברים הללו, אבל ההכחשה הופרכה באמצעות הקלטת התוכנית. "אתה אמרת שנשלחתי לכבס דברים", אמר לו ג'מצ'י בשידור – וקופמן אישר: "כן. מה, טעיתי?". מההקלטה עלה גם שג'מצ'י לא אמר לקופמן שהוא ישבור לו את הראש באמצעות מקל, כפי שטען קופמן. בנוסף לכך, קופמן הכחיש שהוא הציע לג'מצ'י לתבוע אותו – אך מההקלטה עלה שקופמן אכן אמר זאת בשידור, ולא פעם אחת אלא פעמיים. לפיכך העדיף השופט את גרסתו של ג'מצ'י, וקבע שהוא לא איים על קופמן.

השופט לא הסתפק בדחיית גרסתו של קופמן. הוא גם קבע שהקובלנה שלו לא הוגשה ממניעים טהורים. "ניתן לקבוע כי הגשת הקובלנה נועדה לשרת את האינטרס של הקובל [קופמן] בהתמודדותו למול הקובלנה האחרת שהוגשה כנגדו", כתב השופט. "שימוש זה בהליך הקובלנה הפלילית, אשר לצד היותו בעל מאפיינים אזרחיים הוא הליך פלילי במהותו, לרבות סנקציות פליליות בהן ניתן לנקוט בסופו, הוא שגוי ומחדד את הקשיים שהביאו למגמה לביטול מוסד הקובלנה הפלילית".

* * *

לקריאת הכרעות הדין של השופט איתן קורנהאוזר

להורדת הקובץ (PDF, 345KB)

להורדת הקובץ (PDF, 256KB)

10721-12-18
15185-08-19