אנדרס ברינג ברייוויק, החשוד היחיד בביצוע שני הפיגועים הקטלניים בנורבגיה ביום שישי האחרון, הוא נוצרי ולבן, בעל דעות אנטי-מוסלמיות קיצוניות. אולם דיווחי התקשורת הראשוניים על הפיגועים קשרו אותם דווקא לאל-קאעידה ולקבוצות טרוריסטים מוסלמיות.

מתקפתו של ברייוויק החלה בפיצוץ במתחם משרדי הממשלה באוסלו, בירת נורבגיה, שבו נהרגו לפחות שבעה בני-אדם ועשרות נפצעו. בין המשרדים שנפגעו גם משרדו של ראש הממשלה הנורבגי ינס סטולטנברג, אולם הוא לא נפגע בפיצוץ. זמן קצר לאחר הפיצוץ דיווחה המשטרה המקומית על תקרית ירי במחנה נוער של המפלגה השלטת, באי סמוך לאוסלו. לפחות 84 אנשים נורו למוות באי, ועשרות נפצעו.

בשעות שבין הדיווח המיידי על הפיגוע במשרדי הממשלה ועד למעצרו של ברייוויק הוצפו כלי התקשורת העולמיים בניחושים על אודות זהותו של הגוף העומד מאחורי אירוע הטרור המחריד ביותר שידעה המדינה הסקנדינבית השקטה.

מומחה מערוץ אל-ג'זירה באנגלית, שזכה בעבר לגינויים בשל עמדותיו האנטי-אמריקאיות, הפתיע וטען כי אין לו ספק שיש "קשר אסלאמי" למאורעות. מומחי ביטחון של ה-BBC מיהרו לטעון כי המתקפה היא מעשה ידיהם של אסלאמיסטים קיצוניים. ניחושים ברוח זו התפשטו גם לבלוגים כמו זה של הפעילה האנטי-אסלאמית פמלה גלר. גלר פירסמה בבלוגה, "אטלס התנער" (Atlas Shrugs), פוסט תחת הכותרת "ג'יהאד בנורבגיה". דקות לאחר מכן התווסף אליה סימן שאלה ("ג'יהאד בנורבגיה?").

"אבל למה המוסלמים שונאים את נורבגיה?", היתה השאלה שנשאלה מיד על-ידי פרשנים. התשובות לא איחרו לבוא – היו שטענו כי מוסלמים קיצוניים שונאים את נורבגיה בשל מעורבותה באפגניסטן. אחרים טענו כי נורבגיה הותקפה משום שבשבוע שעבר העמידו הרשויות הנורבגיות לדין מולה מוסלמי שנקשר לבן-לאדן ולאל-קאעידה. היו שטענו כי נורבגיה הותקפה משום שאחד מעיתוניה פירסם את הקומיקס הדני השנוי במחלוקת על הנביא מוחמד. הטענה הרווחת ביותר היתה כי בניגוד לארה"ב ולבריטניה, שמערך הלוחמה בטרור שלהן חזק ועשיר, נורבגיה היא "מטרה קלה".

הטענה האחרונה אומצה על-ידי ג'ניפר רובין מה"וושינגטון פוסט" במאמר דעה שפורסם באתר העיתון ביום שישי. במאמרה טענה רובין כי הפיגוע בנורבגיה הוא תמרור אזהרה נגד התוכניות לקיצוצים בתקציב הביטחון האמריקאי. "זוהי תזכורת מפכחת עבור כל מי שחושב שמלחמה נגד ג'יהאדיסטים עולה יותר מדי כסף", כתבה. בהמשך הכתבה אף ציטטה את גרי שמיט מהמכון ליוזמה אמריקאית, שאמר לה כי "ההתקפה באוסלו מזכירה לנו שלאל-קאעידה יש בעלי-ברית רבים שעדיין פועלים בשטח. אין ספק כי חשוב לערוף את ראשו של הנחש, אך הבעיה היא שאנחנו מתמודדים עם קן עולמי של נחשים".

"טבח 'אל-קאעידה', ה-9.11 הנורבגי". שער "הסאן" הבריטי

כשהחלו להגיע דיווחים על פיגוע הירי במחנה הנוער, הגדילו פרשנים בטחוניים לעשות וכינו את המתקפה בשם "טבח אל-קאעידה נוסח מומבאי", בהתייחסם למתקפת טרור משנת 2008 שבה נהרגו 164 אנשים ב-10 פיגועים שונים בעיר מומבאי (בומביי) שבהודו.

אך כמה דקות לאחר מכן נפוצה בטוויטר השמועה כי עדי ראייה טוענים שהתוקף במחנה הנוער היה אדם בלונדיני דובר נורבגית. הידיעה אושרה רק שעות לאחר מכן, על-ידי המשטרה, שזיהתה את התוקף כברייוויק, נורבגי לבן בן 32. גם הודעה זו לא הפסיקה את הספקולציות על מעורבות מוסלמית, וכלי תקשורת אחדים אף טענו כי מדובר בצעיר נורבגי "חולה בנפשו" שטופח על-ידי אל-קאעידה.

"טבח 'אל-קאעידה': ה-9.11 הנורבגי", זעקה הכותרת של גליון השבת של "הסאן" הבריטי. "עדי ראייה טוענים כי הרוצח היה דובר נורבגית בעל שיער בלונדיני ועיניים כחולות – דבר שעורר את החשש כי מדובר בחסיד (אל-קאעידה) מקומי", נכתב בהמשך. אחת התגובות ברשת ליגלגה על העיתון: נראה שהמידע שלהם לוקה בחסר מאז שהפסיקו להאזין לטלפונים.

פעילים מוסלמים רבים הביעו את מורת רוחם עקב הסיקור התקשורתי המוטה. "על התקשורת לנהוג באחריות ורגישות בזמנים כאלה", אמר סבי דהאלו, דובר הארגון "חברה אחת, תרבויות רבות". "במקרים אחרים, האשמות שווא כלפי הקהילה המוסלמית הובילו למתקפות נקמה נגד חפים מפשע, מוסלמים ואחרים", הוא הוסיף.

עשב שוטה

אמש, עם פרסום המניפסט שכתב ברייוויק, נותר מעט מאוד מקום לספק בנוגע לעמדותיו הפוליטיות ומעורבותה של אל-קאעידה בפרשה. ה"ניו-יורק טיימס" מדווח כי 1,500 הדפים שכתב ברייוויק כוללים ציטוטים רבים של בלוגרים וכותבים אמריקאים אנטי-אסלאמיים, וביניהם טד קצ'ינסקי, ה"יונבמבר".

במניפסט, המאשים את הפוליטיקאים הנורבגים בכישלון להגן על המדינה מהשפעות אסלאמיות, מצטט ברייוויק 64 פעמים את רוברט ספנסר, בעל האתר "Jiahd Watch". ברייוויק הרבה לצטט גם את הבלוג של גלר. בתגובה להאשמות כי הבלוג שלה הסית לרצח, כתבה גלר אמש כי הטענה שהיא או כותבים אנטי-מוסלמים אחרים נושאים באחריות למעשיו של ברייוויק "מגוחכת".

מארק סגמן, קצין CIA לשעבר ויועץ לנושאי טרור, אמר ל"ניו-יורק טיימס" כי אין זה הוגן לזקוף לחובתם של כותבים אמריקאים את מעשיו האלימים של ברייוויק. אך בה בעת אמר סגמן כי אותם כותבים הטוענים כי סלפים (זרם מוסלמי) קיצוניים היו "התשתית שממנה צמח אל-קאעידה" צריכים להבין ש"כתיבתם היא התשתית שממנה צמח ברייוויק".

ה"ניו-יורק טיימס" ממשיך ומדווח כי חברי פרלמנט שמרנים הביאו ב-2009 לגניזתו של דו"ח של המחלקה לבטחון פנים תחת הכותרת "קיצוניות ימנית", שטען כי המיתון הכלכלי ובחירתו של נשיא אפרו-אמריקאי עלולים לגרום להסלמת איומים מצד גורמים ימניים קיצוניים.

דריל ג'ונסון, אנליסט ממחלקת בטחון הפנים ומחבר הדו"ח הגנוז, אמר ל"ניו-יורק טיימס" כי מתקפה כמו זו שאירעה בנורבגיה "יכולה לקרות פה (ארה"ב) בקלות". לדבריו, בבעלותה של המיליציה הנוצרית הקיצונית Hutaree, שהואשמה בשנה שעברה בניסיון לרצוח שוטרים, היה מחסן נשק גדול יותר משל כל החשודים המוסלמים שארה"ב העמידה לדין מאז אסון התאומים.

אחמד שיח' מהאתר "Muslim Matter" אמר בתגובה לפרשה כי העיתונות ממהרת לייחס לפיגועים מעורבות מוסלמית משום ש"זה מוכר והעיתונאים עצלנים, עיתונות סנסציונית מוכרת יותר מאשר כתבות שכדי להכין אותן נעשה מחקר מעמיק". בראיון לבלוג "Believe it or not" של קייט שלנט אמר שיח' כי "קל לזהות מישהו שלא נראה כמוך כאויב, והציבור הרחב קונה את זה".