אחד הקורבנות הבולטים של מגפת הקורונה בעולם היא העיתונות, שיחד עם מספר ענפים אחרים כמו תיירות, פנאי ובילוי, ספגה מכה רצינית. בניגוד אליהם, העיתונות הגיעה למשבר הקורונה כשהיא ממילא נמצאת במשבר כלכלי מתמשך מזה שני עשורים. המגיפה ריסקה הכנסות, האיצה תהליכי דעיכה והביאה לפיטורים המוניים.
בארה"ב לבדה איבדו את עבודתם 28 אלף עובדים בכלי תקשורת. עשרות עיתונים נסגרו, עיתונאים פרילנסרים מצאו את עצמם חסרי תעסוקה ומי שעדיין עובד נדרש לקצץ בשכרו. המפולת בתעשיית העיתונות, שבמדינות גדולות בולטת בעיקר בקרב כלי התקשורת המקומיים, מגיעה דווקא כשהציבור זקוק יותר מכל למידע אמין ורלוונטי על המגיפה.
על רקע המשבר הולכות וגוברות ברחבי העולם הקריאות לממשלות לתמוך כלכלית בעיתונות. העיתונאים בישראל ומחוצה לה אמנם מוגדרים "עובדים חיוניים" אך ככל שהמשבר נמשך, הסיכוי שיוכלו לספק שירות לציבור הולך ופוחת. בעוד שיש מדינות שבהן הועלתה דרישה מפורשת לסייע לתקשורת, ומדינות אחרות שבהן הממשלה כבר הכריזה על תמיכה כלכלית בתקשורת, בישראל אין נכון לעכשיו כל תוכנית להקדיש חלק מכספי תוכנית הסיוע הממשלתית לתעשיית העיתונות המקומית.
אתמול דווח כי קבוצת חברי קונגרס אמריקאים, דמוקרטים ורפובליקנים גם יחד, שיגרה לבית הלבן דרישה להפנות את תקציבי הפרסום הפדרליים, בהיקף של כמיליארד דולר בשנה, דווקא לכלי התקשורת המקומיים. בנוסף דורשים חברי הקונגרס להפנות חלק מתוכנית החילוץ הפדרלית, בהיקף 2 טריליון דולר, לפרסום נוסף בעיתונות המקומית. פניית חברי הקונגרס באה לאחר שסנאטורים דמוקרטים כבר שיגרו מכתב לראשי הסנאט ובו דרשו כי כל תקציב עתידי לחילוץ המשק האמריקאי יכלול כספים שיסייעו לעיתונות המקומית.
איגודי העיתונאים בארה"ב העלו דרישה דומה. ארגון NewsGuild-CWA, על 26 אלף חבריו, ביקש להקים קרן ציבורית שתתמוך בכלי תקשורת כדי למנוע פיטורים, וכן תעניק הלוואות ללא ריבית.
בחודש שעבר פנה איגוד אוסטרלי לממשלה שם בבקשה לקבל סיוע בסך 40 מיליון דולר. אחרי שעשרות עיתונים מקומיים ברחבי אוסטרליה חדלו לראות אור, הממשלה הכריזה על תוכנית סיוע בסך 50 מיליון דולר שתתמוך בעיתונות המקומית (דפוס, רדיו וטלוויזיה). שר התקשורת האוסטרלי הצהיר כי "הממשלה מכירה בכך שעיתונות הפועלת למען הציבור היא חיונית כדי לחזק וליידע את הקהילות המקומיות".
ממשלת קנדה הכריזה כבר לפני כשלושה שבועות כי תשקיע 30 מיליון דולר בקמפיין פרסום שיסייע לעיתונות במדינה. בנוסף הצהירה כי בכוונתה ליישם הקלות מס לעיתונות המודפסת בשווי של קרוב ל-600 מיליון דולר.
ממשלת דנמרק החליטה לפצות את המו"לים במדינה. כלי תקשורת שיוכיחו ירידה של 30%-50% בהכנסות ממודעות יפוצו בשיעור של 60% מהפסדיהם. כלי תקשורת שיוכיחו ירידה של למעלה ממחצית הכנסותיהם ממודעות, יפוצו על ידי הממשלה בשיעור של 80% מהפסדיהם. חבילת הפיצוי, בשיעור של כ-26 מיליון דולר, תופנה לכלי תקשורת מודפסים ומקוונים, כתבי עת ומגזינים, כמו גם לרדיו המסחרי.
ממשלת שבדיה מתכוונת להגדיל את התמיכה שהיא ממילא מעניקה לתקשורת בהיקף של כ-20 מיליון דולר. בנוסף, עיתונים שכבר אושרה התמיכה בהם עוד לפני המגיפה, יוכלו לקבל את הכספים באופן מיידי. הממשלה אף הסירה את הצורך להוכיח כי מעל 55% מהתוכן בכלי התקשורת הוא חומר מערכתי מקורי כדי לקבל את כספי התמיכה. רשות התקשורת הנורבגית, מצדה, האיצה את תשלום כספי התמיכה לתקשורת במדינה.
בקשות מטעם איגודי תקשורת לתמיכה ממשלתית נרשמו מאז פרוץ המגיפה גם בבריטניה ובהודו, אולם טרם נענו.
סיוע ממשלתי לתקשורת הוא כמובן כר פורה לניגודי עניינים וניסיונות השפעה פסולים. הסכנה גדולה במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה קשה לעתים להבדיל בין כלי תקשורת מסוים למפלגה או אישיות פוליטית. אולם ישנן מגוון דרכים להתגבר על הקשיים המובנים הללו, החל מצעדים רוחביים כמו הקלות מס ועד לתוכניות מורכבות של הענקת כספים ייעודים לאזרחים כדי שאלו יחליטו לאיזה כלי תקשורת לרכוש מנוי. צוות מומחים בינלאומי בראשות העיתונאי הישראלי גיא רולניק פירסם בשנה שעברה בארה"ב מתווה להגנה על העיתונות ובו הצעה למימון ציבורי לעיתונות.
ככל הידוע, נכון לעכשיו לא עלתה כל תוכנית למתן סיוע לתעשיית התקשורת בישראל ואף לא הועלתה כל בקשה מטעם ארגוני החדשות לקבל סיוע. היחידים שביקשו כספים הם המנכ"לים של שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים, רשת וקשת, שפנו לשר התקשורת וביקשו שינקוט בצעדים שיקלו עליהם. הוא סירב.
דוברת משרד האוצר לילך ויסמן מסרה בתגובה: "משרד האוצר גיבש חבילה של מענקים וסיוע תזרימי לכל מי שנפגע מהקורונה. כלי תקשורת, כמו כל עסק אחר יכול לפנות לכלים שנתנו אם הוא מוצא צורך בכך. אני לא מכירה פניה של כלי תקשורת לסיוע אחר".