מדינת ישראל לא תפצה צלם עיתונות פלסטיני שנפצע בעינו מירי כוחות צה"ל, כך פסק אתמול (4.3) השופט עבאס עאסי מבית-משפט השלום בירושלים. זהו המקרה השני בתוך שבועיים בו השופט עאסי קובע כי צה"ל אחראי לפגיעה בעיתונאי פלסטיני אך מעניק לצבא חסינות מפיצוי.
שתיה, צלם פרילנסר בן 49, נשוי ואב לילדים, גר בכפר סאלם שליד שכם ומצלם עבור סוכנות הידיעות הסינית Xinhua. ב-16 למאי 2015 יצא לתעד, יחד עם עיתונאים אחרים, הפגנה פלסטינית שנערכה במחסום חווארה לציון "יום הנכבה".
לפי כתב התביעה שהגיש שתיה, באמצעות עו"ד איתי מק, בסביבות השעה 11:30 בבוקר הפגינו הפלסטינים בסמוך למחסום בלי להפעיל אלימות כלשהי או לסכן את החיילים. שתיה עמד יחד עם עיתונאים נוספים במרחק של כ-50 מטר מהמפגינים. בתביעה נטען כי כוחות צה"ל זרקו רימוני הלם וביקשו מהמפגינים להתפזר, ובהמשך ירו שני כדורי גומי לעבר מפגינה איטלקייה וכדור גומי אחד לעבר פניו של שתיה. הוא נפצע ופונה באמבולנס לקבלת טיפול רפואי, אך איבד את ראייתו בעין שמאל כתוצאה מהירי.
לפי שתיה, אין ספק כי החייל שירה בו ידע שהוא עיתונאי, שכן בזמן הירי שהה לצד קבוצה גדולה של עיתונאים, לבש אפוד שעליו הכיתוב PRESS, נשא מצלמות מקצועיות גדולות והביט דרך עדשת אחת מהן בחיילים.
צילומי ההפגנה ליד מחסום חווארה, שהוגשו לבית-המשפט
המדינה טענה להגנתה, באמצעות עו"ד אלה גלילי-סחר מפרקליטות מחוז תל-אביב, כי יש לדחות את התביעה משום שחיילי צה"ל פעלו כדין, מתוך הגנה עצמית ולצורך צבאי-מבצעי במסגרת "פעולה מלחמתית". לטענת המדינה, באותו יום סמוך למחסום חווארה לא התקיימה הפגנה אלא "התפרעות בכסות של מעין הפגנה" שאילצה את החיילים להגיב בתקיפות. משום כך, הובהר, "בוצע ירי כדורי גומי אשר כוון לפלג גופם התחתון של מיידי האבנים" (גובהו של שתיה, לפי כתב התביעה, הוא 1.80 מטר).
אף ששתיה צירף לתביעתו שלל מסמכים רפואיים המעידים כי נפגע מכדור גומי בעינו, המדינה טענה להגנתה כי "לא מן הנמנע ואף סביר לא פחות כי התובע, אם נפגע [במהלך האירוע], נפצע כתוצאה של יידוי חפץ כזה או אחר על-ידי שאר המתפרעים".
השופט עאסי דחה את הטענה כי שתיה נפצע כתוצאה מיידוי חפצים על ידי המפגינים. "מחומר הראיות הוכח כי בוצע ירי של גלילוני גומי על ידי כוחות הביטחון", כתב בפסק הדין. "בנוסף לכך הוכח כי התובע נפגע מהירי. הדבר עולה מ'דוח בוקר שומרון', שם צוין כי נפגעו שני פלסטינים, שהתובע אחד מהם. כך גם עולה מהתיעוד הרפואי שצירף התובע, שבו צוין כי התובע נפגע בעינו מכדור גומי".
בפסק הדין קבע השופט עאסי לא רק שצה"ל ירה על שתיה, אלא כי הירי היה מנוגד להוראות הפתיחה באש והוראת צה"ל בעניין עיתונאים. "ניתן וצריך היה להימנע מלפגוע בעינו של התובע", פסק. עם זאת, כיוון ששתיה נפצע בעת סיקור הפגנה, פטר השופט עאסי את המדינה וצה"ל מחובה לפצותו.
"ניתן להבחין בתמונות שצורפו לתיק בצעירים רעולי פנים זורקים אבנים. כמו כן, רואים אבנים וסלעים על הכביש", כתב השופט עאסי וציין כי הדבר תואם את עדויות החיילים נ.מ ו-ש' שהעידו מטעם צה"ל.
שתיה והעד מטעמו טענו כי יידוי האבנים החל רק לאחר הירי, אך השופט עאסי לא הכריע האם טענה זו נכונה או לא. תחת זאת קבע שהאירוע התרחש "ביום הנכבה שבו היו מתוכננים מחאות ועימותים, ולכן יש לראות את יום העימות כמקשה אחת והניסיון לחלקו לשלבים נראה מלאכותי". כיוון שכך, כתב השופט עאסי, "אין מנוס מלקבוע כי מדובר בפעולה מלחמתית שבגינה המדינה נהנית מחסינות".
15466-05-17