מה מעניין את התקשורת הישראלית? השוואה בין הדיווחים על שתי פרצות סייבר שדווחו בסמוך לבחירות מעלה תשובה מעניינת. הפריצה הראשונה בוצעה לטלפון בודד ולא ידוע עליה כמעט דבר. במקרה האחר מדובר במספר פרצות שאיפשרו דליפת מידע מתמשכת על מיליוני אזרחים וגררו חקירה רשמית. לפי חברת יפעת מחקרי מדיה, כלי התקשורת המרכזיים הקדישו פי 3.4 דיווחים למקרה הפריצה הראשון מאשר למקרה השני. בדיקה בכלל כלי התקשורת מעלה כי היחס היה גבוה עוד יותר: פי 4 דיווחים לפריצה הבודדת מאשר לפרצות שדווחו אחר-כך.

ב-14 במרץ 2019, כחודש לפני יום הבחירות (מועד א'), פירסם עמית סגל בחדשות 12 כי "בכירים בשב"כ" הודיעו לבני גנץ, יו"ר רשימת כחול-לבן ומועמד לראשות הממשלה, כי אחד המכשירים הסלולריים שברשותו נפרץ על ידי מערך הסייבר האיראני. בפרסום של סגל ובאלו שבאו בעקבותיו לא נטען כי ישנו חשש לדליפת מידע ביטחוני. אחרי הכל, גנץ פרש מכס הרמטכ"ל ארבע שנים קודם לכן. הסיפור הפך חלק אינטגרלי מקמפיין הבחירות של הליכוד. ברשת המסרים של הליכוד מנסים עד היום לטעון כי החומרים שנתפסו, אם היו כאלה, הינם "מביכים" עבור גנץ. למעשה, עד ליום זה לא ידוע מה היה על המכשיר שנפרץ כביכול. נתניהו עצמו השתמש בפרסום כדי ללעוג לגנץ ש"אינו יודע לשמור על הטלפון שלו" (נתניהו עצמו אינו מחזיק מכשיר טלפון נייד).

ב-9 בפברואר 2020, כחודש לפני יום הבחירות (מועד ג'), חשפו חוקרי סייבר עצמאיים כי באפליקציית הבחירות "אלקטור" נמצאו פרצות אבטחה חמורות. הפרצה מאפשרת בקלות רבה, וללא אמצעים מיוחדים, להוריד את כל פנקס הבוחרים שנמצא באפליקציה. פנקס הבוחרים מכיל פרטים על כמעט 6.5 מיליון אזרחי ישראל בעלי זכות הצבעה. ניתן למצוא שם על כל אזרח ואזרחית פרטים כגון שם מלא, מספר ת"ז, כתובת מגורים מלאה ושנת לידה.

עמית סגל (צילום: פלאש90)

עמית סגל (צילום: פלאש90)

כך למשל ניתן לאתר במערכת את פרטיהם של הרמטכ"ל אביב כוכבי ובני משפחתו, ראש הממשלה הזמני נתניהו ובני משפחתו וראש השב"כ נדב ארגמן. עם המידע שנמצא ניתן לאתר, למשל, אנשי קבע שמתגוררים בבסיסים שונים, כמו כל הטייסים שמתגוררים בבסיס תל נוף, כפי שחשף כתב "הארץ" רן בר זיק.

לאחר הדיווח הראשוני נמצאו פרצות אבטחה חמורות נוספות באפליקציה. כך התברר כי נחשף מידע אישי שאסף הליכוד על אזרחים בנוסף על פילוח המצביעים לפי תמיכתם או אי-תמיכתם במפלגה. בחלק מהמקרים נמצא באפליקציה תיאור של נסיבות החיים האישיות של הבוחרים והאופן שבו כדאי לפנות אליהם כדי לגרום להם לצאת ולהצביע. על בוחר אחד, למשל, נכתב במאגר ש"אביו פעיל ליכוד מוכר. בבחירות הקודמות הצביע כחול-לבן והפעם מתלבט". לפיכך, נכתב שם, "חשוב ללחוץ עליו, להסביר לו, ולפנות אליו מניפולטיבית - לרגש ולהיגיון כמה שיותר". מדובר במידע שיכול להוביל לאפליה על רקע פוליטי, למשל - בקבלה למקומות עבודה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", המאגר כולל בין היתר גם מידע על מחלות ולקויות שמהן סובלים הבוחרים או קרוביהם.

בעקבות חשיפת הפרצות נפתחה חקירה ע"י הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים והוגשה עתירה לבג"ץ. נתניהו הגדיר את "אלקטור" ככלי המרכזי שיוביל אותו ואת הליכוד לניצחון בבחירות. הוא קרא באופן אישי לתומכיו והפציר בהם להתקין את האפליקציה ולהכניס אליה כמה שיותר מידע על בנות ובני משפחתם, חבריהם, מכריהם ושכניהם. מאז גילוי פרצת האבטחה הראשונה, נתניהו הפסיק להמליץ על "אלקטור" באופן אישי, אך צוות הקמפיין של הליכוד ממשיך לפנות לפעילים ולבקש מהם להשתמש באפליקציה ולהכניס אליה מידע נוסף.

כאמור, לפי "יפעת מחקרי מדיה", בשבוע שלאחר הפרסום של עמית סגל בחדשות 12 בדבר הפריצה לטלפון של בני גנץ, התפרסמו בתקשורת המרכזית 252 אייטמים שעסקו בסיפור הטלפון של גנץ ו"הפריצה האיראנית", ולא פחות מ-605 אייטמים בכלל אמצעי התקשורת. לעומת זאת, בשבוע שאחרי חשיפת פרצת האבטחה החמורה באפליקציית "אלקטור" של הליכוד ודליפת המידע על אזרחי המדינה עסקו בנושא רק 73 אייטמים בתקשורת המרכזית ו-148 אייטמים בכלל התקשורת (תקשורת מרכזית כוללת את העיתונים היומיים, אתרי החדשות המובילים, תחנות הרדיו הארציות ושלושת ערוצי הטלוויזיה המובילים).