ב-2 במרץ ילכו אזרחי ישראל לבחור רשימה לכנסת בפעם השלישית בתוך שנה - מצב חסר תקדים בתולדות המדינה. ריבוי כזה של מערכות בחירות מעלה חשש הן בדבר היכולת של נבחרי הציבור שלנו למשול, לשתף פעולה ולהתפשר למען מגזרים שונים במדינה והן בדבר היכולת לשמר את האמון שלנו - האזרחים - במערכת הדמוקרטית הישראלית.

ריבוי מערכות הבחירות מערער את אמון הציבור במערכת הדמוקרטית גם בגלל אופי השיח הציבורי המתנהל בחלקים רחבים של העיתונות המסורתית ושל הרשתות החברתיות. שטחיות, חפיפניקיות, חוסר סבלנות וסובלנות, גסות רוח והעדר יושר אינטלקטואלי הם מאפיינים מרכזיים של השיח הזה, שלמרבה האירוניה דבקו גם בהתנהלותם של כמה פוליטיקאים ועיתונאים המדברים גבוהה גבוהה על ממלכתיות ועל אחדות, אך אינם מקיימים את אשר הם דורשים מאחרים.

המשך המגמה הזו רע לעיתונות, רע לפוליטיקה ורע לחברה הישראלית. על מנת להתחיל לשנות את השיח הפוליטי והעיתונאי העכור הזה יש מקום ליצור בהקדם - עוד לפני שנלך לקלפי - במות ותכניות חדשות שייערך בהן דיון ציבורי מסוג אחר: מעמיק, מקורי, מאתגר ומכבד.

אחד מהפורמטים העיתונאיים שאפשר לאמץ התקיים בעבר בישראל ועודנו מתקיים בדמוקרטיות אחרות בגרסאות שונות. מדובר בהפקת סדרה של עימותים בטלוויזיה או ברדיו בין שני מתמודדים או מתמודדות ברשימות שונות כדי שישיבו על סדרה של שאלות שתוצגנה על ידי מנחה בתוך פרק זמן של שלושת רבעי-שעה עד שעה. השאלות תעסוקנה בנושאים שונים שנמצאים על סדר היום הפוליטי: היחסים עם מדינות ערב, מצב הביטחון ברצועת עזה ובחזית הצפונית, רפורמות מבניות שיש לקדם בענפי משק שונים, דרכי ההתמודדות עם הגרעון הלאומי, מעמד הרשות השופטת ויחסיה עם הכנסת ועם הממשלה ועוד.

לכל מועמד יינתן פרק זמן של שתים או שלוש דקות על מנת להשיב על שאלות המנחה ללא הפרעה מצד המנחה או מצד פאנל של בעלי דעה - שאפשר לוותר עליו כליל. הצגה של שאלות רעיוניות ומעשיות למתמודדים תעודד אותם להעמיק במגוון הנושאים שעל סדר היום הפוליטי ותקשה עליהם לדבוק רק בסיסמאות ובדפי מסרים שחוקים ומשעממים. גם העיתונאים שינחו את העימותים יצטרכו לעשות שיעורי בית ולא להסתפק בקריאת כותרות, פוסטים וציוצים ובליקוט פיסות רכילות.

כך הצופים והמאזינים יוכלו לעמוד בצורה טובה יותר על השקפת העולם של הרשימות ושל המועמדים מטעמן, ולראות מי מעמיק ומי מחפף, למי יש משנה סדורה עם לכידות פנימית ומי מחזיק בדעות סותרות, וכן מי מכבד את המצביעים ומי מזלזל בהם.

שינוי השיח הפוליטי בישראל הוא תהליך ארוך ומורכב שמחייב בעלי דעה ומעצבי דעת קהל בפוליטיקה ובעיתונות לקבל אחריות, להודות בטעויות, להפיק לקחים ולרכוש מחדש את האמון של חלק גדול מהציבור. הפקה של פורמטים פוליטיים מעמיקים ומאתגרים ברדיו ובטלוויזיה לקראת הבחירות הקרבות יכולה להיות צעד קטן בכיוון הנכון. מועמד שיחשוש מהשתתפות בתכנית מהסוג הזה כנראה עדיין אינו בשל לייצגנו היטב בכנסת ובממשלה.