מחר (22.12) אמור להתקיים דיון ראשוני בבית-הדין האזורי לעבודה בתביעה שהגיש העיתונאי מתי גולן נגד "גלובס", העיתון שערך בעבר ושבו כתב לאורך עשרות שנים עד לתחילת השנה הנוכחית.
גולן דרש מ"גלובס" פיצוי בסך כ-1.2 מיליון שקל בטענה כי לאורך השנים התקיימו בינו ובין העיתון יחסי עובד-מעביד. עוד טען כי עזיבתו את העיתון נבעה מ"פיטורי השתקה פוליטיים", שנעשו "באופן שרירותי ובטענות שווא שונות, בחוסר תום לב, תוך פגיעה אנושה בזכויותיו".
לכתב התביעה של גולן, שהוגש באמצעות עורכי-הדין צפנת שובל וחיים כהן, צורפו מסמכים מהם ניתן היה ללמוד כי מאז חילופי הבעלות על "גלובס", וכניסתן של המו"לית אלונה בר-און והעורכת נעמה סיקולר, התחולל עימות ממושך בינו לבין המערכת בשל סגנון כתיבתו. פעם אחר פעם עודנו ביטויים שכתב, טורים פרי עטו נפסלו לפרסום ומנויים ביקשו להפסיק את קבלת העיתון בשל כתיבתו.
בפגישה שנערכה עמו טרם עזיבתו את העיתון אמרה לו סיקולר כי "היו לנו לאורך תקופה חילוקי דעות על חוסר הלימה ערכית וחוסר התאמה ל'גלובס' המתחדש". בתגובה אמר גולן ולה ולמו"לית בר-און "בגילי, 82, ועם כל הניסיון שלי, קשה לי מאוד לשמוע משתי בנות טענות על כישורי הכתיבה שלי".
בכתב ההגנה שהגיש "גלובס" באמצעות עורכי-הדין דפנה שמואלביץ, ליאת סעדון-לוי ואיל ארז, דחה העיתון את כל טענותיו של גולן. העיתונאי לא היה עובד של העיתון, כך נטען, אלא פרילנסר שהיה מודע היטב למעמדו ואף השתכר שכר גבוה בשל צורת העסקתו. בין השנים 2007-2009 קיבל מדי חודש 32,550 שקל עבור כתיבה, ובשנים האחרונות קיבל 24,600 שקל עבור ארבעה טורים מדי שבוע. בנוסף הוסכם כי גולן יהיה רשאי שלא לספק עד 14 טורים בשנה מבלי שהתמורה שיקבל תיפגע. תמורה זו, כך נטען, "עולה משמעותית על השכר שהיה משולם לו אילו היה מועסק כעובד מן המניין".
"התכחשותו האופורטוניסטית של התובע, בדיעבד, להסכמי ההתקשרות עליהם חתם ולזכויות היתר שניתנו לו מכוחם, מהווה חוסר תום לב קיצוני", נטען בכתב ההגנה. הפסקת ההתקשרות עמו, כך נטען, "נתקבלה משיקולים ענייניים ולגיטימיים" שכן "בסמוך לאחר כניסתה של ההנהלה הנוכחית לתפקידה נמצא, כי השירותים שהתובע סיפק לעיתון לא תאמו את חזון המערכת ולא עמדו ברף המקצועי והאתי אליו חותר גלובס המתחדש".
לפי "גלובס", "סגנון הכתיבה של התובע נתגלה כפוגעני ושטחי וכלל התבטאויות בלתי הולמות כלפי אנשים פרטיים וכלפי קבוצות ובהן נשים, חרדים, מצביעי ימין ועוד. בחלק מהמקרים מדובר בהתבטאויות גזעניות או מיזוגיניות המופנות כלפי אוכלוסיות מסוימות בחברה הישראלית והעולות, לעיתים, כדי הסתה של ממש".
בין היתר הוזכר כי ביחס לג'ודי שלום-ניר-מוזס כתב גולן כי היא "הילדה הקטנה של נח, שנראה כי לא ממש התבגרה", וכי בעקבות פרידתה מסילבן שלום היא "שוב פתוחה להצעות לשם חדש שיתווסף לשלושה שכבר יש לה"; כי ביחס לשרה מירי רגב כתב "אני בהחלט הייתי רוצה לדעת את התשובה לשאלה איך רגב התקדמה בצבא"; על השרה איילת שקד כתב "מבחינת החזות החיצונית היא מתאימה אל מפלגת מרץ או שמאל אחר"; ואת מצביעי ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר כ"אנשים חסרי דעת ומוסר" ו"אנשים מצומצמי מוחין".
אשר לטענותיו של גולן להתנכלות על רקע פוליטי מבהירים ב"גלובס" כי "דעותיו והשקפותיו של התובע לא שימשו נגדו ולא היו שיקול בהחלטה על הפסקת ההתקשרות איתו, בניגוד לנרמז על ידו. לראיה, עיתונאים אחרים, המחזיקים בדעה הפוכה, שהתבטאו באופן לא ראוי - נקראו גם הם לסדר, ונתבקשו להקפיד על התבטאויותיהם".
בכתב ההגנה, שהוגש לפני חודשים אחדים, נכתב עוד כי "אחד מהם מצוי בימים אלו בהליכי סיום העסקה, בין היתר בשל הפרת הקוד האתי של העיתון". כתב ההגנה לא נוקב בשמות, אולם מאז פוטר מ"גלובס" העיתונאי אלי ציפורי, אף שהציג בטוריו דעות הפוכות מאלו של גולן בכל הקשור לראש הממשלה בנימין נתניהו.
במקביל להגשת כתב ההגנה לתביעתו של גולן הגיש "גלובס" כתב תביעה שכנגד בו דרש מגולן להשיב לעיתון כ-2.5 מיליון שקל. לפי העיתון, כיוון שגולן קיבל תמורה גבוהה יותר עבור כתיבתו משום שהיה פרילנסר, אם הוא טוען כעת שהיה מועסק על ידי "גלובס" כעובד שכיר, עליו להשיב לעיתון את הסכומים העודפים שקיבל. בכתב התביעה של "גלובס" נטען כי כבר במועד הגשת התביעה של גולן היה עליו "להשיב לגלובס את הכספים העודפים שקיבל על סמך המצג השקרי שהציג לגלובס משך למעלה משני עשורים".
במענה לתביעה שכנגד טען גולן כי זו תביעה "שאין לה ולא כלום, אשר מוגשת כמשקל נגד ועל מנת לחמוק מתביעת הנתבע שכנגד". גולן הוסיף וטען כי התביעה שכנגד "מהווה דוגמא בולטת לניצול לרעה של הליכי המשפט" וקרא לסלקה על הסף ומכל מקום לדחותה מכל וכל.
13799-05-19
* * *
עוד על מתי גולן נגד גלובס
13.05.2019