מרכז השלטון המקומי קורא לבטל את האפשרות להגיש בקשות חופש מידע לרשויות המקומיות, כדי לאפשר לרשויות לחסוך בעלויות. במקום האפשרות הקיימת כיום לקבל מידע ציבורי באמצעות הגשת בקשה, במרכז השלטון המקומי מציעים לקבוע מהו מידע הטעון פרסום ולפרסמו מראש באתר האינטרנט של כל רשות ורשות. עד שחוק חופש המידע יתוקן כך שיחריג את הרשויות המקומיות, במרכז השלטון המקומי מציעים להעלות באופן ניכר את אגרות הטיפול בבקשות חופש מידע ולהגביל את עצם האפשרות של תושבי הרשות המקומית להגיש בקשה.

לפי מכתב ששיגר מרכז השלטון המקומי לראשי רשויות, שהגיע לידי "העין השביעית", נציגי המרכז נפגשו לאחרונה עם שר המשפטים אמיר אוחנה, וזה "היטה אוזן קשבת לקשיים שהוצגו לו על-ידי הצוות, והבטיח לבחון את הפתרונות שהועלו בפגישה". מנגד, פעילי שקיפות שלמדו על התוכנית מתחו ביקורת חריפה על היוזמה וקראו למרכז לחזור בו ולפעול דווקא בכיוון ההפוך, כדי לסייע במאבק בשחיתות הפושה בשלטון המקומי וכדי לחזק את איכות החיים של התושבים.

"לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם להוראות חוק זה", כך נכתב בסעיף הראשון לחוק חופש המידע משנת 1998. "רשות ציבורית", מפרט החוק, היא הממשלה ומשרדיה, הכנסת, מערכת בתי-המשפט, וגם, כמובן, רשות מקומית.

קואליציית השקיפות: "בתקופה שבה מתגלה בכל יום שחיתות חדשה ברשויות המקומיות, היינו מצפים מראשי השלטון המקומי לפעול להגברת השקיפות, ולא לפעול לצמצומה"

המידע הציבורי, כך לפי הרציונל שעומד מאחורי החוק, שייך לציבור גם אם הוא נמצא בידי הרשות הציבורית. מתוקפו של החוק יכול כל אדם להגיש בקשה לקבלת כל מידע ציבורי שהוא חפץ בו, ועל הרשות לספק את המידע – מלבד במקרים של פגיעה בבטחון המדינה, צנעת הפרט וכדומה.

החוק נועד לשרת את הציבור, אך ברשויות הציבוריות יש מי שמוצא בו מטרד. מכתב ששיגרה לאחרונה עמותת מרכז השלטון המקומי לראשי רשויות חושף כי בעמותה, המרכזת את כל העיריות והמועצות המקומיות בישראל, מתכננים לפעול להחרגתן מהחוק.

לפי המכתב, בשבועות האחרונים, בהתאם להחלטת הנהלת המרכז, קיים צוות יישום חוק חופש המידע בעמותה דיונים "לצורך מיפוי הקשיים השונים ביישום החוק ולגיבוש עמדת מרכז השלטון המקומי בנושא". אבי הררי, ראש המועצה המקומית אבן-יהודה וראש צוות בנושא חופש המידע במרכז השלטון המקומי, ושלמה דולברג, מנכ"ל המרכז, מפרטים במכתבם את הקשיים שעלו בדיונים בכל הקשור ליישום חוק חופש המידע.

על פניו, לפחות באופן מוצהר, הבעיה המרכזית שמטרידה את השלטון המקומי היא הצורך להקצות משאבים כדי לספק מענה לבקשות חופש מידע. לפי הררי ודולברג, חלק מהבקשות שמוגשות לרשויות מקומיות הן "בקשות סרק ובקשות טורדניות", ואם לא די בכך – פעמים רבות הבקשות נועדו להכין את הקרקע להגשת תובענה ייצוגית נגד הרשות המקומית, הליך שרק יעלה לה במשאבים נוספים.

שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי (צילום מסך)

עוד מתריעים הררי ודולברג כי ברשויות המקומיות לא הוסדר מעמדו של הממונה על יישום חוק חופש המידע, והוא לא מקבל תגמול כספי תמורת ביצוע התפקיד, מצב שמביא לחוסר התמקצעות. אל מול הקצאת המשאבים האדירה, האגרות שנגבות מהתושבים בגין טיפול בבקשות חופש מידע זעומות, מתלוננים ברשויות המקומיות, וישנם גורמים – עמותות, למשל – שפטורים לגמרי מתשלום אגרה.

"רוח החוק מובנת, ומובנת חשיבותה של השקיפות בגופים הציבוריים, ואולם יש למצוא איזון בין האינטרסים השונים (הבטחת השקיפות, שמירה על יציבות הקופה הציבורית ומניעת פניות סרק, טורדניות ומיותרות)", כתבו במרכז השלטון המקומי. "לשם כך, סבור מרכז השלטון המקומי כי יש לבטל את האפשרות להגיש בקשות פרטניות לרשות המקומית, ותחת זאת לקבוע מהו המידע שגילויו נדרש לציבור, ולקבוע חובת גילויו באתר האינטרנט של הרשות המקומית".

במרכז השלטון המקומי כנראה מודעים לכך כי ייקח זמן להחריג את הרשויות המקומיות מהחוק, ועל כן הוסיפו כי עד למימוש ה"רפורמה המשנה מקצה לקצה את דיני חופש המידע", יש לבצע כמה שינויים דחופים:

• לחייב את מגישי הבקשה באגרה נפרדת לכל תחום, כך שלא ניתן להגיש בקשה אחת ובה דרישה למידע ומסמכים מתחומים שונים.
• להעלות את סכומי האגרות ולהעמיד אותן על "סכומים ריאליים, שיממנו את הוצאות הרשות המקומית".
• לבטל את כל הפטורים מהאגרה.
• לקבוע "אגרה מוגדלת" בגין הגשת בקשה לקבלת מידע שכבר פורסם באתר הרשות המקומית או הגשת יותר מחמש בקשות מידע בשנה אחת.

בנוסף דורשים ברשות המקומית ממשרד המשפטים לממן את הסדרת התקנים של הממונים על חופש המידע ברשויות המקומיות, ולהדריך אותם בהתאם.

ב"קואליציית השקיפות", פורום פעולה המורכב מ-16 עמותות המקדמות שקיפות, חופש מידע ומנהל תקין (בין העמותות גם "העין השביעית"), נחרדו למקרא המכתב. "בתקופה שבה מתגלה בכל יום שחיתות חדשה ברשויות המקומיות, היינו מצפים מראשי השלטון המקומי לפעול להגברת השקיפות, ולא לפעול לצמצומה", מסרו בתגובה למכתב. "השקיפות היא גורם מפתח בשיפור איכות החיים של כל תושב בישראל ושדרוג השירות הציבורי.

"לאור העובדה שרשויות רבות אינן עומדות במינימום הקבוע בחוק ואינן מפרסמות מידע ציבורי באופן יזום, היוזמה להפחתת השקיפות ולפגיעה בחוק חופש המידע היא מבישה. על המרכז לשלטון מקומי לגנוז את הפנייה הזו ולחשוב כיצד הוא מגביר ומחזק את השקיפות באמצעות השקעת משאבים וכוח אדם איכותי – וכך מחזק את יעילות השלטון המקומי ואת איכות החיים של כולנו".

* * *

לקריאת המכתב המלא

להורדת הקובץ (PDF, 470KB)