בערב יום חמישי, חול המועד סוכות, נסעתי בשעות הערב בדרך יעקב דורי ליד הטכניון בחיפה. מימיני חלשו על הנוף שתי הלבניות המפורסמות של בתי הזיקוק לנפט, בז"ן, כשהן מוארות באורות כחולים וירוקים כמיצג אמנות אימתני. שעות ספורות קודם לכן עמדנו כמה פעילים של "מגמה ירוקה" בכניסה למתחם המפעל. כשפיותינו ואפינו מכוסים מסיכות נגד זיהום אחזנו בשלט ועליו הכיתוב: "התעשייה המזהמת מסכנת את המשפחה שלי".

מולנו התנופפו בהתרסה דגלונים המקדמים בברכת חג שמח מבז"ן את המכוניות העוברות בכביש הסואן, בדרכן לסיורים חינמיים לקהל הרחב שקיימה החברה לרגל חופשת הסוכות. המבקרים הוזמנו ל"מרכז המבקרים" הנוצץ של בז"ן, הפועל באותן מפלצות בטון כחולות-ירוקות. והוא באמת נוצץ, חדש ויפה, ניתן לראות זאת בסרטון התדמית המרהיב שצורף לטופס ההרשמה לסיור.

הסיורים לכל המשפחה שהתקיימו בבז"ן בחול המועד סוכות הם חלק מקמפיין נרחב של החברה שקשה להתחמק ממנו בחודשים האחרונים, בשלטי חוצות, במודעות בכלי התקשורת ובפרסום סמוי. בתי הזיקוק מנסים למתג את עצמם כרלוונטיים ולגיטימיים בעידן בו סכנות ונזקי הזיהום ברורים מתמיד, חידושים בתחום האנרגיות המתחדשות מתעתדים לייתר כליל את זיקוק הנפט עבור המשק הישראלי ודו"חות רשמיים ממליצים על פינוי של התעשייה המזהמת מסביבת חיפה והקריות.

מה לעשות שעם עובדות קשה להתווכח, ומפעלי בז"ן הם המפעלים המזהמים ביותר בישראל, תואר בו הם זוכים בעקביות שנה אחר שנה. ויש עוד עובדות שלבז"ן נוח שלא תדעו

שישה סיורים בסך הכל התקיימו במהלך החופשה, אך הם זכו למסע יחסי ציבור נרחב. מדוע טרחו כל כך בבז"ן עבור כמות קטנה מאוד של משתתפים? מה מרוויחה בז"ן מהזמנה של משפחות עם ילדים למתחם המזהם בישראל, וחשיפה של המבקרים לחומרים רעילים ומסרטנים שנפלטים בו? נדמה כי המטרה האמיתית היתה מסע היחצנות עצמו. להשתמש בביקורים כדי לזכות בעוד חשיפה תקשורתית חיובית ומנרמלת במדורי הטיולים והבילויים במקומונים ובתוכניות הטלוויזיה.

כי כך בז"ן רוצים שתראו אותה: לא סכנה חמורה ומיידית לשלום הציבור אלא כתובת לבילוי משפחתי בחופשה. הרי מדובר במפעל בעל "חותם סביבתי מהנמוכים במערב אירופה", לפי קמפיין התעמולה של בז"ן - שמעולם לא הסביר עד תום את התוקף לקביעה מופלגת כזו. מה לעשות שעם עובדות קשה להתווכח, ומפעלי בז"ן הם המפעלים המזהמים ביותר בישראל, תואר בו הם זוכים בעקביות שנה אחר שנה. ויש עוד עובדות שלבז"ן נוח שלא תדעו.

למשל: בעוד שברחבי הארץ נרשמה ירידה בזיהום האוויר ביום כיפור, נטול התחבורה, תחנת הניטור הסמוכה לבז"ן הראתה שנתוני פליטת הבנזן המסוכן לא ירדו ואף היו גבוהים מיום שבת ממוצע. זאת בניגוד לטיעון פג התוקף לפיו מקורו של הזיהום במפרץ בעיקר בתחבורה הכבדה ובפעילות הנמל.

ועוד עובדה: נגד בז"ן נפתחות עוד ועוד חקירות על עבירות זיהום שונות. האחרונה בהן - זיהום שפכים ממפעל גדיב, חלק מתשלובת המפעלים של בז"ן במפרץ.

עובדה נוספת: משרד ראש הממשלה הזמין מחברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי דו"ח שיבחן את האפשרויות העתידיות למפרץ חיפה. מטיוטת הדו"ח שדלפה כבר בשנה שעברה עולה כי סגירת התעשייה המזהמת, ובכללה בז"ן, אפשרית ואף כלכלית למשק הישראלי - לא בעתיד הרחוק אלא כבר עד שנת 2025. ולא מדובר רק בהמלצה באוויר, תוכנית שפותחה על ידי רשות מקרקעי ישראל, "מפרץ החדשנות", מציעה חלופה לעתיד המפרץ הכוללת ניקוי הקרקעות ובנייה של 80,000 יחידות דיור.

"כמה משמעותי וחשוב הנפט בחיי היום יום שלנו", צילום מסך מתוך סרטון שיווקי של בז"ן על מרכז המבקרים

"כמה משמעותי וחשוב הנפט בחיי היום יום שלנו", צילום מסך מתוך סרטון שיווקי של בז"ן על מרכז המבקרים

ועוד עובדה חשובה וגורלית: בז"ן היא דינוזאור שבקרוב למשק לא יהיה שום צורך אמיתי בתוצריו. העולם הולך ונגמל משימוש בדלקי מאובנים, שהם חומר הגלם העיקרי בו נעשה שימוש בבז"ן, ועובר לשימוש באנרגיות מתחדשות. בישראל עצמה, העשירה בשמש, קיימות תכניות למעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות ועוד לפני כן המשק אמור לעבור לשימוש בגז, כשלב מעבר. גם בבז"ן מבינים שתוצרי הזיקוק עתידם לעבור מן העולם בשנים הקרובות ולכן מסיטים את הייצור שלהם לתחום אחר - פלסטיק, אלא שמדובר בחומר בעייתי ומזהם מאוד בפני עצמו.

כדי לנסות לעמעם, להסתיר ולטשטש את כל העובדות הללו, בבז"ן משקיעים בחודשים האחרונים משאבים רבים כדי לקבע את הדימוי של  קבוצת המפעלים כהכרחית וחשובה למשק בכלל ולמפרץ חיפה בפרט. אבל האם הרווח שיניב ייצור הפלסטיק מצדיק הרעלה של מטרופולין חיפה? האם מפעל מזהם כל-כך צריך להיות ממוקם בלב מטרופולין שוקק וחפץ חיים? התשובה חד-משמעית: לא! התוצרים של בז"ן כבר לא רלוונטיים, ולכן בז"ן עצמה כבר לא רלוונטית.

מחלקת היח"צ של בז"ן יכולה להוציא עוד ועוד מיליוני שקלים, שבריר מרווחי הזיהום העצום שהיא יוצרת. ניסיון שינוי התודעה חייב להיכשל. התמיכה הרבה שקיבלנו מציבור הנהגים בציר המרכזי בו עמדנו, מול "מרכז המבקרים" הנוצץ, מוכיחה שגם הם יודעים. הזמן של בז"ן עבר.

מאיה ון חלדר היא המארגנת הקהילתית של תא חיפה במגמה ירוקה