"אם יהיו פה אי-דיוקים... I'm done with fake news. את האמת אתה תכתוב, אם יהיו אי-דיוקים אתה תחטוף תביעת דיבה, כי אני גמרתי עם לשתוק". אשת התקשורת גלית דיסטל-אטבריאן, שאחראית לאיום הזה, לא רוצה שהנתונים על הנאומים שכתבה בשביל השרה מירי רגב יוּצאו מהקשרם.
האיום הזה אולי נשמע חסר פרופורציה, אבל אפשר להבין אותו: מאז 2018, העיסוק התקשורתי בנאומים שנרכשו ממנה אכן חטא לאמת. ואולם, נתוני אמת שנמסרו לאחרונה ממשרד התרבות והספורט מעלים כי גם הגרסאות שהפיצה דיסטל-אטבריאן אינן מדויקות.
פרשת הנאומים פרצה ב-22 בינואר 2018. דיסטל-אטבריאן זומנה לבירור בתאגיד השידור הציבורי, מקום עבודתה, לאחר שנחשף בתוכנית הרדיו "גם כן תרבות" של התאגיד כי משרד התרבות רכש ממנה נאומים עבור השרה רגב. הסכום שצץ בדיווחים ובשיח ברשתות החברתיות היה 25 אלף שקל – התקציב הכולל שהוקצה לצורך רכישת הנאומים. ואולם, הסכום שקיבלה בפועל היה נמוך בהרבה.
"כתבתי שלושה-ארבעה נאומים לשרה רגב", אמרה דיסטל-אטבריאן בתגובה לפניית "וואלה" זמן קצר אחרי חשיפת ההתקשרות. "עשיתי ניסיון עם כתיבת הנאומים, לא נהניתי ממנו, הפסקתי מיוזמתי, זאת היתה תקופה מאוד קצרה. ואפילו שכחתי לבקש עליהם כסף". ביוני 2018, בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה, העמידה דיסטל-אטבריאן את מניין הנאומים על "שניים וחצי", ב"סכום אסטרונומי של 600 שקל עבור כל נאום". בעקבות העיסוק התקשורתי, ציינה בפוסט, היא נזכרה להוציא חשבונית.
פרשת הנאומים המשיכה לרדוף אותה גם בשנה שלאחר מכן. "כתבתי שני נאומים, שכל נאום הוא על סך 500 שקל", אמרה לכתבת mako תחיה ברק בראיון שפורסם בפברואר 2019. "כל נאום כזה לקח לי יומיים-שלושה לכתוב, וזה פשוט לא השתלם לי כלכלית. החוזה בגובה עשרות אלפי שקלים, לא זוכרת כמה בדיוק, 20 אולי 30 אלף, היה עבור אינספור נאומים. אני לא שלחתי חשבונית בכלל עבור שני הנאומים היחידים שכתבתי. זה לא שווה את כל הריצה למס הכנסה ולהוציא חשבונית. למי יש עצבים? אז הסברתי לתחקירן שלא ידעתי שהוא תחקירן את מה שאני מספרת לך, ומה היה האייטם? הסופרת גלית דיסטל מרוויחה עשרות אלפי שקלים מכתיבת נאומים למירי רגב".
גלית דיסטל-אטבריאן דייקה כשהצהירה כי לא הרוויחה עשרות אלפי שקלים מכתיבת נאומים למירי רגב. לעומת זאת, הנתונים שסיפקה על מספר הנאומים וסכום הכסף הכולל ששולם לה אינם עולים בקנה אחד עם נתוני משרד התרבות והספורט.
הנתונים שסיפק משרדה של מירי רגב התקבלו בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה" על-ידי עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של העמותה (ויו"ר עמותת "העין השביעית"). במשרד הממשלתי מסרו מסמכים שונים הקשורים להתקשרות עם דיסטל-אטבריאן, וגם את הנאומים עצמם.
משרדה של רגב לא רכש מדיסטל-אטבריאן שני נאומים (כפי שטענה בראיון), ולא שניים וחצי (כפי שטענה בפוסט), וגם לא שלושה או ארבעה (כפי שמסרה ל"וואלה") – אלא חמישה. בהתאם לכך, הסכום שקיבלה עבור שירותיה לא הסתכם ב-1,000 או 1,200 שקל, כפי שהשתמע מדבריה, אלא ב-4,166 שקל ו-66 אגורות – כולל מע"מ.
בשיחה עם "העין השביעית", דיסטל-אטבריאן אישרה שהנתונים של משרד התרבות מדויקים. אם כך, מדוע הצהירה מיוזמתה על נתונים נמוכים יותר, שגימדו את עסקת הנאומים שנחתמה בינה ובין המשרד הממשלתי? "לא שיקרתי, ולא לא-דייקתי", אמרה.
בכל זאת, בראיון ל-mako אמרת שכתבת רק שני נאומים.
"לא זכרתי, ומה שאמרתי מאוד מדויק. אני לא זוכרת כמה נאומים כתבתי עד היום, אבל אני יכולה להגיד לך שהסכום היה כמה מאות שקלים בודדים לנאום".
* * *
לאחר השיחה עמה, בעקבות פנייה כתובה, שלחה דיסטל-אטבריאן את התגובה הבאה: "התשלום שהועבר על סך 4,100 שקל כולל מע"מ. כך שמרחב הטעות שלי עומד על סך 200 שקל פר נאום, אני מתנצלת על כך מעומק הלב. כמי שמתפרנסת מכתיבה בכמה וכמה גופי תקשורת וכותבת עשרות טקסטים בחודש לפרנסתה, לא זכרתי את הסכום המדויק שנחתם חודשים רבים לפני. והנה עוד משהו שלא זכרתי – לגבות את הכסף.
"כמו כן לא זכרתי את מספר הנאומים שנכתבו, אבל אם ציינתי במקום אחד (כפי שהראיתם) שנכתבו ארבעה נאומים במקום חמישה, אז גם על כך אני מתנצלת. אני מודה מקרב לב לגופי התקשורת הבלתי מוטים של השמאל על שבזכות ערנותם ועמידתם על המשמר הוצאתי חשבונית וגביתי את התשלום הנשכח שהגיע לי.
"כמו כן, כתבה ממוחזרת על פייק ניוז מלכתחילה שבראשה עומדת שערורייה על פער של 200 שקל פר נאום היא מידע ציבורי חשוב שמעיד על עיתונות נשכנית וחשובה מאין כמוה ואין כל ספק שאין כאן רדיפה או הטיה פוליטית. אם זכרוני אינו מטעני, הכותרת שפוצצה את הפרשה טענה שקיבלתי עשרות אלפי שקלים על כתיבת נאומים פוליטיים, זאת לאחר שהתחקירן של גואל פינטו ידע היטב שלא קיבלתי ולא דרשתי אפילו שקל אחד ושהנאומים נכתבו עבור משרד התרבות.
"אבל ההתנהלות העיתונאית המביכה הזאת לא מעניינת כי היא לא משרתת את האג'נדה. המשיכו במלאכתכם המביכה, האובססיבית, המוטה וחסרת המשמעות. זה רק מדרבן אותי יותר. שנה טובה!".
* * *
לעיון במסמכים שהתקבלו ממשרד התרבות והספורט