בעבר ובהווה, החל מגיל הגן והכיתות המוקדמות של בית הספר, ילדות שומעות שמעשי אלימות כלפיהן, כגון משיכה בשיער או דחיפות, הן ביטוי לחיבה ואהבה. המסגור הזה של אגרסיה מכבה את נורות האזהרה של נשים רבות ומהווה דוגמה לאופן שבו תרבות מכשירה את תופעת האלימות כלפי נשים. תופעה שעל ממדיה ניתן ללמוד מכך שבשנת 2017 לבדה נפתחו כ- 11,800 תיקי אלימות כלפי נשים והוגשו אלפי כתבי אישום.
מסגור מפחית ומעמעם אחר הוא זה המתייג רצח נשים כהמשכה של הרומנטיקה. לעיתונות תפקיד חשוב בהוקעת אלימות כלפי נשים, בוודאי ובוודאי כאשר מדובר ברצח. ואולם, במקום זאת התופעה של התייחסות לרצח אשה כ"רצח על רקע רומנטי" עדיין נמשכת. כך מודיעים לנו ב"ישראל היום" שאמנה פרחאת, שנרצחה אמש על-ידי מי שהיה בן זוגה, נרצחה "על רקע רומנטי".
אלימות כלפי נשים באה במטרה להפגין שליטה ובעלות ולהכניע את רצונה של אשה. תופעת רצח הנשים מבטאת מוכנות קיצונית להכניעה באופן טוטאלי. אולם תופעות אלו אינן מגלמות רק רוע של אדם כזה או אחר. הן צומחות בתוך קונטקסט חברתי ומהוות ביטוי לתרבות המכתיבה משמעויות של זהות גברית ואהבה.
אין שום כבוד או היבט רומנטי ברצח של אשה. עיתונות המשתמשת בביטויים כגון "רצח על רקע רומנטי" או "רצח על רקע כבוד המשפחה" היא חלק מתרבות המנרמלת את האלימות כלפי נשים, תוך הפחתה בחומרת המעשה. התיוג הזה משויך על-ידי הכתב, דניאל סיריוטי, להודעת המשטרה עצמה, ואם כן יש כאן כשל כפול, של התקשורת ומשטרת ישראל גם יחד. הכתב לא תיקן את הדובר. העורך לא תיקן את הכתב. להפך. גלילה לתחתית הידיעה מגלה כי באתר "ישראל היום" יצרו תגית בשם "רקע רומנטי". לא פחות.
* * *
"רקע רומנטי". הידיעה באתר "ישראל היום"