הקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לעיתון "ישראל היום" מגיעים לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט. עו"ד שחר בן-מאיר הגיש הבוקר תלונה למשרדי היועץ בבקשה כי יפתח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בגין קשריו עם "ישראל היום", העיתון שייסד ומממן איל ההימורים שלדון אדלסון יחד עם רעייתו מרים אדלסון.
"אין אני טוען או מבקש בתלונה זו כי היועץ המשפטי יקבע האם 'ישראל היום' הוא תעמולת בחירות אם לאו, כנקודת מבט זו וזו בלבד", כותב עו"ד בן-מאיר במכתבו ליועץ מנדלבליט. "הטענה העקרונית נשוא תלונה זו מתייחסת לעובדה שעליה אין חולק, ולפיה בעל הון (אדלסון) משקיע מהונו ומכספו באופן משמעותי על מנת לקדם את הבחירה של איש פוליטי אחד ויחיד, ראש הממשלה נתניהו, ועל מנת לייצר לאותו איש פוליטי דעת קהל אוהדת, הכל כאמור מכספו של בעל ההון".
לדברי עו"ד בן-מאיר, "העובדה כי ראש הממשלה מקבל מאדלסון מתנה על פני כעשור, בשווי של כמיליארד ש"ח בדמות 'עיתון' הדואג לפאר ולקלס אותו, על בסיס יומיומי, עולה בגדר טובת הנאה. [...] לכל הפחות לטעמי מדובר בשלב זה, ונוכח הראיות שיוצגו להלן, בחשד סביר לקיומה של טובת הנאה היכולה לבסס עבירה זו. מובן כי שאלה נפרדת היא, אשר גם אותה יש לטעמי חובה לחקור, האם ניתנה איזו תמורה עבור אותה טובת הנאה, דבר היכול לבסס במקרה האמור אף את העבירה של שוחד".
"העובדה כי ראש הממשלה מקבל מאדלסון מתנה על פני כעשור, בשווי של כמיליארד ש"ח בדמות 'עיתון' הדואג לפאר ולקלס אותו על בסיס יומיומי, עולה בגדר טובת הנאה"
לעו"ד בן-מאיר היסטוריה ארוכה של הליכים משפטיים בגין קשרי נתניהו ו"ישראל היום". לקראת בחירות 2015 עתר לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה כי תכריז על "ישראל היום" כ"פלטפורמת תעמולה אסורה", אך עתירתו נדחתה בטענה שלא הוכחה הזיקה הנדרשת בין נתניהו למערכת העיתון. עתירה אחרת לוועדת הבחירות המרכזית, בעקבות חשיפת מועדי השיחות בין נתניהו לאדלסון ולעורך "ישראל היום" לשעבר עמוס רגב, נדחתה גם היא.
פנייה של עו"ד בן-מאיר למבקר המדינה בדרישה כי יבדוק האם העיתון מפר את חוק מימון מפלגות הסתיימה בהחלטתו של המבקר לשעבר, יוסף שפירא, כי אינו יכול להכריע בסוגיה. פניות אחרות, בין היתר למשרד המשפטים, הסתיימו אף הן בלא כלום. כעת מנסה עו"ד בן-מאיר פעם נוספת לתקוף את הקשרים בין ראש הממשלה ל"ישראל היום".
ראיון עם שחר בן-מאיר על מאבקו ב"ישראל היום", 2017
עו"ד בן-מאיר כותב במכתבו כי מאז דחה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לשעבר, השופט סלים ג'ובראן, את עתירתו הראשונה, התבררו עובדות רבות "המבססות באופן חד-משמעי את הזיקה המיוחדת שבין ראש הממשלה לבין 'ישראל היום' בכל היבט שהוא".
מלבד פירוט מספר השיחות הרב בין נתניהו לאדלסון ורגב, ומועדיהן, מזכיר עו"ד בן-מאיר גם את הראיות שעלו מחקירת "תיק 2000". כך, לדוגמה, בכתב החשדות שהגיש מנדלבליט נגד נתניהו מצוין כי לראש הממשלה היתה היכולת להשפיע על מועד הוצאת מהדורת סוף השבוע של החינמון, כמו גם על הגבלת תפוצתו. בנוסף, מזכיר עו"ד בן-מאיר, בגזר דין שניתן בהליך משמעתי נגד פרח לרנר, יועצת לשעבר של נתניהו, נכתב כי היא העבירה "באמצעות בעלה מסרים מלשכת ראש הממשלה לעיתון 'ישראל היום'".
"לסיכום", כותב עו"ד בן-מאיר, "המדובר כאן בחשדות הנוגעים לשתי נקודות מבט מהותיות מבחינת ההשפעה שלהן הן על טוהר המידות של נבחר ציבור (במעמד הרם ביותר של העומד בראש הרשות המבצעת) והן על קיומה של עיתונות חופשית. קבלת טובת ההנאה של מר נתניהו מאת מר אדלסון, בדמות 'עיתון' עבורו ולשירותו בסכום של כמיליארד ש"ח, מחייבת מתן הסבר לכך. לא ניתן לקבל תופעה של הקמת והפעלת 'עיתון' אשר בהגדרה נושא הפסדים משך שנים רבות בסכומי של מאות מיליוני ש"ח מבלי לתהות ולבדוק את משמעות וטיב הקשר שבין 'המעניק' את שירותי העיתון (והתעמולה) לבין 'המקבל' אותם".
עו"ד בן-מאיר מזכיר כי "בישראל כידוע מספר העיתונים המודפסים נמוך באופן אבסולוטי", וכי "היעדר המגוון כאמור, והתופעה אשר עלתה מהאמור במסגרת 'תיק 2000', שלפיה הבעלים של עיתון אחד (השני בתפוצתו) 'מוכר' ו'סוחר' בחופש העיתונות של העיתונאים העובדים בעיתון, למטרות עסקיות פרטיות שלו, היא בגדר סכנה מהותית ומוחשית לקיומה של עיתונות חופשית, אשר היא כאמור 'תנאי יסודי לקיומה של דמוקרטיה'".
"מכאן", הוא מוסיף וכותב, "שקיומו של החשד כי 'ישראל היום' הוא מתנה אסורה המהווה הפרת אמונים, ואולי אף שוחד, של אדלסון לראש הממשלה, מתעצם נוכח שהערך המוגן במקרה כאמור, שאינו רק טוהר המידות של השירות הציבורי אלא גם קיומה של עיתונות חופשית שקשה להמעיט בחשיבות שלה למדינה דמוקרטית".
מנתניהו ו"ישראל היום" טרם נמסרה תגובה.