ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בראשות השופט סלים ג'ובראן, דנה הבוקר בבקשה שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר יחד עם עו"ד יצחק אבירם נגד "ישראל היום". המבקשים טענו כי על הוועדה לקבוע שהעיתון אינו באמת עיתון, אלא למעשה "פלטפורמה לתעמולה אסורה" עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנגד טענו נתניהו וסיעת הליכוד, וכן העיתון, עורכו עמוס רגב ומממנו שלדון אדלסון, כי על העתירה להידחות. היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, התבקש על-ידי יו"ר ועדת הבחירות להביע את עמדתו, וטען אף הוא כי יש לדחות את הבקשה משום כוללניות הסעד המבוקש בה.
עו"ד בן-מאיר פתח את הדיון במענה לטענות באי-כוחו של העיתון בדבר הפגיעה הצפויה בחופש הביטוי אם בקשתו תתקבל. "אנחנו לא נמצאים פה בסוגיה של חופש הביטוי, ויש יותר מאירוניה שעיתון שהוא בעצם תעמולה מדבר על חופש הביטוי", הדגיש בן-מאיר. "אנחנו נמצאים במגרש אחר, במגרש של שוויון בבחירות. חוק התעמולה וחוקי המימון אמורים לפקח על השוויון בבחירות".
עו"ד שחר בן-מאיר בדיון בוועדת הבחירות המרכזית, 23.2.15. מימין: יו"ר הוועדה השופט סלים ג'ובראן (צילום: אורן פרסיקו)
"בא מיליונר, אדם שהוא תושב חוץ", הוסיף בן-מאיר, "תורם עשרות אם לא מאות מיליונים, מקים מעין עיתון שמשרת מועמד אחד בלבד, מפאר אותו ומשבח אותו. יש בזה פגיעה חמורה בשוויון בבחירות. לכן הסוגיה שעומדת פה למבחן היא האם העיתון הזה, שהוא בחלקו עיתון כשהוא לא כותב על המועמד, האם בחלקו האחר הוא תעמולה".
תוך ציטוט מפסיקת העליון במשפט סרן ר' נגד אילנה דיין, טען עו"ד בן-מאיר כי עבודתו של עיתון אמורה לכלול בדיקה וביקורת ופיקוח חיצוני על פועלם של רשויות המדינה השונות.
"שיבוא לפה עורך-דין של 'ישראל היום' ויראה לאדוני תחקיר אחד שהעיתון עשה על המועמד בנימין נתניהו, שעומד בראשות הממשלה משנת 2009. תחקיר אחד", אמר בן-מאיר. "העיתון על-פי ההגדרות של בית-המשפט העליון לא מקיים את אחד האלמנטים החשובים ביותר של העיתונות. לא מקיים – משמע הוא הופך להיות כלי תעמולה. [...] יש לנו פה תופעה שלא בודקת, לא מבקרת, אלא נהפוך הוא, היא מפארת את השלטון".
עו"ד בן-מאיר: "שיבוא לפה עורך-דין של 'ישראל היום' ויראה לאדוני תחקיר אחד שהעיתון עשה על המועמד בנימין נתניהו, שעומד בראשות הממשלה משנת 2009. תחקיר אחד"
כדוגמה טרייה להיותו של "ישראל היום" פלטפורמת תעמולה למען בנימין נתניהו הקריא עו"ד בן-מאיר שש כותרות ראשיות שהופיעו בשבועות האחרונים בעיתון ביחס לקשר כביכול בין המחנה-הציוני ומרצ לבין ארגון V15 וארגונים אחרים המתנגדים לנתניהו. עו"ד בן-מאיר הזכיר כי רק אתמול דחה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית את בקשת הליכוד בעניין הקשר כביכול בין הארגונים למפלגות, תוך שהוא מותח ביקורת על עצם הבקשה.
"זה מראה בדיוק את הטענה שלנו", טען בן-מאיר. "הדבר שמופיע פה תחת כותרת ראשית הוא לא עיתון, הוא תעמולה. מה שטוען הליכוד טוען העיתון. המחויבות הראשונה של עיתון היא לאמת. ב'ישראל היום' אין אמת בעמוד הראשון, אדוני. מה שיש זה לשרת את התעמולה".
עו"ד בן-מאיר אף הזכיר כי בתשובה מטעם הליכוד ונתניהו, שגובתה בתצהיר של מנהל מטה הבחירות של הליכוד עו"ד שלמה פילבר, נטען בין היתר כי ב"ישראל היום" יש עיתונאים האוחזים ב"גישה פטריוטית" ש"מקורה בדאגה כנה ואמיתית לעצם קיומה של המדינה".
"איך המועמד יודע שהעיתונאים ב'ישראל היום' הם פטריוטים?", תהה עו"ד בן-מאיר. "שלח אותם לבדיקת פטריוטיות? יש לו איזה מכון שבודק פטריוטיות? ממתי איש ציבור יודע בכלל על עיתונאים מה הגישה שלהם ומסווג אותם אם הם פטריוטים או לא פטריוטים? אדוני, עיתונאים פטריוטים יש בכמה מקומות. בצפון-קוריאה יש עיתונאים פטריוטים. ברוסיה הסובייטית היו עיתונאים פטריוטים. מתי בארצות-הברית הגדירו עיתונאים כפטריוטים או לא? בתקופת מקארתי. אם מקארתי לא היה נותן לך תעודה כפטריוט, היית מסווג כבלתי פטריוט.
"התפקיד של עיתונאי הוא לא להיות פטריוט", הוסיף בן-מאיר. "התפקיד שלו הוא להיות נאמן לאמת, לדווח לאזרחים, לעשות תחקירים, לעשות ביקורת. כשהמועמד אומר לנו שהעיתונאים הם 'פטריוטים', הוא מצביע על הקשר לעיתון ועל הגישה שלו. אלה עיתונאים שכותבים את מה שהוא רוצה".
עו"ד בן-מאיר: "אני לא צריך את הנתונים הכספיים של העיתון. שיבוא המנכ"ל ויצהיר משפט אחד: 'מר שלדון אדלסון השקיע בעיתון בהתחלה X דולרים ומרגע זה הוא לא השקיע יותר, העיתון מחזיק את עצמו'. הוא לא אומר את זה"
עו"ד בן-מאיר העלה תהייה נוספת באשר לעורכו של "ישראל היום", עמוס רגב, משום שזה לא השיב לטענות שהועלו נגדו בבקשה. תחת זאת הגיש העיתון תצהיר מטעם המו"ל אשר בהרב. "האשמנו את העורך הראשי בהאשמות כבדות, שאני עומד מאחורי כל אחת מהן", הדגיש בן-מאיר בדבריו. "שהוא מסלף עובדות, שהוא מחק מדיווח על הבחור ששרף את עצמו במחאה את השם של המועמד נתניהו. הייתי מצפה שאדם, עורך של עיתון, שמאשימים אותו בדברים כאלה, ייתן תצהיר מטעמו. שיבוא ויגיד, 'לא היו דברים מעולם'. לא רק שהוא לא בא לפה, הם נותנים תצהיר של איזשהו מנכ"ל".
בן-מאיר הוסיף וטען כי גם בנוגע למודל הכלכלי החריג של העיתון לא קיבל כל הסבר מהמשיבים. "אני לא צריך את הנתונים הכספיים של העיתון", הבהיר. "שיבוא המנכ"ל ויצהיר משפט אחד: 'מר שלדון אדלסון השקיע בעיתון בהתחלה X דולרים ומרגע זה הוא לא השקיע יותר, העיתון מחזיק את עצמו'. הוא לא אומר את זה, וזה בעצם מראה שהתעמולה הזו ממומנת כל הזמן על-ידי התורם של מר נתניהו".
היועץ המשפטי לממשלה ספג גם הוא ביקורת מעו"ד בן-מאיר, שטען כי "התשובה שלו היא לא תשובה". רק לאחר שהשופט ג'ובראן העיר כי אין לזלזל כך ביועץ, שינה עו"ד בן-מאיר את הניסוח וטען כי "היועץ המשפטי נתן תשובה מאוד חלקית". לדבריו, לטענה של היועץ בדבר כוללניות הסעד אין תוקף. "מה לעשות?", אמר בן-מאיר, "אנחנו טוענים נגד תופעה כוללנית".
עו"ד שחר בן-מאיר, דיון בוועדת הבחירות המרכזית, 23.2.15 (צילום: אורן פרסיקו)
"הראיתי לאדוני דוגמאות מכל יום, כל יום. אז אבוא כל יום לאדוני ואגיד, יש פה כותרת ראשית שהיא תעמולת בחירות? לא", הסביר בן-מאיר. "זו תופעה כוללנית, ולכן הסעד שמתבקש הוא סעד כוללני. העמדה של היועץ המשפטי מתעלמת מהסוגיה שעל הפרק, והיועץ המשפטי היה צריך לדעתי לתת עמדה לגופו של עניין".
לסיכום פנה בן-מאיר לשופט ג'ובראן ואמר: "אני מודע לזה שזה סעד שהוא בלתי אפשרי. אנחנו לא מצפים שאדוני יהיה העורך הראשי של העיתון וכל יום יבואו אליו. אני לא מבקש את זה מאדוני. אדוני ממונה על חוק התעמולה, ואנחנו מבקשים שאדוני יצהיר ש'ישראל היום' בחלקו, בכל מה שהוא כותב על המועמד, הוא תעמולת בחירות ולא עיתון".
בא-כוחם של הליכוד וראש הממשלה נתניהו, עו"ד אבי הלוי, הגדיר את הטענות ששמע מפי בן-מאיר "מקוממות". לגופו של עניין טען כי הטענות אינן משפטיות דיין. "לצערי", אמר, "חברי אינו עושה שימוש בדיסציפלינה המשפטית ולא במתודולוגיה הראויה. הוא שוכח שהמרכיב הכי חשוב בדיון המשפטי הוא בסופו של יום ראיות, ולא רק ראיות, אלא במקרה שלנו, כשרוצים לסכור את פיו של עיתון, כשרוצים להגביל את חופש העיתונות, צריכים הרבה ראיות, ים של ראיות וראיות איכותיות". במקום זאת, טען עו"ד הלוי, הבקשה של עו"ד בן-מאיר ועו"ד אבירם מתבססת על "שאלות פילוסופיות".
עו"ד הלוי: "אין לראש הממשלה מר נתניהו כל קשר של שליטה בארגון של 'ישראל היום', שבאמצעותו אפשר לטעון שיש לו השפעה כזו או אחרת על העריכה ועל התכנים של עיתון 'ישראל היום'"
"יכולנו לתת תגובה מאוד קצרה", הוסיף עו"ד הלוי, "להתמקד בעיקר בטענה של חוסר הסמכות, של השיהוי, אבל הרחבנו במעט משום שבאמת קשה לקרוא עתירה פוגעת מאוד, שפוגעת בזכות לבחור, פוגעת בזכות של הציבור לדעת, ולשבת מן הצד. אני סבור שהעתירה מאוד-מאוד מקוממת. ברור שהטענות הן מאוד כוללניות וחברי גם אומר בעצמו שיש כאן בעיה כללית, אבל אם כך, למה יש לך בעיה רק עם עיתון אחד? למה לא הבאת את 'ידיעות אחרונות' לכאן, למה לא הבאת את 'מעריב', למה לא את 'הארץ'?".
עו"ד הלוי אף טען כי יש לדחות את הבקשה משום השיהוי הניכר שבו הוגשה. "אי-אפשר אחרי שמונה שנים שבהן עיתון הופך להיות חלק מהעיתונות המקומית, וכותב בכל תחומי החיים, לבוא ארבעים יום לפני מועד הבחירות עם טענות מאוד כוללניות, בלי שום ראיה משמעותית, ולבקש סעד. במיוחד כאשר הסעד שמתבקש הוא סעד דרקוני. רוצים להפוך את יו"ר ועדת הבחירות לצנזור לגבי המותר והאסור לפרסם בעיתונות".
עו"ד הלוי טען כי יש לדחות את הבקשה גם משום העדר הסמכות של יו"ר הוועדה. "אילו חברי היה מביא איזושהי מודעה ספציפית, איזה מאמר בעיתון שהתחפש והיה טוען שהתחפש בעצם, שהוא במקור שלו מודעת תעמולה אבל מודעה שניסו להסוות אותה, יכולנו להתעמת מול כתבה אחת או שתי כתבות", אמר הלוי, "אבל אי-אפשר דרך סעיף 10ב בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) לשאוב סמכות משתמעת ובאמצעותה להגביל את חופש העיתונות".
לסיכום ביקש עו"ד הלוי להדגיש כי "אין לראש הממשלה מר נתניהו כל קשר של שליטה בארגון של 'ישראל היום', שבאמצעותו אפשר לטעון שיש לו השפעה כזו או אחרת על העריכה ועל התכנים של עיתון 'ישראל היום'".
עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד בדיון בוועדת הבחירות המרכזית, 23.2.15 (צילום: אורן פרסיקו)
עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד, בא-כוחם של "ישראל היום", עורכו עמוס רגב ובעליו שלדון אדלסון, הגדיר את הבקשה שהגישו בן-מאיר ואבירם "שערורייתית", "סנסציונית", "רודפת פרסום" ו"חסרת סיכוי מלכתחילה".
במענה לטענה של עו"ד בן-מאיר כי "ישראל היום" אינו באמת עיתון משום שהוא נמנע מלבקר את השלטון הזכיר עו"ד קלגסבלד כי "ישראל היום" ראה אור לראשונה בשנת 2007, אז היה אהוד אולמרט ראש הממשלה, ובאותה תקופה העיתון תקף את הממשלה והעומד בראשה באופן קבוע. "לשיטתו של חברי", אמר קלגסבלד, "כשקם היה עיתון, ובמשך הזמן חדל להיות".
עו"ד קלגסבלד: "יש פה מבחינה משפטית איזושהי בקשה שלא מתחילה אפילו ללכת את הדרך מפני שהיא לא מאפשרת לאדוני לפסוק לפי קני-המידה המשפטיים"
עו"ד קלגסבלד דחה גם את הטענה באשר למודל הכלכלי של העיתון. "אם טקסט מסוים הוא תעמולת בחירות אסורה, הוא תעמולה אסורה בין אם העיתון מחולק בחינם ובין אם הוא נמכר בתשלום", אמר, וטען כי מחיר העיתון כלל אינו רלבנטי לבקשה.
עו"ד קלגסבלד אף תיקן את בן-מאיר והבהיר כי בניגוד לטענתו, את התצהיר מטעם העיתון הגיש המו"ל אשר בהרב ולא המנכ"ל. "בתצהיר מאשר מר בהרב את קיומו של המודל הכלכלי של העיתון", אמר עו"ד קלגסבלד. "זה מודל כלכלי כמו של כל עיתון אחר, אם כי מסתמך יותר על מודעות מאשר מכירה". בן-מאיר העיר בתשובה: "גם אם זה המוציא לאור, הוא לא אחראי על התוכן, העורך אחראי על התוכן".
עו"ד קלגסבלד הקדיש חלק ניכר מדבריו להסבר מדוע יש להשית על עורכי-הדין בן-מאיר ואבירם הוצאות.
לדבריו, מועד הגשת הבקשה גרם למשיבים ללחץ של זמן, והיה ראוי להגיש אותה עם ההכרזה על הבחירות. "אני חושב שזו שערורייה בפני עצמה", ציין. נוסף לכך, אמר, ב"ישראל היום" לא קיבלו שום הודעה מוקדמת, כמתחייב. "הפעם הראשונה ששמענו על הבקשה הזו היה כשראינו אותה על פני עמוד שלם ב'ידיעות אחרונות', כפי שתוכנן שיהיה", טען.
לגופו של עניין טען עו"ד קלגסבלד כי לא ניתן להפעיל את סמכות הוועדה בקשר לבקשה בשל כוללניותה. לדבריו, אחד המבחנים בקביעה אם טקסט הוא תעמולה אסורה או טקסט עיתונאי הוא מבחן הדומיננטיות. כלומר, אם הטקסט המדובר הוא יותר תעמולה מאשר עיתונות. "אם אין לך כתבה קונקרטית, איך אתה יכול לקבוע לגביה את שאלת הדומיננטיות?", תהה קלגסבלד. "יש פה מבחינה משפטית איזושהי בקשה שלא מתחילה אפילו ללכת את הדרך, מפני שהיא לא מאפשרת לאדוני לפסוק לפי קני-המידה המשפטיים".
בנימין נתניהו ושלדון אדלסון, 12.8.07 (צילום: פלאש 90)
לטענת קלגסבלד, החוק מתייחס לתעמולה אסורה במודעות מטעם המועמדים. "איפה יש פה איזושהי אינדיקציה שלמעשה מר נתניהו הוא זה שעורך את 'ישראל היום'?", תהה. לדבריו, הזיקה שהזכיר בן-מאיר בבקשתו בין נתניהו למקימי "ישראלי" ישנה ואינה רלבנטית. את הזיקה השנייה, בין נתניהו לאדלסון, קלגסבלד אישר. "הנושא הזה בכלל לא שנוי במחלקות", אמר, "אנחנו לא מכחישים שמר אדלסון מכיר את נתניהו ונמצא איתו בקשרי ידידות. איך זה קשור לשאלה אם נתניהו הוא זה שמפרסם את הכתבות בעיתון?".
בשל שני הפגמים הללו בבקשה, הוסיף קלגסבלד, יש לדחות אותה. "למעשה", אמר בבואו לתאר את הבקשה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית, "יש לפנינו איזשהו פמפלט פרסומי, שבאמת זכה לפרסום שלו על פני עמוד שלום ב'ידיעות אחרונות', אני רחוק מלהקל בזה ראש, אבל כשאנחנו נמצאים בדיון משפטי, זה מסמך חסר כל ערך".
בבואו לסכם את דבריו הדגיש עו"ד קלגסבלד כי בשל מופרכותה כביכול של הבקשה והמועד שבו הוגשה, יש לחייב את המבקשים בהוצאות משמעותיות. "האם לא צריך בקונטקסט הזה להגיד לאנשים, 'שברת שילמת'?", שאל את יו"ר הוועדה. "גררת את כל השולחן הארוך הזה עם טענות אווירה כלליות. אני חושב שצריך באמת לומר לאנשים, פרסום עולה כסף, לא כל שכן פרסום על פני עמוד שלם ב'ידיעות אחרונות', ולהשית עליהם הוצאות ממשיות שיכסו את ההוצאות של הקליינט שלי".
"יש לפעמים גם פרו-בונו", העיר השופט ג'ובראן.
"נכון", השיב עו"ד קלגסבלד. "יכול להיות שזה חל על המדינה, אבל הקליינט שלי ביקש לומר שאין לו שום כוונה לתרום את הוצאות המשפט לעו"ד בן-מאיר".
"המודל הכלכלי שלך הוא פרו-בונו", העיר בתגובה עו"ד בן-מאיר, ובהמשך הוסיף, במענה לטענת עו"ד קלגסבלד, כי הבקשה נמסרה ביום הגשתה גם למזכירות "ישראל היום", כך שהטענה כי למדו עליה מפרסום ב"ידיעות אחרונות" אינה סבירה.
עו"ד יצחק אבירם בדיון בוועדת הבחירות המרכזית, 23.2.15 (צילום: אורן פרסיקו)
עוֿ"ד יצחק אבירם, שותפו של בן-מאיר, קיבל את זכות המלה האחרונה וניצל אותה כדי להביא כדוגמה לבעייתיות של "ישראל היום" את הטיפול הלקוי שלו, לדבריו, בבקשה שלכבודה כולם התכנסו בכנסת.
"הוגשה עתירה", אמר עו"ד אבירם, "והיא מקוממת ושערורייתית כפי שנאמר. אז למה היא לא מתפרסמת ב'ישראל היום?' שבוע שהעתירה מתפרסמת בכל כלי התקשורת האחרים [...] ו'ישראל היום' בחר לא לפרסם את דבר העתירה. איפה זכות הציבור לדעת?".
"הציבור צריך לדעת על האמירה שלכם? מה פתאום", העיר עו"ד קלגסבלד.
"לא בחרתם לפרסם את העתירה", השיב עו"ד אבירם.
"נתנו לה את המשקל הראוי", אמר קלגסבלד.
"לא נתתם לה כלום", העיר אבירם.
"זה המשקל הראוי", קבע קלגסבלד.
"יפה", השיב אבירם, "אבל שבוע לאחר מכן, כשהליכוד הגישו את התגובה שלהם, פתאום המשקל הראוי הוא מאה אחוז. 'ישראל היום' בחר לפרסם את התגובה. ולמחרת, כש'ישראל היום' מגיב, 'ישראל היום' מפרסם את התגובה שלו לעתירה שלא פורסמה בו מעולם. הראיה בתיק הזה היא ההתייחסות של 'ישראל היום' לעתירה נגדו. מותר לעיתון להיעלב ולכעוס כשכותבים עליו דברים לא יפים, אבל לא לפרסם את דבר העתירה כשהיא פוגעת באיזשהו מועמד?".
"ונגיד שזה לא פורסם", העיר קלגסבלד, "זה הופך את זה לתעמולת בחירות?".
"זה לא עיתון, דורי, זה לא עיתון", אמר לו בן-מאיר.
בתשובה לטענות בדבר הכוללניות שבבקשה, הוסיף וטען עו"ד אבירם כי מדובר במקרה זה ב"מאסה קריטית" של פרסומים. בתשובה לטענות בדבר מועד הגשת הבקשה הבהיר כי הסעד יכול להיות גם מכאן והלאה, כלומר לבחירות הבאות.
השופט ג'ובראן הודה לנוכחים ונעל את הדיון. את ההחלטה יקבל בימים הקרובים.