יש משהו מדליק, לפחות מבחינה פמיניסטית, בבחירה בחוה אלברשטיין בת ה-73 להוביל את הפרסומת החדשה לטריפל של yes. ובכל זאת, הלב נחמץ. לא מעצם הסכמתה להשתתף בפרסומת (כולם בימינו מנצלים הזדמנויות). מייאשת, לפחות אותי, הסכמתה לקחת דווקא את "לונדון", אחד השירים הכי חשובים שלה, אם לא החשוב ביותר, ולהתאים את המלים החריפות (של חנוך לוין, מהמחזה "אורזי המזוודות") לצורכי השיווק של איזה טריפל. דווקא עכשיו, בימים חשוכים בישראל, להחליף את "שלום, אני נוסעת", ב"שלום, אני חוזרת"?
עם כל הכבוד להומור שבפרסומת הזו, ויש הומור, "לונדון" הוא לא עוד שיר של אלברשטיין. כשהוא יצא ב-1989 הוא חולל סערה. השיר נתפס אז כשיר מחאה (היו כאלה שעיקמו את האף מהרמיזה לירידה מהארץ), וסימן את אלברשטיין כאחת שמעזה לפתוח את הפה, להיות פוליטית. השיר הפך ללהיט ענק, אבל 30 שנה אחרי, הייאוש נשכח ו"המחיר נעשה יותר נוח".
בשנות השמונים של המאה שעברה, אלברשטיין כבר היתה זמרת עם קריירה מפוארת, ובצעד שנחשב מסוכן, או אמיץ, היא החלה לכתוב ולהלחין שירים בעצמה. באלבומים הראשונים זה לא כל-כך הצליח, ובאלבום "לונדון" (כשם השיר) זה קרה. והיא מודעת לחשיבותו של השיר הזה.
בראיון טלוויזיוני לגל אוחובסקי מ-2005 היא אומרת בהומור האופייני לה: "בלונדון זה הצליח. היתה, אני קוראת לזה, התאונה הראשונה, התקלה הראשונה, תקלה מופלאה, זה היה נפלא וזה היה נעים".
את ההחלטה (הלא מקובלת אצל עמיתיה) לנקוט עמדה פוליטית חיזק השיר "חד-גדיא" שהופיע באותו אלבום. למלים מההגדה של פסח הוסיפה אלברשטיין את השורות: "ובכל הלילות, בכל הלילות / שאלתי רק ארבע קושיות / הלילה הזה יש לי עוד שאלה / עד מתי יימשך מעגל האימה? // רודף הוא נרדף, מכה הוא מוכה / מתי ייגמר הטירוף הזה? [...] הייתי פעם כבש וגדי שליו / היום אני נמר וזאב טורף / הייתי כבר יונה והייתי צבי / היום איני יודעת מי אני".
אבל השנים חלפו, וכיום אפשר לשיר: דזבין yes ביותר מתרי זוזי, אחת שהעזה לפתוח את הפה.
"הפוליטיוּת זה משהו ששילמת עליו מחיר?", שואל אותה אוחובסקי באותו ראיון, ואלברשטיין משיבה: "לא. [...] לא משלמים שום מחיר. כל מה שאתה עושה במצפון שקט, שלם עם עצמך, אתה רק מרוויח". אם עמדותיה לא השתנו מאז, ואם הסכומים שמתגלגלים בידיעות העיתונאיות על שכרה נכונים, היא כנראה מאוד מרוצה.
באותו ראיון סיפרה אלברשטיין גם על העדפותיה בטלוויזיה של אותן שנים (כן "חוק וסדר", לא "הסופרנוס", לא "סקס והעיר הגדולה"). וסיינפלד? "סיינפלד אוהבת", היא אומרת, "הוא מציל אותנו. בחוץ לארץ, כשאין מה לראות בטלוויזיה, מאוחר בלילה, תמיד יש איזה סיינפלד". אבל בימינו, בשביל סיינפלד לא צריך לנסוע לחו"ל, ולא צריך שום טריפל. בשביל סיינפלד מספיקה חבילה בסיסית של הוט.