העימות הפומבי שהתגלע בין מערכת עיתון "גלובס" לפרשן אלי ציפורי אולי פגע ברמת האמינות של העיתון בטווח הקצר, אך תרם לה בטווח הארוך – כך טענה עורכת "גלובס" נעמה סיקולר בדיון שנערך אתמול (10.6) במסגרת כנס חופש העיתונות.

ציפורי, שכיהן כסגן עורך העיתון בתקופה שבה היה "גלובס" בבעלות אליעזר פישמן, פרסם לפני כשבועיים בעמוד הפייסבוק שלו טור פרי עטו שפורסם במקביל בעיתון, אך תוך שינוי בולט אחד: את סעיף העבירה שבו הודתה שרה נתניהו במסגרת עסקת טיעון ב"פרשת המעונות" הגדיר ציפורי, בניגוד לאמת, כ"לא פלילי". בעקבות התוספת הזו פרסמה מערכת "גלובס" הבהרה חריגה שלפיה גרסה זו של המאמר אינה מייצגת את העיתון ופורסמה על דעתו של ציפורי בלבד.

"אני מגלה שטור שפורסם ב'גלובס' עולה בפרופיל פייסבוק פרטי של אדם שהוא עיתונאי ב'גלובס', ממש טור שנחזה להיות אותו טור, אבל עם תוספת של שתי מלים שאינן נכונות עובדתית", סיפרה סיקולר. "אני לא רצה לפרסם הבהרות באותה שנייה, אני פונה קודם כל לאותו עיתונאי ומבקשת לדעת, אלונה [בר-און, מו"ל "גלובס"] מבקשת לדעת מה קרה. אולי אנחנו לא מבינות, אולי יש הסבר. ולא מקבלים הסבר".

בהמשך הוסיפה סיקולר כי לאחר שלא התקבל הסבר קיבל ציפורי פנייה עם המסר הבא: "אדוני היקר, תשמע, ל'גלובס' יש קוד אתי, ל'גלובס' יש ערכים ועטיפה שלמה של מי אנחנו ומה אנחנו, והדבר שעשית, לכאורה ועל פניו כמו שאנחנו קוראות אותו, הוא גם לא נכון ולא מדויק, הוא פייק ניוז, והוא גם נוגד את כל ערכי 'גלובס'. אני מבקשת שתתקן. וכשאותו בן אדם לא מסכים לתקן אז אני אתקן. אני אתקן נקודה. אני אתקן בשם 'גלובס'. האם זה פגע בי או ב'גלובס'? אני לא יודעת. להערכתי גם אם בטווח הקצר זה פגע בנו, בטווח הארוך לדעתי לא רק שזה לא פגע בנו – זה משיב אמון".

מימין: אסף ליברמן, נעמה סיקולר, אלוף בן, שמעון שיפר ולינוי בר-גפן, כנס חופש העיתונות, המרכז הבינתחומי בהרצליה, 10.6.2019 (צילום: מיכל פתאל)

מימין: אסף ליברמן, נעמה סיקולר, אלוף בן, שמעון שיפר ולינוי בר-גפן, כנס חופש העיתונות, המרכז הבינתחומי בהרצליה, 10.6.2019 (צילום: מיכל פתאל)

הדיון המרכזי ביום הראשון של כנס חופש העיתונות הוקדש כולו לשאלת אמון הציבור בתקשורת. מלבד סיקולר השתתפו בו גם מגיש הרדיו אסף ליברמן מכאן ב', פרשן "ידיעות אחרונות" שמעון שיפר ועורך "הארץ" אלוף בן. הכנס אורגן על-ידי מועדון העיתונאים בירושלים, ארגון העיתונאים ובית-הספר לתקשורת של המרכז הבינתחומי. לדברי מנחת הדיון, העיתונאית לינוי בר-גפן, נעשו פניות לעיתונאים בכירים המזוהים עם הימין הפוליטי, אך הם העדיפו שלא לקחת חלק במושב.

פועלו העיתונאי של ציפורי עלה גם כששיפר נדרש לסוגיית אמון הציבור. פרשן "ידיעות אחרונות" סיפר כיצד באחד מהטורים הרבים שפירסם ציפורי בעבר ב"גלובס" והוקדשו לביקורת חריפה על קבוצה הומוגנית ("חונטה") השולטת בתקשורת הישראלית ("התשקורת") – נטען כי הומוגניות זו נוצרת בין היתר הודות לכך שצאצאיהם של עיתונאים בכירים מתקבלים דרך קבע לשירות בגלי-צה"ל. בין היתר טען ציפורי כי "הדר שיפר, בנו של שמעון שיפר" משמש כרכז כתבים בתחנה. אלא שבמציאות אין קשר משפחתי בין השניים.

"בני הוא גיל שיפר, שלפני שבועיים קיבל דרגת סגן אלוף על שירות מילואים רצוף ומצטיין", סיפר שמעון שיפר, "כאשר למדתי על המאמר הזה התקשרתי לעיתונאי ושאלתי: 'אבל למה לא שאלת? אין לי בן בשם הדר שיפר. מאיפה הבאת את זה?'. הוא אמר: 'ראיתי תמונה שלך איתו בפייסבוק'". לדברי שיפר, "התקשורת הישראלית הרוויחה ביושר את חוסר האמינות שציבור הקוראים והמאזינים רוחשים לה".

כשסיקולר נשאלה על ידי בר-גפן האם ציפורי צפוי להמשיך לכתוב בעיתון, עורכת "גלובס" סירבה להשיב. ציפורי עצמו לא השיב לפניית "העין השביעית" לקבלת תגובה על הדברים שנאמרו על אודותיו בכנס.

סיקולר, לשעבר ראש מערכת החדשות ב"כלכליסט", סיפרה על "איזושהי תורה שבעל פה שהשתרשה בעיתונות, ואני אפילו לא אומרת את זה בביקורת אלא כתיאור מצב, שאם צריך להתנצל אז עושים את זה בקטן, בפונט הכי זניח שאפשר למצוא, בעמוד 16, כי זה אומר עלינו משהו רע"

מלבד ציפורי עלה במהלך הדיון על אמון הציבור בתקשורת גם שמו של עמיחי אתאלי, הכתב הפרלמנטרי של "ידיעות אחרונות", בעקבות פרסום שראה אור לאחרונה באתר "העין השביעית" על פסק דין שפירט כיצד אתאלי, עוד טרם תקופתו ב"ידיעות אחרונות", פרסם דיבה חמורה ומסוכנת על אשה בלי לבדוק קודם לכן את המידע שניתן לו, וגרם לה נזק ממשי. אתאלי בחר שלא להגיב לדיווח.

שיפר סיפר כי כאשר קרא על כך הזדעזע, אך הבהיר כי אינו יודע כיצד פעלו עורכי "ידיעות אחרונות" מול אתאלי בעקבות הפרסום. "אני, כעיתונאי ותיק של 'ידיעות אחרונות', לא יכול באופן אישי לבצע חרקירי כדי להדגים מה אני חושב על המציאות התקשורתית", אמר. "אני רק יכול להמשיך ולעשות ככל שיעלה בכוחי הדל כדי לשמור על ערכים וכתיבה עיתונאית שיש מאחוריה אתיקה מלאה".

שיפר לא נשאל בדיון וממילא לא התייחס לעובדה כי מו"ל "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי של העיתון, ארנון (נוני) מוזס, מואשם בכפוף לשימוע במתן שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדמות מכירת האינטגריטי העיתונאי של העיתון. לפיכך גם לא התייחס לאפשרות שכהונתו של מוזס כמו"ל וכעורך אחראי פוגעת באמון שהציבור רוחש ל"ידיעות אחרונות".

אל כלי תקשורת אחר בקבוצת "ידיעות אחרונות", העיתון הכלכלי "כלכליסט", התייחסה סיקולר, שעבדה בו ככתבת ופרשנית ולבסוף כראש מערכת החדשות. בלי לנקוב בשמו המפורש אמרה סיקולר כי היא חייבת למקום שבו גדלה כעיתונאית הרבה, אולם היתה שם "איזושהי תורה שבעל פה שהשתרשה בעיתונות, ואני אפילו לא אומרת את זה בביקורת אלא כתיאור מצב, שאם צריך להתנצל אז עושים את זה בקטן, בפונט הכי זניח שאפשר למצוא, בעמוד 16, כי זה אומר עלינו משהו רע, ועדיף לא להתנצל, ועדיף לסגור את זה ככה, בדרך שאנשים לא יראו ולא ישמעו".

לדברי סיקולר, אף שלעתים חשה אי-נוחות מהפרקטיקה הזו, רוב הזמן חשבה שזו הדרך הראויה. ואולם, כשהגיעה לתפקידה הנוכחי כעורכת הבינה שהגיעה העת לשנות את הגישה. סיקולר הסבירה כי באותה עת הבינה כי קיים חוסר אמון בתקשורת, בין היתר בגין נוהגים כאלה, שאותם התחייבה לשנות ב"גלובס". ב"כלכליסט" לא היו מעוניינים להגיב לדברים.