"חאמלה", המרכז הערבי לפיתוח המדיה החברתית, עמותה ללא כוונת רווח הפועלת מחיפה להגנה על זכויותיהם של פלסטינים בעולם המקוון, פרסם דו"ח תחת הכותרת "האשטאג פלסטין" הסוקר את הפרת הזכויות הדיגיטליות של פלסטינים בשנת 2018, בעיקר על-ידי מדינת ישראל. במקביל פירסם MADA, ארגון פלסטיני לא-ממשלתי ללא כוונת רווח, את מדד חופש העיתונות הפלסטינית לשנת 2018. ניתן לקרוא עליו בהרחבה כאן.

דו"ח ארגון "חאמלה" מתמקד בהפרת זכויותיהם הדיגיטליות של פלסטינים בידי הרשויות של מדינת ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס, אך מתייחס גם להשלכות של מדיניות ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות. בנוסף מוקדש בדו"ח פרק לפגיעה פנימית, של פלסטינים בפלסטינים, בעיקר באמצעות הטרדה מגדרית במרחב המקוון. בדו"ח נבחן מצבם של הפלסטינים בעלי אזרחות ישראלית, וגם של הפלסטינים בשטחים. זו השנה השלישית שבה הוא יוצא לאור.

הפלסטינים, כך מובהר בפתח הדו"ח, עושים שימוש רב ברשתות חברתיות לצורך התארגנות וביקורת. מניעת הביטוי ברשתות אלו, כך נטען, עלולה להוביל גם לפגיעה בזכויות האדם שלהם.

בישראל, קובע הדו"ח, נעשה שימוש קבוע בחוק העונשין האוסר על הסתה כדי לצנזר את הביטוי של האזרחים הפלסטינים

במרכז הדו"ח של "חאמלה" ניצבת ממשלת ישראל. במסמך מוזכר, בין היתר, קידום "חוק הפייסבוק", שנועד להקנות לממשלה סמכות לצנזר ולמחוק תוכן ברשת החברתית, שחקיקתו נעצרה בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו כן מוזכרים בדו"ח הצעת חוק שאוסרת על צילום חיילים, שאושרה בקריאה טרומית – וכן פעילותה של יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה, שלפי הדו"ח "פועלת ללא בסיס חוקי" והיא "הגוף היחיד הרשאי לקבוע האם פרסום ברשת חברתית מהווה עבירה ולהורות על ענישה".

עוד מציין הדו"ח את הפעילות נגד פעילי רשת מחוץ לגבולות ישראל, של ארגונים ישראליים כגון הארגון הממלכתי למחצה קלע-שלמה, וחברות הריגול הפרטיות בלאק-קיוב, סיי-גרופ ו-NSO.

מדינת ישראל, כותבים מחברי הדו"ח, שולטת גם בקצב התפתחות טכנולוגיית התקשורת בשטחים. כתוצאה מכך נוצר פער דיגיטלי בין פלסטינים החיים בשטחי הרשות לבין המתנחלים שחיים לצדם. לדוגמה מצוין כי בינואר 2018, כעשור לאחר שהוגשה בקשה לכך, קיבלו תושבי הרשות הפלסטינית אפשרות לגלוש ברשת סלולר מקומית מדור שלישי.

בישראל, קובע הדו"ח, נעשה שימוש קבוע בחוק העונשין האוסר על הסתה כדי לצנזר את דרכי הביטוי של האזרחים הפלסטינים (המקרה של המשוררת דארין טאטור הוא הדוגמה הבולטת שמוזכרת בדו"ח). מנגד, הסתה נגד פלסטינים בישראל לא מטופלת. לפי בדיקת "חאמלה", בשנה שעברה פורסמו כחצי מיליון פרסומים מסיתים נגד פלסטינים, פרסום אחד כל 66 שניות. לפי נתוני המשטרה, 82% מהעצורים בגין הסתה בשנה שעברה היו אזרחים פלסטינים, ורק 18% יהודים.

בנוסף, בשטחי הרשות הפלסטינית ובמזרח ירושלים עצרה ישראל כ-350 איש באשמת הסתה, ובכלל זה מעצרים שבוצעו בעקבות תכנים שפורסמו ברשתות החברתיות (המקרה של למא ח'אטר הוא הדוגמה הבולטת שמוזכרת בדו"ח).

לפי בדיקת "חאמלה", בשנה שעברה פורסמו כחצי מיליון פרסומים מסיתים נגד פלסטינים, פרסום אחד כל 66 שניות. לפי נתוני המשטרה, 82% מהעצורים בגין הסתה בשנה שעברה היו אזרחים פלסטינים, ורק 18% יהודים

הדו"ח מבקר גם את הרשות הפלסטינית. לפי מחבריו, הרשות אמנם תיקנה את חוק הסייבר השנוי במחלוקת במהלך השנה החולפת, אך הוא עדיין מאפשר למספר רחב של גופים רשמיים לפקח על תוכן מקוון, לחסום אתרים ולעצור פלסטינים בשטחי הגדה המערבית לא צו בית-משפט. עשרות אתרים המזוהים עם מפלגות אופוזיציה, כמו חמאס, חסומים לגולשים בשטחי הרשות. חמאס, מצוין בדו"ח, המשיך בשנה שעברה לעצור פלסטינים המבקרים את מדיניותו או חברים במפלגות אופוזיציוניות, וזאת בגין אשמת "שימוש לא ראוי בטכנולוגיה".

כאמור, דו"ח "חאמלה" יוצא גם נגד ענקיות האינטרנט העולמיות, ובעיקר נגד פייסבוק, זאת בשל שיתוף הפעולה הצמוד שלה עם ממשלת ישראל בצנזורה של תכנים. במחצית הראשונה של 2018 נענו בחיוב 73% מהבקשות שהגישה הממשלה לפייסבוק לשם להסרת תכנים. בין היתר נסגר עמוד הפייסבוק של סוכנות הידיעות הפלסטינית סאפא, המזוהה עם חמאס, שהיו לו 13 מיליון עוקבים. לעומת זאת, מציינים בדו"ח, טוויטר הסירה תכנים רק בכפוף לצו בית-משפט, ועל כן במחצית הראשונה של השנה נענו רק 33% מבקשות הממשלה ממנה.

לפי הדו"ח, שירות גוגל מפות מציג את ההתנחלויות כחלק ממדינת ישראל, אך אין בו זכר לכפרים, בנגב ובשטחי C, שאינם מוכרים על-ידי מדינת ישראל, ואין כל סימן למחסומים צה"ליים. זאת ועוד, בתכנון נסיעה בשטחים הכבושים גוגל מפות מפנה את הגולשים לדרכים שעליהן אסור לתושבי הרשות הפלסטינית לנוע.

ארגון "חאמלה" מפנה ביקורת גם לחברה הפלסטינית פנימה, וזאת בגין התנכלות מקוונת על רקע מגדרי. התנכלות זו כוללת לפי הדו"ח מעקב, הטרדה בבקשות חברות, פרסום פרטים אישיים, סחיטה (כולל סחיטה מינית), הטרדה מינית ושליחת תצלומים בעלי תוכן פוגעני.

במחקר שערכה העמותה בשיתוף הארגון השבדי "קווינה טיל קווינה" נמצא כי שליש מהנשים הפלסטיניות הצעירות נחשפו לאלימות והטרדה במרחב המקוון. רבע מהנסקרות סגרו חשבון שניהלו ברשת חברתית כתוצאה מהטרדה.

* * *

לעיון בדו"ח "חאמלה" על פגיעה בזכויות הדיגיטליות של פלסטינים

להורדת הקובץ (PDF, 1.12MB)