בנימין נתניהו מבקש מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לדון במכלול של ספינים שהפיצו הוא ונאמניו בתקשורת בחודשים האחרונים. במכתב שהוציאו אתמול (31.1) עורכי-דין מצוות ההגנה של ראש הממשלה נדרש מנדלבליט לעכב את ההליכים נגד נתניהו – ולהורות, בין היתר, על חקירתם של עשרות חברי-כנסת ו"נבחרי ציבור נוספים" שקידמו הליכים שהיטיבו עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, ומו"ל "הארץ" עמוס שוקן. נתניהו נמנע מלדרוש את חקירת קשריהם של נבחרי ציבור עם שלדון ומרים אדלסון, המוציאים לאור של "ישראל היום" ומקורביו של נתניהו.

הדרישה לבצע חקירות נוספות של קשרי פוליטיקאים ומו"לים, בדומה לקשרים שהמשטרה קבעהשיש בהם חשד לפלילים ב"תיק 2000" ו"תיק 4000", מוכרת לכל מי שחשוף לתקשורת הישראלית. באופן אירוני, הדרישה הזאת מגיעה תדיר מכיוונם של כלי תקשורת ועיתונאים הידועים כמי שמדבררים את נתניהו. כעת מגיעה הדרישה ישירות מפי הסוס.

במכתב הנוכחי נסמך נתניהו על כתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב"גלובס" והציגה את מורכבות עבודתו של הצוות המשפטי ששוקד בימים אלה על הכרעה בתיקי נתניהו. כתב "גלובס" חן מענית כתב כי "גורם המעורה בעבודת הצוות" אמר לו כי "גם אם מנדלבליט היה רוצה בכך, מדובר במשימה בלתי אפשרית לקרוא את כל החומרים שנאספו בחקירות".

"דברים אלה, ככל שיש בהם ממש", כותבים עורכי-דינו של נתניהו, "הם מטרידים, בלשון המעטה". לטענתם, מנדלבליט עובד "במסגרת סד זמנים לחוץ ומכווץ", תוך "הישענות יתר שלא לומר תלות רבה", בחוות דעת שחיברה הפרקליטה ליאת בן-ארי, שליוותה את החקירה. המצב הזה, הם טוענים, עומד "בניגוד לכאורה ל'הפרדת הרשויות' הנדרשת ולצורך הנדרש בהבטחת עצמאותו המוחלטת של שיקול הדעת של היועץ המשפטי לממשלה".

על רקע זה, טוענים עורכי-הדין, עולה הסיכוי שהיועץ המשפטי יבצע טעויות קריטיות – למשל, החמצה של ראיות שעשויות להיטיב עם נתניהו. את חלקן, הם טוענים, יש לאסוף באמצעות השלמות חקירה. עורכי-הדין מתנדבים לתת למנדלבליט את קצוות החוט הדרושים – שכולם, כאמור, התפרסמו בתקשורת בחודשים האחרונים.

לטענת נתניהו ואנשיו, "לא נחקרה בעבר ולא קיימת במשפט הישראלי הרשעה של נבחר ציבור בעבירה של 'לקיחת שוחד' בדמות סיקור חיובי בתקשורת כטובת הנאה שניתנה לו 'בעד פעולה הקשורה בתפקידו'". כפי שפורסם כבר בעבר באתר זה, מדובר בטענה מטעה: בימים אלה מתקיים משפטו של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, שאחד מסעיפי האישום בו כולל קבלה של סיקור חיובי מכלי תקשורת שנרכש בידי אחד ממקורביו. שמעוני אמנם טרם הורשע, אך הטענה שהסוגיה "לא נחקרה בעבר" היא טענה שקרית.

ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני בבית-המשפט המחוזי בראשון-לציון, 12.1.2017 (צילום: פלאש 90)

ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני בבית-המשפט המחוזי בראשון-לציון, 12.1.2017 (צילום: פלאש 90)

נתניהו ואנשיו גם דורשים לחקור את 43 חברי-הכנסת שהצביעו בעד "חוק 'ישראל היום'", שלדבריהם "נועד להביא לסגירתו של העיתון 'ישראל היום'" (טענה שקרית נוספת). החוק, לטענתם, "טמן בחובו הטבה של של מאות מיליוני שקלים לעיתון 'ידיעות אחרונות' בבעלות ארנון (נוני) מוזס, אל מול הסיקור החיובי לו זכו אותם נבחרי ציבור באותה עת מצד קבוצת 'ידיעות אחרונות'".

כמו כן נדרש מנדלבליט להורות על חקירת חברי-הכנסת שהגישו בשנים 2009–2010 הצעות חוק נוספו שנועדו להצר את דרכיו של "ישראל היום" (גם כאן, במכתבם של עורכי-הדין נעשה שוב שימוש במונח השקרי "סגירה").

באשר ל"תיק 4000", שבו נתניהו חשוד בקבלת שוחד בצורת רתימת אתר "וואלה" לצרכיו התקשורתיים, ראש הממשלה ועורכי-דינו דורשים "לחקור באופן אמפירי ומדויק את אופי הסיקור [ב'וואלה'], תדירותו, כמותו, איכותו ומהותו"

בסעיף אחר במכתב, נתניהו ועורכי-דינו דורשים לחקור "נבחרי ציבור נוספים שהחזיקו בעמדות מפתח שלטוניות, אשר עמדו בקשר ישיר ונפגשו באופן תדיר עם מו"לים שונים, בהם נוני מוזס, עמוס שוקן ואחרים, ואשר באותה העת זכו לסיקור חיובי בכלי התקשורת שבשליטת אותם מו"לים".

כדוגמה מציגים עורכי-הדין הליך חקיקה שהושלם לאחרונה: החוק שהרחיב את האיסור על פרסום סיגריות, אך החריג ממנו את עיתונות הדפוס – לטענתם, "בעקבות לחץ של מו"לים שונים על נבחרי ציבור מסוימים". "מהלך זה טמן בחובו הטבה של מאות מיליוני שקלים לאותם מו"לים, בהם עמוס שוקן, מו"ל קבוצת 'הארץ', ונוני מוזס, מו"ל קבוצת 'ידיעות אחרונות'", הם כותבים, ומוסיפים: "ממילא יש לבדוק את הסיקור החיובי בעיתונות הכתובה לו זכו אותם נבחרי ציבור".

קבוצות "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" אכן ביצעו פעולות לובי בכנסת כדי להביא להחרגת העיתונים מהחוק, כפי שדווח ב"העין השביעית", אולם במכתב לא נכללת עדות לכך שהמו"לים הבטיחו למאן-דהוא סיקור חיובי בעבור תיקון החוק. כמו כן, באופן נוח למדי, במכתב לא מוזכרים עוד מו"לים שעשויים להרוויח (או לפחות להפסיד פחות) בשל הצעת החוק: מו"ל "מעריב" אלי עזור, ומשפחת אדלסון, בעלת "ישראל היום".

באשר ל"תיק 4000", שבו ראש הממשלה חשוד בקבלת שוחד בצורת רתימת אתר "וואלה" לצרכיו התקשורתיים, נתניהו ועורכי-דינו דורשים "לחקור באופן אמפירי ומדויק את אופי הסיקור [ב'וואלה'], תדירותו, כמותו, איכותו ומהותו". הם מבקשים מהחוקרים להשוות בין היקפי הסיקור השלילי והחיובי של נתניהו באתר בתקופות זמן שונות: לפני ואחרי ששאול אלוביץ', מקורבו של נתניהו שחשוד במתן שוחד, נעשה בעל השליטה ב"וואלה"; לפני ואחרי שנתניהו מינה את עצמו לשר התקשורת – ובהשוואה לשרי תקשורת אחרים.

גם כאן, באופן נוח, מחברי המכתב מתעלמים מהממצאים שלא ניתן למצוא בבדיקה מהסוג שמציע נתניהו: הפרסומים מטעם נגד יריביו של נתניהו (כמו השרים נפתלי בנט וגלעד ארדן, למשל), פרסומים שנמחקו לבקשת נתניהו ואנשיו והלחץ המתמשך על המערכת שלא היתרגם לפרסומים בפועל.

על המכתב חתומים שלושה עורכי-דין מצוות ההגנה של נתניהו – נבות תל-צור, עמית חדד וטל שפירא – וניכר שהוא הוכן כחלק מהקמפיין התקשורתי שמנהל ראש הממשלה בימים אלה. בגרסה שהופצה לתקשורת, סעיפים רבים בו נמחקו והוחלפו במלה "חסוי", והוא כולל מינון נמוך של טיעונים משפטיים – ומסתכם בעיקר בטענה שלפיה אם חוקרים את נתניהו על קבלת שוחד בצורת סיקור חיובי, ראוי היה לחקור גם אחרים.

* * *

לקריאת המכתב

להורדת הקובץ (PDF, 323KB)