מכון עקבות, החוקר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, העלה לאחרונה לאתרו מנוע מקוון המאפשר לבצע חיפושים בכ-250 אלף תיקים מארכיון המדינה המוגדרים כ"מסווגים". במכון מקווים שעצם היכולת לבצע חיפוש בתיקים המסווגים יפעיל לחץ על ארכיון המדינה כדי שזה יאפשר גם עיון בחומרים.

לפני כחצי שנה העלה ארכיון המדינה, לראשונה בתולדותיו, קטלוג של רוב החומר המוסמן אצלו כ"מסווג". החלוקה בארכיון המדינה בין חומר "מסווג" ל"בלתי מסווג", מדגישים במכון עקבות, היא חלוקה מנהלית פנימית שנשענת על נוהלי הארכיון עצמו ואין לה כל בסיס משפטי בחוק הארכיונים ובתקנות העיון. התיקים ה"מסווגים" כוללים את כל החומרים שמי שהפקיד אותם הגדיר כ"מסווגים", לא מעבר לכך.

עם העלאת הקטלוג לאתר ארכיון המדינה ציין גנז המדינה דאז ד"ר יעקב לזוביק כי מתוך כ-300 אלף תיקים מסווגים שקיימים בארכיון הועלתה לאתר רשימה הכוללת כ-80%, או כ-250 אלף תיקים. "כללי אבטחת המידע החלים על החומרים [המסווגים] מקשים מאוד על הצגתם כאן באתר האינטרנט של הארכיון", הדגיש ד"ר לזוביק באותה הזדמנות. "בין שאר הקשיים, אין לנו בשלב זה אפשרות לשלב את המידע בקטלוג או במנוע החיפוש הכלליים".

ואכן, גם לאחר העלאת קטלוג החומר המסווג לאתר ארכיון המדינה, תיקי הקטלוג לא הופיעו בתוצאות מנוע החיפוש הפנימי של אתר הארכיון. במלים אחרות, מי שחיפש נושא מסוים במנוע החיפוש של הארכיון הגיע לאותן תוצאות כבעבר, ללא אף הפניה לתיק שסומן כ"מסווג". זאת ועוד, את הקטלוג העלו לאתר ארכיון המדינה באופן שמקשה על החיפוש בו. מי שירצו לעיין ברשימת התיקים ייאלצו להוריד מאות קבצי PDF או אקסל נפרדים, לפתוח כל אחד בנפרד ולהריץ חיפוש חדש.

כדי לפתור בעיה זו יזמו במכון עקבות הנגשה של הקטלוג. בסיוע המתנדבים נעם רותם, ד"ר יעל נצר, גיא זומר ואנדי וורמס הומרו מאות קבצי האקסל שהעמיד הארכיון לרשות הציבור למסד נתונים חפיש. כעת יכול כל חוקר ואזרח סקרן להקליד את מבוקשו ולקבל מיד הפניה לתיקים המסווגים הרלבנטיים.

כך, לדוגמה, אדם המתעניין בתחום התקשורת יכול בתוך כמה דקות למצוא תיק מ-1997 ובו סיכום חקירת הדלפת הסטנוגרמה של חקירת רוני בר-און לעיתון "גלובס"; תיק של לשכת ראש הממשלה משנת 2000 העוסק בג'ודי שלום-ניר-מוזס; תיקים משנות התשעים של היועץ המשפטי לממשלה בנושא חיסיון עיתונאי; תיק מ-2001 על הדלפת האזנות סתר של דוד אפל לעיתונאי מרדכי גילת; תיקי חקירה של משטרת ישראל נגד העיתונים "קול העם" ו"הבוקר" מהשנים הראשונות לקיומה של המדינה; מסמך המוגדר "תיק אישי" שנערך בשנת 1949 על אודות עורך עיתון "אל-יום" ג'ורג' עזר; שני תיקים משנות התשעים שהפקידה משטרת ישראל בנושא "אופן תפקודה של מערכת עיתון 'מראות'"; ותיק של משטרת ישראל משנת 1957 על פרסום ב"רימון", העיתון שהקים השב"כ במסגרת מלחמתו ב"העולם הזה".

חשוב לציין כי כל התיקים הללו, כמו יתר 250 אלף התיקים שבקטלוג, עדיין אינם זמינים לעיון. מי שירצו לעיין בתיקים עצמם, לקרוא את החומר ולעמוד על טיבם, ייתקלו בבעיה. הארכיון טרם מאפשר שירות זה.

"פתרון מלא של מתן שירות, שבו הטיפול בבקשות לתיקים מסווגים יהיה דומה להזמנות של חומר בלמ"ס [בלתי מסווג], עדיין לא קיים", הבהיר הגנז לזוביק עם השקת הקטלוג. "אנחנו מקווים לתקן גם עניין זה בהמשך השנה, כשנסיים לפתח יכולות טכנולוגיות. בינתיים נבקש ממי שיזמין תיקים מסווגים שיהיה סבלן במידת האפשר, ואנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לתת שירות סביר".

במכון עקבות מקווים שעצם האפשרות שיצרו לחפש בקטלוג התיקים המסווגים תעודד את ארכיון המדינה לקדם גם את האפשרות גם לעיין בתיקים. "ממשק החיפוש ב'קטלוג החומר המסווג' של ארכיון המדינה מאפשר כעת לציבור הרחב לחפש בצורה קלה ונוחה ב-251 אלף כותרי התיקים שנכללים בקטלוג זה, שרבים מהם עוסקים בנושאים חשובים לחברה הישראלית", מסר ל"העין השביעית" ד"ר נעם הופשטטר, חוקר במכון עקבות.

"אנחנו מקווים שבשבועות הקרובים ארכיון המדינה יפתור את הבעיות שמונעות את הזמנתם של תיקים אלה לעיון. מכל מקום, הזכות החוקית לבקש לעיין בתיקים הללו קיימת גם כעת, באופן בלתי תלוי במצב המערכות הממוחשבות בארכיון".