בעיתון "בשבע" פורסמו ממצאי סקר דעת קהל שנערך בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד, אף כי עסק בנושאים הנוגעים לכלל אזרחי מדינת ישראל, יהודים ולא יהודים כאחד. אין זו הפעם הראשונה ש"בשבע" מפרסם סקרי אפרטהייד, כלומר סקרים המפלים פלח אוכלוסייה שלם בלי הצדקה עניינית. בעבר אף הורשע העיתון על-ידי בית-הדין לאתיקה של מועצת העיתונות לאחר שפרסם סקר מפלה ללא כל גילוי נאות על כך שנערך בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד.

בסקר שפורסם בגיליון "בשבע" האחרון (13.12) כלל את השאלות "האם אתה תומך או מתנגד לגירוש משפחות מחבלים, לצורך חיזוק ההרתעה הישראלית"; "באופן כללי, מה דעתך על מידת העוצמה שמפעילה כיום ישראל במאבקה מול הטרור הפלשתיני?"; "באיזו מידה אתה מסכים או לא מסכים לטענה שמערכת המשפט מגזימה בהגבלות שהיא מטילה על כוחות הביטחון במאבקם בטרור?"; "עד כמה אתה מרוצה או לא מרוצה מתפקודו כיום של ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו בתחום הבטחוני?"; ו"מי לדעתך המתאים ביותר לכהן כיום כשר הביטחון?".

"בשבע", 13.12.2018

אף ששאלות על המצב הבטחוני בישראל רלבנטיות לכלל אזרחי המדינה, ב"בשבע" בחרו להציג אותן בפני יהודים בלבד. בתחתית הסקר, שנערך על-ידי מכון מאגר-מוחות בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ, נכתב כי הסקר בוצע בקרב "מדגם אקראי הסתברותי של 505 משיבים, המהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל מעל גיל 18". עם זאת, בשער "בשבע", לצד הכותרת הראשית, הוצגו נתוני הסקר כאילו הם מייצגים את עמדות כלל הציבור, ולא את אלה של היהודים בלבד. "21 אחוזים בלבד מהציבור מרוצים מתפקודו של נתניהו בתחום הבטחוני", נכתב שם, ולא "21 אחוזים בלבד מהציבור היהודי".

סקרים מפלים שכאלה מנוגדים לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות. שתי ערכאות בבית-הדין לאתיקה של המועצה קבעו כי מדובר בנוהג פסול ובעל השלכות מסוכנות. "כללי האתיקה משמיעים בקול גדול שחופש העיתונות אינו החופש לפרסם דברים המדירים קבוצה מסוימת, ובפרט לא קהילה, עדה או מיעוט", פסקו בבית-הדין לאתיקה.

עורך "בשבע", עמנואל שילה, מסר בתגובה: "הסקר עסק בנושא המאבק הבטחוני בטרור הפלסטיני, ולכן התמקד בבדיקת עמדתם של מי שמהווים היעד והמטרה של הטרור הפלסטיני".