בית-המשפט אוסר על התקשורת לפרסם פרטים על עסקאות נשק שביצעה ממשלת ישראל עם סרי-לנקה, בשנים שבהן התחוללה במדינה מלחמת אזרחים ובוצעו בה פשעי מלחמה. באופן אבסורדי, האיסור ניתן רטרואקטיבית – לאחר שהפרטים נכללו בפסק דין פומבי שהופץ ברבים, פורסם במאגרים המשפטיים "נבו" ו"פסקדין" ודווח באתר "הארץ".

למעשה, הפרטים שנאסרו לפרסום אפילו לא עוסקים בעסקאות עצמן – אלא רק בזהותו של גוף ממשלתי שהסביר מדוע אין לחשוף את עסקאות הנשק, ובנימוק כללי לגבי ההשפעה המשוערת של חשיפת המידע על יחסיה של מדינת ישראל עם מדינות אחרות. נכון לעת פרסום ידיעה זו, באף אחד מהאתרים שפרסמו את פסק הדין לא טרחו להסיר את המידע שעליו הוטל חיסיון.

העתירה שבמסגרתה התבקש המידע על עסקאות הנשק הוגשה באמצעות עו"ד איתי מק לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב בחודש יוני 2017, לאחר שמשרד הביטחון ומשרד החוץ דחו את רוב סעיפיה של בקשת חופש מידע שהגישה קבוצה של פעילים. הפעילים, שמנהלים מאבק מתמשך לחשיפת מידע על מכירת נשק ישראלי למשטרים דכאניים, התבססו על פרסומים בארץ ובחו"ל שלפיהם מדינת ישראל מכרה נשק שבו נעשה שימוש במלחמת האזרחים בסרי-לנקה – ובכלל זה גם פשעי מלחמה שכוללים הרג נרחב של חפים מפשע, בהם ילדים, עובדי ארגונים הומניטריים ועיתונאים.

השופט שוחט: "העובדה שממשלת סרי-לנקה פרסמה פרטים על אודות הקשר הדיפלומטי והבטחוני עם מדינת ישראל; העובדה שהיו פרסומים זרים בהקשר זה, ודו"חות של האו"ם – אינה מחייבת את המדינה לאשר קיומם של קשרים אלה ו/או את היקפם"

חלק מהפרסומים הללו, ציינו העותרים, התבססו על התבטאויות פומביות של גורמי ממשל בסרי-לנקה ועל מסמכים רשמיים שפורסמו ברבים. אף על פי כן, כשפנו למשרד הביטחון הישראלי וביקשו מידע בנושא – נתקלו בסירוב.

לדברי הפעילים, מהפרסומים עולה כי מדינת ישראל מכרה לסרי-לנקה בין היתר מל"טים, כלי שיט התקפיים ומטוסי קרב מדגם כפיר. בעתירה מתוארים שורה של מעשי זוועה שביצע המשטר בסרי-לנקה במהלך מלחמת האזרחים, ובהם תקרית חמורה במיוחד שאירעה ב-14 באוגוסט 2006: "חיל האוויר של סרי-לנקה השתמש במטוסי כפיר כדי להפציץ בית-יתומות בו היו כ-400 ילדות, אשר כוחות הביטחון טענו שקיבלו הכשרה להיות לוחמות ב-LTTE [מיליציית הנמרים הטאמיליים]. כשישים ילדות נהרגו במתקפה בו במקום, ועשרות רבות נפצעו".

הפעילים טענו כי פרסום המידע על עסקאות הנשק של ישראל וסרי-לנקה יאפשר לקיים דיון ציבורי שיביא ל"מיצוי הדין הציבורי ו/או הפלילי עם האחראים לסיוע זה". כיום, הוסבר בעתירה, החברה הישראלית אינה מקיימת שיח רציני בנושא הסחר בנשק. "קיים מצב שבו, מחד, מדינת ישראל מהווה מעצמה עולמית של ייצוא בטחוני ואלפי ישראלים וחברות ישראליות עוסקים בתחום, ומאידך, לא מתקיים דיון ציבורי רציני כלשהו בנושא. מצב זה לא נורמלי ולא בריא, במיוחד לאור הדיון הער והפורה המתקיים במדינות מערביות אחרות בעולם", נכתב בעתירה.

מכתב מאת "ורד ק'", ראש היחידה לאבטחת מידע במלמ"ב, שצורף לבקשה הבהולה שהגישה המדינה (לחצו להגדלה)

השופט שאול שוחט, בהחלטה שהתקבלה ב-4 בספטמבר, בחר שלא לקבל את ההסבר הזה ודחה את העתירה. הוא ציין שהחלטתו התקבלה לאחר שעיין בחוות דעת של האגף הבטחוני-מדיני במשרד הביטחון, של הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), של משרד החוץ – ושל גוף נוסף שהוזכר בשמו, אך כעת אסור בפרסום.

לדברי השופט שוחט, חשיפת המידע שביקשו העותרים תפגע בבטחון המדינה וביחסי החוץ שלה באופן שגובר על זכות הציבור לדעת. "לא אחת נחשפים אנו לפעולות כאלה ואחרות המיוחסות בפרסומים זרים למדינת ישראל ולזרועות הביטחון שבה", כתב בפסק הדין. "מדינת ישראל, במקרים רבים, בוחרת שלא להתייחס לפרסומים אלה ולהותירם תחת מעטה עמימות, דבר המשרת את האינטרסים הבטחוניים שלה. העובדה שממשלת סרי-לנקה פרסמה פרטים על אודות הקשר הדיפלומטי והבטחוני עם מדינת ישראל; העובדה שהיו פרסומים זרים בהקשר זה, ודו"חות של האו"ם – אינה מחייבת את המדינה לאשר את קיומם של קשרים אלה ו/או את היקפם".

בשבוע שעבר, בעקבות בקשה בהולה שהגישה המדינה, החליט השופט קובי ורדי לאסור זמנית על פרסום חלקים מפסק הדין של השופט שוחט. את ההחלטה הסופית בסוגיה ייתן השופט שוחט במועד מאוחר יותר, לאחר שיעיין בהתנגדות שיגישו עו"ד מק והפעילים. המידע עצמו, כאמור, עדיין זמין ברשת.

13756-06-17

לעיון בעתירה שהגישו הפעילים ב-2017

להורדת הקובץ (PDF, 853KB)