יום לאחר ההתפרעות הקשה של שחקני הפועל רמת-גן ובני-לוד בתום המשחק, אחרי שמחזור הליגה הושבת עקב כך ואפילו ראש הממשלה ושרת החינוך עזבו הכל כדי להודיע שהאלימות בכדורגל חרגה מפרופורציות, קיים ערוץ הספורט תוכנית מיוחדת לרגל המצב. בפאנל ישבו, בין היתר, משה פרימו ואראל סג"ל, שניים ששמם הולך לפניהם כצעקנים ופרובוקטורים. בוני גינצבורג מערוץ 1, שהוזמן כמרואיין, אמר שהאלימות בכדורגל נובעת בין היתר מתקשורת ספורט אגרסיבית. את חציו הפנה בעיקר כלפי פרימו כמייצג של התופעה.
פרימו, פאנליסט בתוכנית הספורט ברדיו-ללא-הפסקה ובתוכנית סיכום המחזור בערוץ הספורט, מככב בצמרת עיתונאי הספורט שמוציאים למקצוע תדמית אגרסיבית ומתלהמת. ברשימה הזו אפשר למצוא גם את רון קופמן, שלמה שרף ואייל ברקוביץ'. החיקוי של פרימו ב"בובה של לילה", בגילומו של אלי יצפאן, מציג עיתונאי וולגרי שיורה סקופים מופרכים עטופים ברכילות רדודה.
ביום ראשון השבוע ניהל פרימו ראיון נוסף שהצטרף לרשימה המתפקעת של שיח אלים בתקשורת. בתוכנית הרדיו הוא נקלע לעימות עם מאיר יצחקי, יו"ר רמת-השרון בכדורגל. יצחקי: "אתה כל הזמן מכפיש וזורק מלים, מספיק". פרימו: "אין לך מושג על מה מדובר, אין לך קשר בין הראש לפה, אתה חתיכת חוצפן ממדרגה ראשונה". יצחקי: "אתה כלומניק, אפס מאופס, שפל, האינטרסנט הכי צבוע שאני מכיר על כדור הארץ". פרימו: "האסון הכי גדול של הכדורגל זה אנשים כמוך". וזו רק תמצית השיחה, שהתנהלה בצעקות.
לפני חצי שנה, בערוץ הספורט, הכריז פרימו שהוא שונא את אוהדי מכבי חיפה. למחרת פרסם התנצלות. נמרוד עופרן כתב עליו ב"וואלה": "קשה שלא לתהות האם פרשן שמתבטא בחריפות וברכילות ובגסות, ומקדש כמעט מדי שבוע את הגישה הקפריזית שממש, אבל ממש לא תורמת לאלימות במגרשים או לתרבות הספורט, הוא זה שצריך לבקר התנהגות של קהל כזה או אחר".
משה פרימו באולפן ערוץ הספורט
דו-קרב מילולי מפורסם היה לפרימו לפני כשנה עם תומר סיני, לשעבר מבעלי הפועל פתח-תקווה, שאמר לו בשידור בערוץ הספורט: "אתה מנסה לחקות את שלמה שרף ודני לוי, אתה לא תהיה כמוהם, אתה סמרטוט, אתה שקרן, אתה אומר עלי דברים שלא היו ולא נבראו". פרימו לא נותר חייב: "אתה בושה לכדורגל, אתה באת פעמיים לקהל של הפועל פתח-תקווה לריב איתו מכות, צריך להוקיע אנשים כמוך מהכדורגל".
אלון עידן ב"הארץ" כתב לפני שנתיים: "פרימו כל הזמן רוצה לפטר, להחליף, לשנות. הוא פוסק במהרה ובלי לחשוב פעמיים: זה לא מתאים לפה, ההוא לא מתאים לשם. אני מרגיש שלפרימו אין סבלנות. אני מקשיב לפרימו וחושב לעצמי: לאן הוא ממהר? הוא כל הזמן רוצה לזוז, להפוך, לבלגן. הוא אוהב בלגן, פרימו. בלי בלגן, פרימו משתעמם. פרימו לא אוהב להשתעמם". בהתאם לכך הכתיר עידן את פרימו ל"אופירה אסייג של הספורט".
בשנה שעברה כתב פז חסדאי ב"וואלה": "דווקא משה פרימו, עוד אדם שלא ידוע בסגנונו המעודן, היה זה שמחה על התוקפנות של פרוספר אזגי. 'פרוספר, לא מתאים הדיבור הזה', אמר פרימו במשלב שלא הולם מדיום כמו רדיו. מי לפני 40 שנה היה מאמין שאנשים עם כזאת עברית קלוקלת יישמעו מעל גלי האתר במדינת ישראל. באמת, לא מתאים הדיבור הזה".
ב"הארץ" של יום חמישי שעבר התייחס עידן לראיון רדיופוני שקיים פרימו: "כשפרימו דיבר, התחושה היתה שחסר לו מנגנון תיווך פנימי, שאחראי לעיבוד האמוציה לכדי מחשבה מסודרת. פרימו אדם בלתי אמצעי, אינסטינקט בעל מעטפת מודעות דקיקה, ולכן הוא פולט לאוויר את חומרי הגלם שבתוכו ללא שעברו עידון או התאמה חברתית. הוא חלק מתופעה הולכת ומתרחבת שחורתת על דגלה את המושג 'דוגריות' – מלה מכובסת שתפקידה להלבין מושג אחר: עצלות מחשבתית".
ביום שני השבוע היה זה חמי אוזן, "וואלה", שתקף את פרימו על השיחה ברדיו עם מאיר יצחקי. "שיא שפל שלא יכול להיות מקובל בשום צורה", כתב אוזן, וסיכם: "הוא הסתבך ביותר מדי מקרים שמביישים את עברו ואת חברות התקשורת שמעסיקות אותו".
בשיחה עם "העין השביעית", בתגובה לשאלה על ההאשמות החוזרות ונשנות על תפקודו המקצועי, בוחר פרימו להתייחס דווקא למניעים האפשריים של מבקריו: הם מקנאים בו על מעמדו הרם בתקשורת הספורט, לדבריו, ולכן, כלשונו, "בונים לעצמם תיאוריות ואחרי זה אומרים אותן, וזה זכותם. אני יודע באיזו מדינה אני חי, מדינה שהמלה פרגון קיימת רק במילון, ויש כאן הרבה שמחה לאיד וכל אחד יכול לקחת את המקלדת ולכתוב מה שהוא רוצה".
לדבריו, עבודתו העיתונאית מתאפיינת בעקביות ורציפות: "דבר אחד אי-אפשר לקחת ממני: אני בתקשורת 24 שנים, ופרימו 24 שנים הוא אותו פרימו, הוא לא משתנה, הוא לא אינטרסנט, הוא אומר את הדברים כמו שהוא חושב". הוא מוסיף עוד כי הוא "יודע רק דבר אחד", והוא "שהיום אני נמצא בשתי הבמות המרכזיות של התקשורת, אם זה בערוץ הספורט ואם זה ברדיו-ללא-הפסקה, זה כנראה מפריע לאנשים, יש כאן גם קנאה. אין מה לעשות".
ד"ר אילן תמיר, מרצה לתקשורת ספורט, כתב בשבוע שעבר ב"כלכליסט": "מכאן ועד להאשמה של התקשורת באלימות הפיזית במגרשים הדרך עוד ארוכה, אולם קשה מן הצד השני לפטור אותה לחלוטין מאחריות לאווירה". פרימו, מתברר, אוחז בגישה ליברלית עוד יותר. "אין בזה שום דבר", הוא אומר על הטענה כי תרבות הדיבור והסגנון של פרשנים יוצרים אווירה אלימה, שאחר-כך מתפרקת גם במגרשים. לדבריו, אין קשר בין "דברים שנאמרים באולפן לבין מה שקורה במגרשי כדורגל" ("יש דברים הרבה יותר חמורים, שכל שני וחמישי נדקר במדינת ישראל ילד בן 17 במועדון לילה"), וכי האשמים הם ההורים והחברה ("חינוך מגיע מהסביבה, מהבית").
ואתה, קופמן, שרף או ברקוביץ' לא תורמים את חלקכם לאווירה האלימה?
"ממש לא".
את הביקורת שמתח עליו גינצבורג מסביר פרימו בהבדלים בין רשות השידור ("ערוץ 1 הוא ערוץ מאוד שמרן") לתקשורת המסחרית. "את מה שאני עושה בערוץ הספורט וברדיו-ללא-הפסקה אי-אפשר לעשות ברשות השידור. בוני בא ממקום שהכל שם מאוד שקט וסולידי ואין שם אנשים מתלהמים. כשלקופמן או אייל ברקוביץ' או לי כואב משהו, אנחנו אומרים את הדברים שלא יישמעו לשתי פנים, ולפעמים זה יותר צעקני ויותר בוטה".
כי זה חלק מהסחורה שאתם מביאים כפרובוקטורים וכמשרתים של תרבות רייטינג?
"כשאני אומר דברים בטלוויזיה לטוב ולרע, אני לא חושב אם זה יביא רייטינג או לא יביא, אני אומר את האמת שלי. על כל הביקורות שיש נגדי יש עשרות אנשים ברחוב ובאסמסים ובטלפונים שאומרים לי, 'פרימו אל תשתנה, אתה גדול, אתה אומר את האמת, את מה שאנחנו חושבים'".
והמבקרים?
"אלון עידן בשנתיים שאני בערוץ הספורט כבר כתב עלי עשר פעמים. מאוד מחמיא לי. שימשיך. עשר פעמים עיתון 'הארץ' הגדול כתב עלי".
גם לי בתור צופה או מאזין לפעמים לא נעים לשמוע צעקות וסגנון בוטה ואלים מהסוג שאתה וחבריך מייצרים.
"מי שלא מוצא חן בעיניו שיעבור תחנה. זה הסגנון, זו התוכנית".
בפאנל על אלימות מודי בר-און הנחה בנעימות, ולמרות שלא היו צעקות וקללות, היה מעניין. לא חייבים לומר למישהו שהוא סמרטוט כדי להחזיק את הצופים.
"אני מימי לא אמרתי למישהו סמרטוט או אפס. אתה שמעת את הראיון עם יצחקי, אני לא ירדתי לרמות נמוכות. נכון שאני אומר דברים בקול גבוה ובצורה בוטה, אבל לא אומר מלים לא יפות".
אז למה השם שלך נקשר לדימוי של תקשורת מתלהמת?
"הדבר האחרון שאני רוצה שמהמלים שלי תהיה אלימות. לפעמים יש מקרים שהבס עולה, לפעמים זה נשמע כאילו אני מתלהם ומדבר באגרסיביות, אבל בגלל זה לייחס לי אלימות במגרשים? לפעמים אחרי שידור כשאני שומע את עצמי, אני אומר שפה ושם הייתי צריך להיות עדין, אבל יש דברים שמרתיחים אותי".
בהמשך, בתגובה לשאלה על חילופי הצעקות שלו עם שני בעלי קבוצות, אומר פרימו: "מי הם בכלל? הם המיץ של הזבל של הכדורגל. ריאיינתי המון אנשים ב-24 השנים שלי, שני אלה לא דוגמאות. הם אנשים שמביאים אלימות עם הקללות שלהם".
איפה הנשים
יום חמישי, 21:45, שעה גדולה לנשות מכבי אשדוד בכדורסל, שרושמות ניצחון על רמלה וזוכות באליפות היסטורית. האתרים שמלווים את המשחק בדיווח חי, סל אחרי סל, יוצאים בכותרות ראשיות על ההישג הספורטיבי. אפילו מהדורת חדשות הלילה בערוץ הספורט הקדישה את האייטם הפותח (גם אם ארך דקה והחגיגות צולמו מסלולר דור תקופת האבן). כולם חוגגים את שמחת הנשים, מלבד "וואלה".
הידיעה על אליפות אשדוד מוקמה בתחתית הידיעות החשובות לאותה שעה. ידיעה שישית בחשיבותה. הקדימו אותה סיקורים מגזיניים לרוב, שכוחם יפה ליום-יומיים. ושלא תחשבו שב"וואלה" לא חשבו שהמשחק הזה מעניין. הם אפילו שלחו צלם, כלומר השקיעו. אבל בפועל, הידיעה על אשדוד נדחקה הרבה מתחת לכותרת ראשית על רץ 10,000 ישראלי, הרבה מתחת לסקירה על ליגות אירופה בכדורסל הקשורה לתלונות של מכבי תל-אביב, מתחת לסיקור על פרנקו ומוסוליני שרתמו את הכדורגל לתועלתם (א-פרופו זכיית ריאל מדריד באליפות), מתחת לידיעה על הפועל חיפה שתיפגש עם יובל אבידור "בימים הקרובים", וקצת מתחת לידיעה על דחיית ערעורן של רמת-גן ולוד על העונש שספגו.
חצי שעה לאחר מכן התפרסמה כותרת ראשית חדשה: חגיגות האליפות של ריאל מדריד בכדורגל. ומה עם חגיגות האליפות של נשות אשדוד בכדורסל? הידיעה הזו טיפסה כאן שלב אחד בדירוג, למקום החמישי במדד החשיבות והעניין של "וואלה".
עורכי ספורט "וואלה" מנסים בדרך כלל לקבוע סדר יום משלהם. לא פעם הם משתדלים להניף גבוה מעל טעם ההמון, וחוזרים ומנסחים את החשוב בעיניהם על חשבון המעניין. לא פעם ההתעקשות הזאת מעוררת כבוד. הפעם, בכך שזיכו את נשות אשדוד בדאון-גרייד, חשפו עורכי האתר, בהכרה צלולה או מתוך נמנום, את סדר היום האוטומטי שלהם: רונאלדו, דייוויד בלאט ויתר מגנטי הרייטינג קודמים, הרבה יותר קודמים, לספורט הנשים בישראל. גם הישג נפלא מכל בחינה, בוודאי עיתונאית, לא ישנה את מפת העולם ה"וואלאית". צל"ג כבד.
דבר הכבשים
מכתב תלונה מעניין ששלח הצופה עמיר פרידמן לערוץ הספורט נגד המגזין בערבית "ראידה אל-חמיסה": "כאוהד כדורגל הנני מקפיד לראות את התוכנית הנ"ל. תוכנית מרתקת, ססגונית, מקצועית ובעיקר כזו התורמת לדו-קיום עם המגזר שכה חשוב לנו באמצעות שפה משותפת: כדורגל.
"[...] קשה לי שלא להביע סלידה עמוקה מהתוכנית האחרונה, בה התקיים דיון ער באמצעות המנחה בכמות הכבשים שיישחטו בלוד או באחי-נצרת במקרה של עליית ליגה. אבו-ענזה התחייב למנחה ל-100 כבשים ובנצרת לא ידעו את המספר עדיין. כמובן שבעת כתיבת שורות אלה, לאחר נצחונה של הפועל רמת-גן על נצרת, הכבשים בנצרת ניצלו, אבל בלוד הכבשים עדיין בהמתנה, אם כי נראה שזיק של תקווה חזר לעיניהן בזכות טלקר ולהקתו [הכוונה להפסד של לוד למכבי הרצליה].
"כטבעוני וללא קשר לאהדתי לאימפריה מהמכתש [הפועל רמת-גן], אני מייחל להישארותן בליגה של שתי הקבוצות מהמגזר ולהצלת חייהם של הכבשים המסכנות. הנני קורא לכל העוסקים בתוכנית המדהימה הזו ובכלל לערוץ הספורט לחדול מיידית בעיסוק הפרימיטיבי הדוחה הזה של שחיטה למטרות חאפלה של הישגי ספורט [...] הכבשים לא נועדו לסבול מעליית קבוצה זו או אחרת לליגת-העל או כל ליגה אחרת. גם אם מדובר בתרבות ייחודית ו'מסורת' של המגזר, הרי שמדובר באכזריות ופשע נטו כלפי בעלי חיים תמימים. די".
2 קטנות
מי יכול להיכנס לראש של מקבלי ההחלטות במחלקת הספורט בערוץ 1 ולהסביר איך ייתכן שהם מתעלמים ממאבקי הירידה בליגת-העל? לפני שלושה שבועות שידרו שם את משחק התחתית בין באר-שבע למכבי פתח-תקווה, שהניב להם רייטינג של 9.3% עם פיק של 12.8%. נתון מרשים בהתחשב בכך שמדובר בקבוצות קטנות. אלא שבמשחקים המרכזיים הבאים הם עברו להתמקד משום מה במאבק על המקום השני, המוביל לאירופה. קודם מכבי תל-אביב מול נתניה, ביום ראשון השבוע מכבי חיפה מול מכבי תל-אביב (7.1% בלבד), וביום שלישי (הערב) הפועל תל-אביב מול נתניה. למה הפקירו את קרבות ההישרדות המרתקים, לגמרי לא ברור. טמטום ואטימות מבית-היוצר של רוממה.
ולא רק ב"וואלה" מקפחים: ב"ישראל היום" ביום שישי לא היתה מלה על זכיית קבוצת הנשים של הרצליה בגביע המדינה בכדוריד.
התיקונים
עורך הידיעה הזו באתר ערוץ הספורט לא היה משוכנע שהכותרת המפתה שניסח, הלוגו "בלעדי", המשנה והנושא בכללותו ישכנעו את הקוראים שהיא אטרקטיבית. כדי להאיץ בהם הוסיף גם את המלה "היכנסו". מה השלב הבא? מנוי חינם לערוץ בתשלום שיוגרל בין הקוראים?
ודייק. לימור לבנת לא פנתה למבקר המדינה בעקבות חשיפת "וואלה", אלא בעקבות מכתב שקיבלה מעסקנית כדורסל, שביקשה לבדוק חשד לשחיתות סביב הבחירות באיגוד. ב"וואלה" בסך-הכל פירסמו את תוכן המכתב.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il