בשבועות הקרובים מתכוונים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון להעביר את חוק פיצול תאגיד השידור הישראלי. החוק הוא תוצר המאבק הבלתי מתפשר של נתניהו לסגירת תאגיד השידור – שהממשלה הקודמת בראשותו הורתה להקים. שר האוצר התנגד לכוונת נתניהו לחסל את התאגיד עוד לפני שהחל את שידוריו ו"לשקם את רשות השידור", באמתלה שהדבר יפרוץ את מסגרת התקציב. אלא שכעת מתברר שהתעלול של נתניהו וכחלון יעלה למשלם המסים עוד מיליוני שקלים נוספים.
החוק המקורי, שקבע כי רשות השידור תיסגר ותוחלף על-ידי תאגיד השידור, היה אמור להביא לייעול וחיסכון בתקציב השידור הציבורי. המהלך של נתניהו לסגור את התאגיד כליל היה אמור להביא להוצאה עודפת של עשרות מיליוני שקלים, בשל הפיצויים שהיו צריכים להינתן למאות מפוטרי התאגיד ובגלל העלות היקרה פי כמה של רשות השידור (גם אחרי התייעלות מסוימת שנעשתה שם). לכן, כאמור, התנגד כחלון לתאווה הבלתי מוסברת של נתניהו לחיסול התאגיד – ולא בשל הכוונה המוצהרת והאנטי-דמוקרטית "לשלוט בו", כפי שהתבטאו השרה מירי רגב ויו"ר הקואליציה דוד ביטן.
מתווה הפשרה שאליו הגיעו נתניהו וכחלון, בהכשר של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ובשיתוף ממלא מקום שר התקשורת צחי הנגבי, היה להשאיר את התאגיד אבל לקרוע ממנו את חלקו המהותי – חטיבת החדשות. שידורי החדשות, כך לפי החוק החדש שהחליטו נתניהו וכחלון להעביר, יוקמו מחדש בגוף נפרד – תאגיד החדשות. הגוף החדש יוקם עם אותם העובדים שכבר נשכרו, וישדר על גבי אותן הפלטפורמות שיקים תאגיד השידור. כך, בסופו של משבר קואליציוני, דיונים קדחתניים ומירוץ חקיקה, נקבל את אותה הגברת בשינוי אדרת.
כדי להוציא לפועל את כוונתם צריכים נתניהו וכחלון לחוקק שני חוקים: חוק שידחה ב-15 יום את תחילת פעילותו של תאגיד השידור, כך שייווצר חלון זמן לחקיקה המסובכת יותר של חוק הפיצול שיבטל את חטיבת החדשות ויקים במקומה תאגיד חדשות. נתניהו וכחלון הצהירו כי המהלך הבלתי מוסבר שעליו החליטו לא יכלול שינויים תקציביים, כדי שכחלון יוכל לומר כי עמד על דרישתו שלא לפרוץ את מסגרת התקציב שנקבעה בחוק התאגיד המקורי ("במסגרת המתווה שסוכם בין שר האוצר, מ"מ שר התקשורת וראש הממשלה, נקבע כי לא תהיה פריצה של המסגרת התקציבית").
אלא שבניגוד למה שנתניהו וכחלון מציגים, הפיצול גם יעמיס על הציבור הוצאה כספית עודפת של מיליוני שקלים – וגם יקטין באופן משמעותי את התקציב המיועד לשידורי החדשות עצמם.
החלשת שידורי החדשות טמונה באותיות הקטנות של תזכיר חוק הפיצול, כפי שנחשף במכתב ששלחה עמותת "הצלחה" ליועצת המשפטית של משרד התקשורת. גם ההוצאה הנוספת של מיליוני שקלים נגזרת מהפיצול, שייצר כפל תפקידים בשני הגופים (תאגיד השידור ותאגיד החדשות). בזבוז הכספים האדיר נחשף היום רשמית בהסכם של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן עם האוצר, שלפיו יתווספו לתאגיד החדשות תקנים נוספים לקליטת עוד עובדים מרשות השידור (הוצאה כספית נוספת תהיה להטבות נוספות לעובדי הרשות הפורשים).
כדי להבין כיצד קוצץ התקציב המיועד לשידורי החדשות, יש לצלול אל נבכי תזכיר החוק. בחוק התאגיד נקבע כי כל שנה יושקעו לפחות 160 מיליוני שקלים בתכני חטיבת החדשות. בחוק הפיצול נקבע כי ההוצאה על חדשות תעמוד מקסימום על 135 מיליוני שקלים. את ההפרש, 25 מיליוני שקלים, מסבירים באוצר בכך ששידורי החדשות בערבית יישארו בחזקת תאגיד השידור, ולא יועברו לתאגיד החדשות. אלא שעלותם של השידורים בערבית ממילא לא האמירה לסכום גבוה כזה.
בנוסף, תאגיד החדשות יצטרך להפריש מתקציבו תקורות שיועברו לתאגיד השידור, עבור שירותים שתאגיד השידור ייתן לו. במצב הקיים, לפני הפיצול, לא נצרכים תשלומים כאלה (מאחר שמדובר בגוף אחד), וממילא נותר כסף רב יותר להשקעה בעבודה עיתונאית, ולא בהוצאות המינהלתיות.
על גב ההוצאות הללו ייאלץ תאגיד החדשות לשאת בעלויות כבדות בשל כפל התפקידים שייווצר. הגוף החדש יצטרך מטה נפרד, נוסף על זה שקיים ממילא בתאגיד השידור. עלותם של בעלי התפקידים (מנכ"ל, יועץ משפטי, נציב קבילות, רואה חשבון מבקר וכו') וההוצאות הנלוות והעקיפות הקשורות בהם, ייגרעו מהתקציב שהיה יכול לצאת על עבודה עיתונאית.
פיצול החלק החדשותי מתאגיד השידור יגרור גם החלשה נוספת של שידורי החדשות: בתאגיד השידור, ההכנסות מפרסום וחסויות יכולות עקרונית להתחלק בין כל חלקי התאגיד. לעומת זאת, לפי תזכיר החוק, תאגיד החדשות לא ייהנה מההכנסות מפרסום וחסויות שיניב התאגיד.
ההחלשה הניכרת ביכולות העיתונאיות של הגוף החדש יכולה לשמש הסבר למהלך הבלתי מובן של נתניהו. ראש הממשלה ויתר על רצונו לסגור את התאגיד שעל הקמתו חתם בקדנציה הקודמת, והסתפק בפיצול והקמת תאגיד חדשות. אלא שכאמור, בסופו של דבר ייוותר אותו גוף עיתונאי עם אותם העובדים (חוץ מהמנכ"ל, שגם לגביו הצהירו בעיתונות גורמים בלשכת ראש הממשלה כי יימצא לו תפקיד אחר באחד מהגופים).
מהו אם כן הרווח שקיווה נתניהו להשיג מהמהומה האדירה שיצר? הסברה הרווחת היא כי הרווח הוא עצם המהומה, הדחיות החוזרות ואווירת חוסר הוודאות, המחלישים ומערערים את העיתונאים (הן בתאגיד והן ברשות) ומרתיעים אותם מלעסוק באופן ביקורתי בענייניו של נתניהו. כעת מתברר כי המתווה של נתניהו גם מחליש באופן משמעותי את החלק העיתונאי שבתאגיד ומטיל בו לא רק מום תודעתי אלא גם תקציבי.
מנגד, שר האוצר כחלון, ששיתף פעולה עם המהלך האנטי-דמוקרטי שנועד להחליש את עיתונאי השידור הציבורי, לא יכול אפילו להתהדר בכך שמנע מאזרחי ישראל הוצאה כספית נוספת. למעשה, כפי שמראה כעת הסיכום עם ההסתדרות, חוק הפיצול מכריח פריצה של מסגרת התקציב שעליה הוסכם בחוק התאגיד, ויוצר הוצאה עודפת שיכולה להגיע לסך של עשרות מיליוני שקלים (וזאת נוסף לעלות של 17 מיליון שקל שיוצרת הדחייה בעלייה לאוויר של תאגיד השידור). ניסנקורן יוכל להציג זאת כהישג שהשיג עבור חלק מעובדי רשות השידור, אולם הציבור ישלם יותר.
* * *
תזכיר חוק הדחייה
תזכיר חוק הפיצול