התוכנית ה-91 של "קול העין" נפתחת בשיחה על משה ורדי, עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר שנפטר בשבוע שעבר. מנחי התוכנית, איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל, משוחחים עם חיים שיבי, שעבד תחת ורדי ב"ידיעות אחרונות" במגוון תפקידים ובכללם כתב פרלמנטרי ושליח העיתון לוושינגטון.

ורדי היה עורך "ידיעות אחרונות" כשהעיתון היה מונופול חזק, בימים שבהם המעמד של עיתונות הדפוס היה מרכזי הרבה יותר מאשר היום, וגם בתקופה שבה הסתבכו בכירי העיתון – כולל הוא עצמו – בפרשת האזנות הסתר. "הוא היה איש של עיתון רב-תפוצה, שמחפש את המכנה הישראלי המשותף הרחב ביותר ומוצא אותו בהצלחה, תוך כדי מאבק במעלה ההר עם עיתון שהוביל עד שחדל להוביל – 'מעריב'", אומר שיבי על ורדי.

חיים שיבי (צילום: אורן פרסיקו)

חיים שיבי (צילום: אורן פרסיקו)

כשהוא נשאל על הקשרים הקרובים שקיימו ורדי ובכירים אחרים ב"ידיעות אחרונות" עם אישים פוליטיים בכירים – למשל ראש הממשלה אריאל שרון, שורדי הורה להעניק לו טיפול מיוחד ואף פיטר עורך שפרסם כותרת ביקורתית בעניינו – טוען שיבי שמדובר ב"סאגה" בלבד, וכי הוא אינו רוצה להתייחס לסיפורים ספציפיים שאירעו לעיתונאים אחרים.

"במשך 17 שנה בכנסת לא עשיתי דילים עם אף אחד", מצהיר שיבי, "אף אחד לא ידע אם אני בימין או בשמאל, וכשישבתי עם שרון בלימוזינה, בוולבו, ויצאנו לסיבוב, הוא שאל אותי 'חיים, אתה איתי?', אמרתי לו 'לא, אני לא איתך'. הוא המשיך: 'אז אתה נגדי?'. עניתי: 'אני לא נגדך'. 'אז מה אתה?', המשיך שרון, ואני עניתי: 'אני עיתונאי'. אף אחד לא נזף בי, לא ורדי ולא אף אחד אחר".

לאחר ראיון עם העיתונאי יואב קרקובסקי, שנקטע בשל תקלה טכנית, התוכנית נחתמת בשיחה עם נעם גל, דוקטורנטית במחלקה לתקשורת של האוניברסיטה העברית. גל מספרת על מאמר שחיברה לאחרונה, שטרם פורסם, ובו בדקה את השימוש בהומור ככלי לעיצוב זהות קולקטיבית של גולשים – ובמקרה זה גולשים שמאלנים שפרסמו סטטוסים וממים על "הצל" (יואב אליאסי) במהלך מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה.

"ברחוב השמאל חטף מכות וברח בחזרה לרשת – וברשת הוא הבהיר מי ידו על העליונה, ברמה האינטלקטואלית", אמרה גל בהתייחס לכמה מקרים שבהם פעילי ימין תקפו מפגיני שמאל שמחו נגד המבצע הצבאי. גל אמנם ניתחה התבטאויות מקוונות, אך מבחינתה התופעה שעליה היא עומדת באה לידי ביטוי באופן המזוקק ביותר בפעולה שהתקיימה מחוץ למרחב המקוון: הפגנת ימין שבה תועדו מפגינים שאחזו בשלטים שעליהם נכתב "עם אחד, מדינה אחת, מנהיג אחד", סיסמה שבה עשו שימוש הנאצים.

"לא הצלחתי לברר מאיפה בדיוק הגיעו השלטים, אבל ממה שהצלחתי לברר גיליתי שכנראה מדובר בשלטים של פעילי שמאל, שהגיעו בהסוואה, הניחו את השלטים, הלכו וחזרו כדי לצלם – ולהפיץ בפייסבוק", סיפרה גל. המסר שהעבירו פעילי השמאל, היא אומרת, המחיש לא רק את הבורות של מפגיני הימין, אלא גם הציג אותם כמי שמזדהים בפועל עם סיסמה נאצית.

סוג ההומור שחקרה גל במקרה זה הוא הומור אירוני. כשהיא נשאלת האם ניתן היה לבצע מחקר דומה על הומור אירוני של ימנים, היא אינה שוללת את האפשרות – אך טוענת שבימין ניתן למצוא הרבה פחות הומור מסוג זה. "ניסיתי לדבר עם אנשים שעושים הומור ושחוקרים הומור לא הצלחתי למצוא מסקנות בנושא", היא מספרת, ומוסיפה: "אני חושבת שזה מתחבר למה שאמרתי במחקר שלי, שאם השמאל מזוהה עם אינטלקט והימין מזוהה עם כוח – אחת האסטרטגיות שקשורות לאינטלקט היא השימוש בשנינה ובהומור, שמנוגדים לכוח".

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.