שנת 2016 היתה מעט פחות קטלנית עבור עיתונאים ברחבי העולם לעומת השנה שקדמה לה, כך עולה מסיכומי השנה של הוועד להגנת עיתונאים (CPJ), ארגון עצמאי ללא מטרות רווח שבסיסו בארצות-הברית; ושל עיתונאים-ללא-גבולות (RSF), ארגון שמרכזו בצרפת, הפועל גם הוא למען זכויות עיתונאים ברחבי העולם.
לפי עבודת המחקר המקיפה של הוועד להגנת עיתונאים, 48 עיתונאים נהרגו במהלך השנה החולפת בשל עבודתם. 27 מקרים נוספים של מות עיתונאים עדיין נחקרים על-ידי אנשי הוועד, כדי לקבוע האם מותם קשור לעבודתם העיתונאית. למעלה ממחצית העיתונאים ההרוגים מתו כתוצאה מחילופי אש או במהלך קרב, נתון גבוה יחסית לשנים עברו. נתונים נוספים העלו כי כ-75% מההרוגים היו כתבי מלחמות, וכי המקצוע המסוכן ביותר לעיתונאי הוא צילום, סטילס או וידיאו כאחד.
סוריה, כך קובע הוועד להגנת עיתונאים, היתה גם השנה המדינה הקטלנית ביותר לאנשי התקשורת, זו השנה החמישית ברציפות. לפחות 14 עיתונאים נהרגו בה, בדיוק כמו בשנה שעברה. לצד סוריה, המדינות המסוכנות ביותר הן עיראק ותימן. ארגון דאע"ש מואשם בהיעלמותם של לפחות 11 עיתונאים בשנים האחרונות, אולם בוועד להגנת עיתונאים לא הצליחו לקבוע מה היה גורלם. ממצא נוסף שעולה ממחקר הוועד הוא שמדינות שבהן רוצחי עיתונאים לא נענשים, כמו פקיסטן, מתאפיינות בצנזורה עצמית גבוהה.
הירידה במקרי המוות: בעקבות בריחת עיתונאים מאיזורי קרבות והתגברות של צנזורה עצמית במדינות מדכאות עיתונות
בארגון עיתונאים-ללא-גבולות מנו בסיום עבודת מחקר נפרדת 74 עיתונאים, מקצועיים ולא מקצועיים, שנהרגו בשנה האחרונה בגין עבודתם. קרוב ל-75% מתוכם, כך נמסר מהארגון, נהרגו בכוונה תחילה. גם כאן מדובר על ירידה קלה לעומת השנה הקודמת, ולמעשה בחינת העיתונאים המקצועיים שנהרגו בשנה האחרונה בגין עבודתם מעלה כי המספר עומד על 57 בלבד, הנמוך ביותר בעשור האחרון לפי חישובי עיתונאים-ללא-גבולות.
עם זאת, לדברי הארגון אין לשאוב מכך עידוד שכן עיתונאים רבים נמלטו במהלך השנה האחרונה ממדינות מסוכנות כמו סוריה, עיראק ותימן, מה שהציל את חייהם אך גם הוביל למחסור חמור במידע אמין על המתרחש שם. כמו בוועד להגנת עיתונאים, גם בעיתונאים-ללא-גבולות מציינים כי לצד ההימלטות מאזורי קרבות, גם צנזורה עצמית מונעת מקרי מוות רבים.
גם בראש רשימת המדינות הקטלניות של עיתונאים-ללא-גבולות עומדת סוריה, עם 19 עיתונאים הרוגים, אולם אחריה ברשימה מדורגות אפגניסטן ומקסיקו, ורק אחריהן עיראק ותימן. נראה כי שיטות המדידה השונות גורמות לפער בין נתוני הארגונים השונים, וכן ההחלטה של עיתונאים-ללא-גבולות לספור השנה גם עיתונאים לא מקצועיים שנהרגו במהלך השנה. הארגון הסביר את בחירתו בכך שחלקם של עיתונאים אזרחיים ביצירת חדשות ומידע הולך וגדל, בעיקר במדינות שבהן קיים שלטון דיכוי או שמתחוללת בהן מלחמה, מה שמקשה על עיתונאים מקצועיים לפעול בהן.
* * *
לעיון בדו"ח של עיתונאים-ללא-גבולות