"עשרות פיגועי טרור", נכתב בכותרת הראשית של "מקור ראשון" בימי השריפות שהתחוללו ברחבי המדינה בנובמבר. "טרור ההצתות", נכתב בזו של "ישראל היום". בועז ביסמוט טען ב"ישראל היום" כי "רוב השריפות אתמול היו כנראה תולדה של הצתות". עמיתו לעיתון דן מרגלית כתב כי "אי-אפשר להתעלם מהחשש הכבד כי האש הזאת הוצתה במקרים רבים בגפרורים מקופסה ערבית. התזמון והעובדה שהאש פגעה רק – או כמעט רק – ביישובים עבריים אומרים דרשני".

מאז שפורסמו הדברים הללו עקב עיתונאי "הארץ" ניר חסון אחר חקירת המשטרה את החשדות להצתות, והגיע למסקנה כי הכותרות והציטוטים שלעיל היו לכל הפחות מוקדמים, ואולי בסיומו של הליך החקירה יתבררו גם כשקריים.

"מה שאני יודע הוא שאין ראיות לכל הדברים האלו", אמר חסון ל"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול הקמפוס. להלן גרסה ערוכה של הראיון שהעניק למגישי התוכנית אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל ב-1 בדצמבר.

"יש פער ענק בין ההצהרות שהקראתם לבין הראיות", אמר חסון על הכותרות והציטוטים שהובאו לעיל. "אולי מחר יתפסו חוליה מאורגנת ומתואמת היטב, אבל נכון לעכשיו אין אף חשוד בהצתה לאומנית בידי משטרת ישראל. בשב"כ יש אחד מהיישוב קטאנה בשטחים, שהצית בכוונה. הוא השליך בקבוק תבערה בשריפה השנייה בנטף, לא הראשונה. הראשונה פרצה מפועלים שהדליקו מדורת קפה. אבל ככל שאני יודע אין חשודים בתוך שטח ישראל בהצתות לאומניות. יש אחד מאום אל-פחם שהוגש נגדו כתב אישום בגלל שהצית ערימת אשפה ליד הבית שלו, יש לנו עוד כמה ילדים שעישנו נרגילה והדליקו מדורה, לא ברור מאיזה מניעים, אבל לא לאומניים".

השר לבטחון פנים גלעד ארדן צייץ הבוקר כי כמעט מחצית מ-39 השריפות הגדולות נבעו מהצתה.

"'טרור הצתות', 'אינתיפאדת הצתות', משהו מאורגן ומתואם ומשוכלל. עשרות אנשים שיוצאים ומציתים בו-זמנית ששה מוקדים בחיפה במכה אחת – זה פשוט לא קיים"

"וגם פה אני לא רואה שום ראיה. אני רוצה לדבר עובדות, זה מה שאני מנסה לעשות. ואם אתה מסתכל על העובדות, יש הסברים אחרים וטובים לא פחות למה שקרה פה בשבוע שעבר. אפשר להסתכל על מדינות אחרות בעולם שסובלות מאותה בעיה. אפשר לשאול לגבי שינוי האקלים, לגבי יערות קק"ל, לגבי אופן השמירה על שטחים פתוחים בישראל. בעיני, את המציתים אפשר להוציא מהמשוואה, כי פשוט אין הוכחה שהם שם".

יכול להיות שלא תפסו אותם. היו עסוקים בכיבוי שריפות. הראיות לא נאספו בזמן.

"יכול להיות הכל, אבל אני מבקש לדבר על היגיון בריא. בואו נסתכל על השריפות שבהן אנחנו כן יודעים מה קרה. בבית-מאיר אנחנו יודעים שזו פצצת תאורה של צה"ל; בנווה-שלום אנחנו יודעים שזו נרגילה; בנטף אנחנו יודעים שאלה פועלים שעשו קפה; בשומרון אנחנו יודעים שזה חייל שעישן סיגריה. אז ההנחה היא שבכל המקרים שבהם אנחנו לא יודעים זה מציתים, אבל למה בעצם? תביאו ראיות".

וגם אם אלה הצתות, מי אמר שזו הצתה על רקע לאומני?

"לגמרי. אנחנו יודעים להגיד בוודאות דבר אחד – באקלים הישראלי שריפה לא פורצת סתם ככה. אין לנו ברקים במצב יובש שכזה, אין לנו 'הצתות ספונטניות'. אנחנו צריכים התערבות אנושית. אנחנו צריכים שאדם ידליק את האש. ייתכן מאוד שיש פירומנים, אנשים שמדליקים אש מכל מיני סיבות. בעיני קרוב לוודאי שזו רשלנות, אבל בהחלט תיתכן הצתה מכוונת שאינה לאומנית. בכל מקרה, 'טרור הצתות', 'אינתיפאדת הצתות', משהו מאורגן ומתואם ומשוכלל. עשרות אנשים שיוצאים ומציתים בו-זמנית שישה מוקדים בחיפה במכה אחת – זה פשוט לא קיים".

שריפת ענק בחיפה, 24.11.16 (צילום: מאיר וקנין)

בוא נדבר על התקשורת. אומר השר לבטחון פנים "כמחצית מהשריפות". אומר ראש הממשלה "הם ייענשו". מה אמור לעשות העורך, להתעלם מזה? לא מתבקש לעשות מזה כותרת "פיגועי אש"?

"אני לא מבקר תקשורת. ואני לא יודע להגיד לך מה עורך צריך לעשות. אני יודע להגיד לך שאם זה היה תלוי בי היה צריך לתת כמובן את הדברים של ראש הממשלה, אבל עם הסתייגויות. לנסות ללכת לעבר, לשריפה בכרמל ב-2010. גם אז היו התבטאויות, גם אז היו עצורים, גם אז היו תיאוריות וגם אז הסתבר שזו רשלנות. ללכת לכל השריפות הגדולות האחרות, תמיד זה מסתבר בסופו של דבר כרשלנות. לשאול את השאלות: אם זה כזה דבר גדול שראש הממשלה מדבר עליו, למה הפלסטינים לא לוקחים על זה אחריות? זו גאווה גדולה, זה 'נשק להשמדה המונית'. איפה הגאווה של הפלסטינים?".

ניר חסון (צילום: חנה יריב; רשיון: CC BY-SA 3.0)

היו צהלות שמחה ברשתות החברתיות.

"אני לא ראיתי אף ארגון שלקח על זה אחריות, רשתות חברתיות זה נחמד. אני חושב שהתקשורת היתה צריכה להיות הרבה יותר ביקורתית. גם תוך כדי הימים הקשים האלה שעברנו, ובטח שעכשיו. צריך להמשיך ולשאול את השאלות האלה גם כדי לפרק את הבסיס של ההסתה הזאת, וגם כדי שנזכור לפעם הבאה שיש גם טבע, לא רק אנשים. יש גם דברים שלא תלויים רק בנו".

אני מוכן כבר עכשיו להתערב איתך שלא נזכור את זה בפעם הבאה. לפחות ביסמוט ומרגלית לא יזכרו את זה.

"זה כבר עניין אחר, אבל אני מקווה שכן. אתה יודע, שיהיה לפחות איזה ספק שיקנן בראש. כשאני התחלתי את הסיפור הזה, אמרתי 'שינויי אקלים'. ומיד התחילו הגיחוכים, 'שינויי אקלים גם זורקים אבנים ובקבוקי תבערה'. אבל צריך לשאול איך יכול להיות שהיה לנו מזג אוויר כל-כך מטורף בסוף נובמבר? איך יכול להיות שלא ירדה טיפה אחת בכל נובמבר? איך יכול להיות שאנחנו מתמודדים עם אותן בעיות שמתמודדות איתן אוסטרליה, קליפורניה וספרד? כלומר, אנחנו חלק מתמונה גלובלית הרבה יותר גדולה, ועל זה אף אחד לא מדבר.

"זה היה חריג בכל קנה מידה, כמו החריגות של דצמבר 2010 שגרמה לשריפה בכרמל. הסיטואציה האקלימית הזאת לא דורשת הרבה מעבר, לכן אני אומר שאפשר להוציא את המציתים מהמשוואה: כי בכל יום נזרקות מאות אלפי סיגריות, ובכל יום יש רתכים לא זהירים ופצצות תאורה ומה שאתה לא רוצה. רק שלא בכל יום זה הופך להיות אסון לאומי, כי אין את התנאים. ועל התנאים צריך לדבר.

"אני לא שולל לחלוטין שלא היו הצתות, בהחלט ייתכן, ובהחלט ייתכן שגם מסיבות לאומניות, אבל בטח שלא בממדים האלה, וגם לא בפרקטיקות. זאת לא חוליה שיוצאת עם סמרטוטים ליער ומציתה, אלא כמו בכל יום נזרקים בקבוקי תבערה, וכמו הרתך הזה שלא נזהר או הנרגילה שנפלה – אז בקבוק תבערה שלפני יומיים לא גרם לכלום, פתאום גורם לשריפה".

הנה, בכל זאת הבדל קטן בינינו לבין אוסטרליה וקליפורניה – בקבוקי התבערה.

* * *

בהכנת הידיעה סייע איתמר מרגלית

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.