האיחוד האירופי אינו שבע רצון מהעמדה שהביעה מדינת ישראל בתחום רגולציית התקשורת, כך עולה ממסמך חסוי המסכם פגישה שנערכה בשנה שעברה במסגרת המשא ומתן על הסכם הסחר בשירותים טיס"א (TiSA). המסמך פורסם באתר ויקיליקס ביוני של השנה שעברה אולם מאז לא דווח עליו בתקשורת הישראלית. משרד הכלכלה, המנהל מטעם ישראל את המשא ומתן על הסכם טיס"א, אישר ל"העין השביעית" את תוקף המידע שבמסמך אך סירב למסור פרטים מעבר לכך.

טיס"א הוא הסכם סחר בינלאומי, הנועד להפריט את הסחר העולמי בשירותים שונים, לקדם ליברליזציה בשווקים שבהם ניתנים השירותים ולהקפיא או לבטל את הרגולציה עליהם. תחקיר של קרן התחקירים, שפורסם אתמול כאן באתר "העין השביעית" ובאתרי עיתונות עצמאית נוספים, פירט את האיומים על הדמוקרטיה והריבונות הישראלית הגלומים במשא ומתן החשאי, שפרטיו אינם חשופים לא לציבור ולא לכנסת.

ההסכם, שנדון בימים אלה בין ארה"ב, האיחוד האירופי ועוד כ-20 מדינות וצדדים שונים ברחבי העולם ובהם ישראל, אמור לכלול בין היתר גם הסכמות בדבר שירותי תקשורת, ויקבע האם וכיצד לתאגידים הפועלים באחת המדינות החתומות על ההסכם תהא הזכות להיכנס לשוק התקשורת של כל אחד מהצדדים האחרים שחתומים עליו.

לפי המסמך שהודלף לוויקיליקס, לפני כשנתיים נערכה פגישה בין נציגי האיחוד האירופי לנציגי מדינת ישראל כדי לדון בעמדת ישראל אל מול הדרישות שהציב האיחוד. המסמך מתאר את מידת הנכונות של מדינת ישראל לקבל את דרישות האיחוד בכל שוק ושוק, לצד תגובת האיחוד האירופי.

בקשה מספר 6 של האיחוד מישראל, כך לפי המסמך, נוגעת לשירותי טלקומוניקציה, ועוסקת בעיקר בסוגיות תשתית וטכנולוגיה אך מזכירה גם את הרגולציה הישראלית על כלי תקשורת, עם דגש על הגבלת האפשרות של זרים להיות בעלי שליטה בגופי שידור. במסמך מצוין כי לאיחוד האירופי יש "עניין משמעותי" בפתיחת שוק זה.

להורדת הקובץ (PDF, 338KB)

מסמך המו"מ בין ישראל לאיחוד האירופי שהודלף לויקיליקס

על מנת להבין את הדרישות שהועמדו בפני ישראל כדי שתוכל לחתום על טיס"א יש לדעת כי ההסכם מתייחס באופן כללי לארבעה מצבים (Modes) של סחר בין הצדדים השותפים בו. 1. אספקה חוצת גבולות (תאגיד במדינה אחת מספק שירות ללקוח במדינה שנייה). 2. צריכה בחו"ל (לקוח במדינה אחת נוסע למדינה אחרת ומקבל שם שירות). 3. נוכחות מסחרית (תאגיד במדינה אחת פותח סניף במדינה שנייה ומספק שם שירות ללקוחות). 4. נוכחותם של אזרחים פרטיים (עובד בתאגיד ממדינה אחת נוסע למדינה שנייה ומספק שם את השירות ללקוחות).

באופן עקרוני, פתיחת כל שוק לכל ארבעת המצבים היא המצב האידאלי מבחינת TiSA, וכך גם בכל הקשור לשוק התקשורת. אולם לפי המסמך, ישראל אינה מוכנה לקבל זאת. כיום, יש לזכור, החוקים המסדירים את מתן הרישיונות לגופי שידור מסחריים בישראל מגבילים את הבעלות עליהם לאזרחי ותושבי ישראל בלבד, עם הגבלות מיוחדות בכל הקשור להפקת חדשות.

על פי סעיף 41 בחוק הרשות השנייה, הזכות להשתתף במכרז למתן רישיון לשידורי טלוויזיה מסחריים, כמו ערוץ 10, תינתן רק ל"תאגיד רשום בישראל אשר היכולת לכוון את פעולתו וחמישים ואחד אחוזים לפחות מכל אמצעי השליטה בו, הם בידי אזרחים ישראליים ותושבי ישראל, או בידי תאגידים רשומים בישראל שמתקיימים בהם התנאים האמורים".

מצב חוקי דומה חל על רישיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ובלוויין כמו HOT ו-yes. סעיף 6ח2 בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 אוסר על מתן רישיון לשידורי כבלים למי שאינו "אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל". סעיף 6מז בחוק קובע תנאי כמעט זהה על קבלת רישיון לשידורי לוויין. רק מי שהוא "אזרח ישראלי או תושב ישראל" או "תאגיד רשום בישראל" שאמצעי השליטה בו מוחזקים "בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל".

בגין הסעיפים הקיימים כיום בחוק קשה לגורמים זרים להשתלט על זירת הטלוויזיה המסחרית בישראל

הגבלה ספציפית חלה בחוק זה על זהות מפיקי החדשות עבור בעלי רישיון לשידורים בכבלים ובלוויין. לפי סעיף 6כ2(ג), המועצה לשידורי כבלים ולוויין רשאית לתת רישיון להפיק חדשות רק ל"חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל" כאשר "מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה" ו"רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה". כלומר לא די בתאגיד ישראלי המנוהל על ידי ישראלי, גם ההנהלה הבכירה של התאגיד חייבת להיות מורכבת מישראלים.

בגין הסעיפים הללו קשה לגורמים זרים להשתלט על זירת הטלוויזיה המסחרית בישראל. כך לדוגמה איש העסקים והפילנטרופ היהודי שלדון אדלסון לא יכול לקבל רישיון מהרשות השנייה להקים ערוץ כמו ערוץ 10 או רישיון מהמועצה לשידורי כבלים ולויין להקים גוף שידור של טלוויזיה רב-ערוצית בכבלים או בלוויין כמו HOT או yes. מנגד, גם טייקון המקורב לגורמים אחרים בזירה הפוליטית ייתקל בקשיים דומים אם ירצה להשתמש בהונו על מנת להשפיע על הזירה הציבורית בישראל באמצעות רכישת כלי תקשורת אלקטרוני. החוק הקיים מונע גם מגורמים שיהיו עוינים לישראל מפלעול באופן דומה. כך למשל גם השייח' תמים בן חמד אאל ת'אני, אמיר קטאר ובעל השליטה בפועל ברשת החדשות העולמית "אל-ג'זירה", לא יכול לקבל רישיון שידורים בישראל.

לישראל יש אינטרס של ממש להצטרף לטיס"א, שכן מהלך כזה יאפשר לתאגידים ישראלים למכור את שירותיהם ביתר קלות ברחבי העולם, מה שאמור לכאורה לסייע לכלכלה המקומית.

לאחרונה (15.11) פרסם אסי יוסף, הנספח המסחרי של ישראל לשווייץ וסגן הנציג הקבוע לארגון הסחר העולמי (WTO), עדכון לגבי מצב המשא-ומתן וזאת על רקע בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב. טראמפ הצהיר במהלך הבחירות לנשיאות כי יפעל לשינוי וביטול הסכמי סחר בינלאומיים שארה"ב חתומה עליהם. בשל כך, כותב יוסף, "ההרגשה היא כי אנחנו במרוץ (ולא פחות מכך) לסכם שני הסכמי סחר עד תחילת דצמבר ואח"כ להתפלל ולקוות כי ממשל טראמפ יאשררם".

לגבי טיס"א, יוסף כותב כי סבב הדיונים ה-21 שלו, שארך 10 ימים, הסתיים לפני מספר ימים, "והיה מתיש במיוחד". "עם זאת", מוסיף יוסף, "למרבה ההפתעה, מדינות אכן הבינו ומבינות את חשיבות ודחיפות המצב והסכימו להתגמש במספר נושאי מפתח על מנת להתקרב לסיכום ההסכם. הסבב הבא יערך בעוד כשבועיים ולאחריו ייערך כנס שרים בן יומיים בג'נבה, לסיכום המו"מ והוצאת הודעה לעיתונות המכריזה על הסיום המוצלח".

בינתיים כבר הספיק טראמפ להודיע כי הוא מתכוון לממש את הצהרותיו נגד הסכם TPP, וכנס השרים נדחה למועד בלתי ידוע. אולם אם האיחוד האירופי, וכל יתר הצדדים להסכם טיס"א, יצליחו לכופף בדיונים הללו את ישראל בסוגיית גופי השידור, השוק ייפתח לחלוטין וכל בעל הון, בעל מניעים טהורים או זדוניים, יוכל להקים בישראל ערוץ טלוויזיה מסחרי או כמה עשרות ערוצים, לפי רצונו ועומק כיסו. ערוצים מסחריים מקומיים, המנוהלים בידי ישראלים וממומנים בידי פרסום של חברות ישראליות, עלולים לקרוס ולהיעלם.

דונלד טראמפ מודיע כי ארה"ב תיסוג מהסכם סחר בינלאומי, 21.11.16

העמדה הישראלית, כפי שהיא מוצגת במסמך שפורסם בוויקיליקס, היא הסכמה עקרונית לפתיחת כל תתי-הענפים בשוק התקשורת למצבים 1-3 (אספקה חוצת גבולות, צריכה בחו"ל ונוכחות מסחרית), אך לא באופן אחיד. בעוד שישראל מסכימה לחלוטין לדרישות האיחוד בכל הקשור למצבים 1 ו-2, הרי שלגבי מצב 3, המאפשר נוכחות מסחרית של תאגיד זר בישראל ומתן שירותים לאזרחיה, המדינה התעקשה להגביל את האפשרות של בעלות זרה או שדרת הנהלה בכירה זרה על גופי טלקומוניקציה ושידור הפועלים בישראל, בדומה למצב הקיים בחוק הישראלי כיום.

זאת ועוד, בישראל עמדו על כך כי הן במצב 1 והן במצב 3 יהיה צורך לתאגיד הזר להקים תאגיד נפרד בישראל וכי עיקר העסקים של התאגיד יהיה בישראל (דרישה זו, כך מובהר במסמך, פוגעת ביכולת לממש את מצב 1, שבו תאגיד במדינה אחת מספק שירות ללקוח במדינה שנייה). במסמך שהודלף לוויקיליקס מובהר עוד כי באיחוד האירופי לא שמחו לשמוע את עמדת נציגי ישראל. "לא משביע רצון", נכתב בצמוד לקביעה כי ישראל הסכימה לדרישות האיחוד באופן חלקי בלבד.

דרישה נוספת של ישראל, כך לפי המסמך, היא להגביל את שיעור השקעות החוץ הישירות בשוק התקשורת ל-74% או 80% ולחייב אזרחות ישראלית מחברי הדירקטוריון בחברות טלקום ושידור. כמו כן נכתב כי אין כל נכונות להתחייבות לגבי אפשרות לספק שירותים לא חיוניים (VAS) בשוק הטלקומוניקציה (כלומר כל השירותים שמעבר לשיחות קוליות).

בסעיף המתייחס באופן ישיר לגופי השידור נכתב כי ישראל מוכנה להתחייבויות באופן חלקי בלבד. אין נכונות לאפשר גישה לשוק, נכתב בסעיף, לצד חזרה על ההערה "לא משביע רצון", ומנגד נכתב כי ישנן הגבלות חריפות על היחס לספקי שירות ממדינות זרות.

טבלה הנכללת במסמך כוללת, לצד הדרישות מישראל במסגרת טיס"א, גם את ההתחייבות הקיימת של ישראל על פי הסכם גאט"ס (GATS), שהוא הסכם הסחר הבינלאומי לשירותים שנוסח בידי ארגון הסחר העולמי ונכנס לתוקפו ב-1995. השוואה בין הדרישות מישראל בטיס"א לבין המחויבות שלקחה על עצמה בגאט"ס מלמדת על פער עצום. בכל הקשור לשירותים בשוק התקשורת, ישראל לא התחייבה לדבר במסגרת גאט"ס מלבד פתיחת שוק הסלולר (דוגמה למימוש התחייבות זו היא הכניסה של תאגיד התקשורת הצרפתי אורנג' לשוק הישראלי). אם יתקבלו הדרישות מישראל בטיס"א ייפתחו מגוון תתי-שווקים בתחום התקשורת, החל משידורי חדשות, עבור בשידורי וידיאו באינטרנט, וכלה בשירותי ספריות וארכיון.

בשולי המסמך ישנו סיכום של פגישה שנערכה בנובמבר 2014 בין נציגי האיחוד וישראל. בישראל תהו, כך נכתב, האם ההגבלה המחייבת תאגידים זרים להתאגד מחדש בחברה ישראלית כדי לספק שירותים (מה שמגביל את מצב 1), אכן מהווה בעיה אמיתית, והאם בעקבות מגבלה זו היו תאגידים באיחוד שהביעו מחאה. באיחוד, כך נכתב, הובהר כי מדובר בדרישה רוחבית אולם בכל מקרה ברור כי הצורך לפתוח תאגיד חדש בישראל יוביל לעלויות נוספות עבור ספקי השירות.

בתגובה לפניית "העין השביעית" בנוגע למסמך שפורסם בוויקיליקס על הדרישות של האיחוד האירופי מישראל, נמסר ממשרד הכלכלה: "המו"מ על הסכם TISA מורכב מעשרות נושאים לגביהם אנו מגבשים עמדות עם הגורמים המקצועיים השונים. אנו יכולים לאשר שהיתה פניה כפי שהפונה מציין אך איננו מפרסמים את העמדות תוך כדי המו"מ".