עו"ד גיא אופיר, שמוביל זה כמה שנים מאבק של איש אחד למיסוי ענקיות האינטרנט, עתר בשבוע שעבר לבג"ץ כדי לנסות ולחייב את משרד האוצר ורשות המסים לגבות מס הכנסה ומע"מ מגוגל ופייסבוק. לפי עו"ד אופיר, גוגל גורפת הכנסות בישראל ממכירת פרסומות במערכת AdWords וממכירת אפליקציות אנדרואיד, ולפייסבוק יש מחזור של למעלה מרבע מיליארד שקל בשנה מהכנסות בישראל. אף על-פי כן, שתי החברות אינן משלמות מסים למדינה.

משרד האוצר ורשות המסים, טוען עו"ד אופיר בעתירתו, "'מטעים' את הציבור במדינת ישראל, עת טוענים כי קיים שוויון בנטל המס הכבד בישראל, ואין אזרח ו/או תאגיד המצליח 'לברוח' מידה הארוכה של החוק. מאידך גיסא, לא אוכפים הנחיות והצהרות שלהם על אודות חובת תאגידים רב-לאומיים לשלם מס מלא". בעוד קובי פרץ נידון לאחרונה לשנתיים מאסר בגין עבירות מס, מציין עו"ד אופיר, המדינה מעלימה עין מהכנסותיהן של פייסבוק וגוגל.

עתירתו הנוכחית של עו"ד אופיר, שאותה הגיש עם עורכי-הדין מתן עזרא, שי מורלי ואדם ורדי, באה בעקבות עתירה קודמת שהגיש לפני שנים אחדות נגד משרד האוצר ורשות המסים באותו עניין בדיוק.

לפני כשנתיים וחצי נדחתה העתירה הקודמת על הסף משום שמדינת ישראל הבהירה בפני בית-המשפט כי היא שוקדת על הסדרת מיסוי התאגידים הרב-לאומיים. בג"ץ פסק כי בהסתמך על תשובת המדינה, הרי שיש לתת לה זמן סביר לגבש את מדיניות המיסוי של פייסבוק וגוגל. עו"ד אופיר המתין בסבלנות, אך בינתיים נוכח לראות כי רשות המסים אינה פועלת בעקבות הצהרותיה ואינה מסדירה את המיסוי.

עו"ד אופיר מציין בעתירתו כי זמן קצר לאחר שפתח בקמפיין ציבורי למיסוי גוגל ופייסבוק הגיעו למשרדו נציגי רשות המסים לביקורת מס, ושבוע אחר-כך פנתה הרשות לאיסור הלבנת הון לביקורת אצלו

באפריל האחרון פרסמה רשות המסים טיוטת הנחיות למיסוי פעילות של חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט, אולם לדברי עו"ד אופיר, לא היה זה יותר מ"תרגיל יח"צ", שכן "בפועל לא נגבה מאז ולו שקל אחד מהתאגידים הרב-לאומיים".

כשאופיר פנה לפני חודשים אחדים לרשות המסים לבדוק מה מצב הגבייה מפייסבוק וגוגל, הוא קיבל תשובה שלפיה לפני שמתחילים לגבות מסים מהחברות יש לשמוע את עמדתן, אחרת זכויותיהן תיפגענה. "מדוע לא ינהגו בתאגידים רב-לאומיים כפי שנוהגים עם כל יתר הנישומים בישראל", תוהה עו"ד בעתירתו, "דהיינו קודם שולחים דרישת תשלום, ושאחר-כך הנישום יבהיר וישכנע את הרשות מדוע אין הוא חייב במס (מע"מ)?".

טיוטת ההנחיות של רשות המסים נותרה טיוטה, וספק אם אי פעם תצא אל הפועל. עו"ד אופיר מזכיר בעתירתו כי בחודש יולי האחרון, חודשים אחדים לאחר פרסום טיוטת ההנחיות, החליט שר האוצר משה כחלון להפחית את המס המוטל על חברות כגון פייסבוק וגוגל כך שישלמו מס חברות בשיעור של 6% בלבד ומס על דיבידנד בשיעור 4% בלבד.

אם לא די בכל זאת, עו"ד אופיר מציין בעתירתו כי זמן קצר לאחר שפתח בקמפיין ציבורי למיסוי גוגל ופייסבוק הגיעו למשרדו נציגי רשות המסים לביקורת מס, ושבוע אחר-כך פנתה הרשות לאיסור הלבנת הון לביקורת אצלו. "אי-אפשר שלא לתהות על צירוף המקרים יוצא הדופן", כותב עו"ד אופיר בעתירתו.

שיעמדו בתור כמו כולם

חלק נכבד מעתירתו של עו"ד אופיר מוקדש לטיעונים מדוע יש לראות בגוגל ופייסבוק חברות המקיימות עסקים בישראל, ועל כן ראוי לחייבן בתשלום מסים למדינה. כך, בין היתר, מציין עו"ד אופיר כי לחברת גוגל ארה"ב 189 סימני מסחר הרשומים בישראל; כי גוגל משגרת גלויות דואר ללקוחות AdWords בישראל; כי גוגל סולקת ללקוחותיה בישראל כרטיסי אשראי מקומיים התקפים בישראל בלבד; וכי האתרים והשירותים של גוגל ניתנים בעברית ומותאמים לשוק הישראלי.

עו"ד גיא אופיר (צילום מסך)

עו"ד גיא אופיר (צילום מסך)

לגבי פייסבוק מציין עו"ד אופיר, בין היתר, כי לחברה 30 סימני מסחר הרשומים בישראל; כי היא הבעלים של לפחות ארבעה תאגידים ישראלים; כי החברה פונה לישראלים בעברית, וכי כ-3 מיליון ישראלים גולשים בפייסבוק בתדירות גבוהה; וכי החברה מקיימת בישראל כנסים במטרה למשוך עסקים לפרסום באמצעותה.

בסיכום עתירתו שב ומדגיש עו"ד אופיר כי במדינת חוק אין מקום לאפליה בין חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק לבין כל בעל עסק הנדרש לשלם מסים. לדבריו, ראוי לשלוח את דרישות תשלום המס לגוגל ולפייסבוק כמו לכל נישום אחר, ולתת ל"צבא רואי-החשבון" של החברות הללו "לכתת רגליהם" אל משרדי רשות המסים, "לעמוד בתור שעה או שעתיים, ולהסביר ולשכנע כמו כל נישום מדוע אינם חייבים במס".

"מחדל של שנים מתקיים בקרב רשויות המס", טוען עו"ד אופיר, "ועלותו למשק עצומה ומגיעה למיליארדי שקלים – הפסד מע"מ והפסד מס הכנסה ומע"מ ממתחרים ישראלים שירדה פעילותם בשל תאגידים רב-לאומיים שאינם משלמים מסים – זו העת בה בית-המשפט הנכבד מתבקש להכריע, לקבוע ולהורות באופן חד-משמעי למשיבים 'שיפסיקו לעבוד על הציבור הישראלי' ויעשו את עבודתם נאמנה".

בג"ץ 6944/16