רשות המסים מקשיחה את עמדתה מול חברות האינטרנט הגדולות במהלך שעשוי לדרוש מהם לשלם מס אמת בישראל. הרשות פירסמה היום הנחיות חדשות למיסוי של חברות האינטרנט, שלפיהן אותן חברות יידרשו לשלם מס הכנסה וכן לגבות מע"מ על השירותים שהן מוכרות. החוזר לא יצטרך לעבור הליכי חקיקה, שכן הוא מייצג פרשנות חדשה של החוק.
הכוונה לחברות כמו גוגל, פייסבוק, אי.ביי, מייקרוסופט ואמזון, שמקיימות בישראל פעילות מקומית נרחבת של שיווק ומכירת שירותים שונים לשוק המקומי, אך מסיטות את ההכנסות לאירלנד ולמקלטי מס אחרים כדי לחמוק מתשלום מס.
משיחה עם גורם ברשות המסים עולה כי הרשות כבר החלה לטפל בשומות המס של כמה מאותן חברות, וחלק מהמס כבר שולם. בתשובה לשאלה האם הפרשנות תשפיע על מיסוי הפעילות שנעשתה עד היום השיב אותו גורם כי בהחלט ייתכן שיהיו לכך השלכות רטרואקטיביות.
לפי המצב כיום, חברות זרות חייבות במס רק אם יש להן "מוסד קבע" בישראל, כלומר כאשר הן מבצעות את פעילותן בישראל באמצעות גורם מקומי. לפי הגדרת הרשות, "מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע פיזי העומד לרשות המיזם או כאשר פעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם". עד היום טענו החברות, ומן הסתם ינסו להמשיך לטעון, שאין להן "מוסד קבע" בישראל שכן פעילותן מתבצעת דרך האינטרנט.
אלא שלפי הפרשנות שפירסמה היום רשות המסים, "מוסד קבע" יכול להתקיים גם כאשר המוצר הוא דיגיטלי והחברה פועלת בשוק המקומי, אם מתקיימים תנאים נוספים: "נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים, באיסוף מידע ובניהול קשרי הלקוחות של התאגיד הזר, השירות המסופק באינטרנט על-ידי התאגיד הזר מותאם ללקוחות ישראלים (שפה, סגנון, מטבע וכו')".
פעילות מסוג זה, שעיקרה קיום קשרים עסקיים עם מפרסמים ומשווקים ישראלים ואף גיוסם כעובדים לחברות האינטרנט עצמן, תוארה בהרחבה בכתבה שפורסמה כאן בשבוע שעבר. אותן חברות מקיימות את תהליך המיתוג, השיווק והמכירה שלהן בשוק הישראלי, אך מנסות לטעון שההכנסות יוצרו על-ידי פלטפורמה דיגיטלית שלא חייבת במס. לפי הפרשנות החדשה שפורסמה היום, חברות האינטרנט יתקשו לטען שאין להן "מוסד קבע" בישראל ושהן לא חייבות בתשלום מס הכנסה ובגביית מע"מ על השירותים שהן מוכרות כאן.
כך קובע עוד החוזר כי "פרסום/תיווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים והמסתייע בפעילותו בישראל בנציג ישראלי [...] יהיה חייב ברישום במע"מ והכנסותיו מלקוחות ישראלים יחייבו במע"מ". במקביל, רשות המסים תנסה לקדם גביית מע"מ (אך לא תשלום מס הכנסה) גם על-ידי חברות אינטרנט שכביכול אין להן "מוסד קבע" בישראל. לצורך כך פירסמה הרשות לפני מספר שבועות תזכיר חוק בעניין, אך תזכיר זה יצטרך לעבור הליכי חקיקה ממושכים לפני שסעיפיו ייכנסו לתוקף.
הפרשנות החדשה (והמרחיבה) של רשות המסים פורסמה בתגובה לדרישת בג"ץ בעקבות עתירה שהגיש עו"ד גיא אופיר במרץ 2014. ודוק: העתירה עסקה רק בניסיון לדרוש מאותן חברות לגבות מע"מ מתוך כוונה שמאוחר יותר תגיע גם גביית מס הכנסה. ואולם, נראה שהרשות הלכה צעד אחד קדימה, וקבעה היום שחברות עם "מוסד קבע", כלומר שיש להן פעילות מקומית מהותית, יידרשו הן לגבות מע"מ והן לשלם מס חברות.
* * *
לקריאת חוזר רשות המסים (חוזר כלכלה דיגיטלית, 11.4.16)