המועצה להסדר ההימורים בספורט הוציאה למעלה מ-16 מיליון שקל בפחות משלוש שנים על רכישת כתבות ומודעות שנועדו לחנך את הציבור בישראל להמר על מירוצי סוסים. הקמפיין המתמשך כלל עשרות כתבות קנויות שפורסמו ברשת, בעיקר בכלי תקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות": אתר החדשות ynet ואתר הספורט one. כתבות נוספות פורסמו ברשת המקומונים של הקבוצה. אתר נוסף שקיבל תשלום כדי לפרסם כתבות חיוביות על הימורי סוסים הוא "וואלה".
נתונים חדשים שהתקבלו בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה עמותת "הצלחה" בשיתוף עם "העין השביעית" מעלים כי המועצה להסדר ההימורים בספורט (או בשמה המוכר יותר, "הטוטו") הוציאה מאז 2014 סכום ממוצע של 6.6 מיליון שקל בשנה (כולל מע"מ) על פרסום פלטפורמת ההימורים על מירוצי הסוסים, שזכתה בישראל לכינוי הממותג "רייסר".
בטוטו סירבו למסור כמה כסף שולם עבור רכישת הכתבות, וכיצד חולקו הסכומים בין כלי התקשורת. דיווח שהתפרסם ב"גלובס" בשנה שעברה הצביע על העדפה ברורה של כלי תקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בחלוקת כלל כספי הפרסום של הטוטו.
במועצה להסדר ההימורים בספורט סירבו גם להעביר מסמכים הקשורים להסכמי רכישת התוכן שנחתמו מול "וואלה" וקבוצת "ידיעות אחרונות" בתיווך יהושע TBWA, משרד הפרסום של הטוטו. עו"ד לירן אלרם, הממונה על חופש המידע במועצה, טען בתשובתו כי מדובר ב"סוד מסחרי" שלא ניתן לחושפו (אתר "מזבלה" חשף גם כי משרד הפרסום "הציע אלפי שקלים למשפיעני פייסבוק בשביל לקדם את הימורי רייסר").
מהנתונים שכן נמסרו עולה כי חלק הארי של תקציב הפרסום הועבר לזירה המקוונת, זו שבה התפרסמו גם רוב הכתבות הקנויות: על-פי הנתונים (שאינם כוללים מע"מ), מ-2014 ועד תום המחצית הראשונה של 2016 הוציא הטוטו קרוב ל-5 מיליון שקל עבור פרסום באינטרנט (3.8 מיליון שקל) ובאפליקציות סלולריות (1.1 מיליון שקל). ההעדפה הזאת הגיונית: המירוצים כלל אינם מתקיימים בישראל, והמהמרים של "רייסר" אינם חייבים לסור לתחנות ההימורים כדי להמר על סוסים; הם יכולים לעשות זאת גם מהמחשב הביתי, או מכל מקום אחר – באמצעות אפליקציה סלולרית.
הוצאות הטוטו על פרסום פלטפורמת ההימורים "רייסר" מינואר 2014 ועד סוף יוני 2016 (במיליוני שקלים)
נתונים: המועצה להסדר ההימורים בספורט. הסכומים אינם כוללים מע"מ
שלושה אפיקי פרסום אחרים גרפו סכומים נמוכים במקצת: רדיו (2.7 מיליון שקל), שילוט חוצות (2.9 מיליון שקל) וטלוויזיה (2.9 מיליון שקל; בטוטו לא פירטו אם "שיתוף הפעולה" שהתקיים עם ערוץ one כלול בסכום זה). את הנתח הקטן ביותר גרפה עיתונות הדפוס: 795 אלף שקל בלבד בשנתיים וחצי.
שער כניסה
עד לפני כמה שנים, ישראלים שרצו להמר באופן חוקי על תוצאות של מירוצי סוסים נאלצו לצאת מחוץ לגבולות הארץ. ואולם, לפני שלוש שנים – באוגוסט 2013 – החל הטוטו להפעיל פלטפורמה מקומית להימורים על מירוצי סוסים באמצעות חברת הימורים בריטית. המירוצים עצמם נערכים בבריטניה ובאירלנד, אך המהמרים יכולים לשבת בתחנות הטוטו או בבית ולצפות בהם בשידור ישיר. המקצים נערכים בזה אחר זה; מי שכשל בהימור אחד יכול לנסות את מזלו שוב באופן מיידי, ושוב ושוב.
למרות שמירוצי סוסים אינם ידועים כענף ספורט הזוכה להתעניינות מיוחדת בקרב ישראלים, עבור הטוטו הם הפכו תוך זמן קצר ללהיט. בשנת 2013 הניבו המירוצים רק 3% מההכנסות השנתיות של הטוטו (כ-64 מיליון שקל), אך בשנה שלאחר מכן כבר תפח הנתח ל-10% – כ-263 מיליון שקל.
ב-2015 עלו ההכנסות ממירוצים ל-387 מיליון שקל (כ-13%), ועל-פי הערכת הטוטו, בשנת 2016 צפויים המירוצים להניב כ-462 מיליון שקל – כ-15% מההכנסות השנתיות. על-פי אומדן זה, בתוך שלוש שנים וחצי צפויים הישראלים להוציא קרוב ל-1.2 מיליארד שקל על מירוצי סוסים. מספר תחנות ההימורים המאפשרות להמר דרכן על מירוצי הסוסים שילש את עצמו בתוך שלוש שנים, ועלה מ-156 תחנות בשנת 2013 ל-477 כיום.
מחברי הדו"ח הממשלתי הגדירו את ההימורים על מירוצי סוסים כענף הימורים מסוכן ובעל פוטנציאל התמכרותי גבוה במיוחד
אבל בקרוב הצמיחה הזאת עלולה להסתיים. "הוועדה לייעול שוק ההימורים", גוף משותף של משרד המשפטים ומשרד האוצר בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, הגישה בתחילת החודש דו"ח שאחת מהמלצותיו היא ביטול ההימורים על מירוצי סוסים בישראל. הרקע להמלצה הזאת – שאומצה על-ידי שר האוצר משה כחלון אך עדיין לא ברור כיצד ומתי תיושם – מאפשר להסתכל באור חדש על סוג התוכן שרכש הטוטו מכתבי הספורט של האתרים הפופולריים בישראל.
מחברי הדו"ח הגדירו את ההימורים על מירוצי סוסים כענף הימורים מסוכן ובעל פוטנציאל התמכרותי גבוה במיוחד. אחת האינדיקציות לכך, הוסבר בדו"ח, היא שבשונה מכדורגל וכדורסל, מירוצי סוסים אינם ספורט פופולרי בישראל. "לאור זאת", כתבו המחברים, "ניתן להניח כי הימורי הסוסים אינם מהווים תחליף לפעילות לא חוקית אלא מהווים 'שער כניסה' חדש אשר מגדיל את גודל שוק ההימורים המצרפי (החוקי והלא חוקי)".
ספורט "ידיעות אחרונות" עם שער הימורי מרוצי סוסים, 16.6
כיצד הופכים ענף ספורט שולי בישראל לתחום עניין פופולרי שירתק ישראלים רבים וגם יגרום להם לשלוח יד לכיס? מפעילים את התקשורת. הכסף של הטוטו שלח את עיתונאי הספורט של "וואלה" ו-ynet לחבר כתבה אחר כתבה על מירוצי סוסים – עם דגש מיוחד על פרפראות: "סגירת המעגל המרגשת" של מלכת אנגליה, המסלול שהופיע בסרט מסדרת "ג'יימס בונד", "התחביב המיוחד" של השחיין מייקל פלפס (שלפי ynet מחזיק שני סוסי מירוץ), וכן הלאה והלאה.
ב-one, שם מועברים המירוצים בשידור חי, סיפקו את הזווית ה"מקצועית", עם דיווחים רחבי יריעה ועמוסי פרטים על טורנירים שעומדים להיפתח ועל הישגים של סוסים ורוכבים בולטים (המלים "בשיתוף רייסר", המופיעות בתוכן השיווקי של "וואלה" ו-ynet, נחסכו בדרך כלל מגולשי one). בשלושת האתרים שכתביהם אכלו מהיד של הטוטו בלטה מגמה קבועה: הבלטה של השורשים האריסטוקרטיים של הענף, והדגשה של העניין הרב שהסוסים מעוררים מעבר לים, לטענת הכותבים.
דבר אחד בקושי הוזכר בכתבות הממומנות: הימורים. המועצה להסדר ההימורים בספורט הסוותה לא רק את מעורבותה בפרסומים ואת תנאי ההסכמים שחתמה עם כלי התקשורת, אלא גם את התכלית שלשמה שילמה את הכסף. הקורא התמים עשוי להסיק ש"רייסר" הוא מעין גוף ששם לו למטרה לקדם את תרבות מירוצי הסוסים בישראל, ולא מותג הימורים מקומי. רק מי שיתעקש בכל זאת ימצא את סיבת הקיום של הכתבות, בקישור שהוטמע פה ושם בתחתיתן: "בואו להרוויח ממירוצי סוסים".
* * *
לעיון בתשובת המועצה להסדר ההימורים בספורט