המדור "הכר את המומחה" מתפרסם במסגרת פרויקט "מדד הייצוג - ערבים בתקשורת העברית", בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון. התקשורת המשודרת ממעטת לראיין ערבים בשל מומחיותם ונסיונם, מטרת המדור היא להציג ולהכיר מומחים בתחומים שונים מן החברה הערבית בישראל ולייצר מעין "ספר הפקה" חי.

סמאח שוכרי, שר החוץ של מצרים, הגיע השבוע במפתיע לביקור בישראל ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. ואולי, הביקור של שר חוץ מצרי בישראל, הראשון מסוגו זה תשע שנים, לא צריך היה להפתיע.

ח'דר סואעד, חוקר במכון מיתווים ודוקטורנט בביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, מסביר כיצד משתלבים הביקור של שוכרי והתחממות היחסים בין ישראל למצרים עם ההתפתחויות האחרונות במזרח התיכון.

"ההתחממות ביחסים בין ישראל למצרים היא חלק מהמהלכים האזוריים של התחממות היחסים בין כלל המדינות המתונות במזרח התיכון במישורים הבילטרליים. כך בין טורקיה לישראל, בין מצרים לערב הסעודית וגם בין ערב הסעודית לטורקיה. אגב, שר החוץ המצרי היה לא מזמן רחוק מתל אביב, בסוף יוני הוא ביקר את אבו מאזן ברמאללה. דובר פת"ח אוסאמה אל קוואסמה אמר שהביקור השבוע בישראל היה מתואם איתם ושאחת ממטרותיו היתה לדון בהחייאת התהליך המדיני. מהצד של חמאס אמרו 'אין תגובה'.

"אני מזכיר שהנשיא המצרי ניסה במאי האחרון להוביל מהלך מדיני ואפילו הציע לנתניהו להצטרף או לקבל את היוזמה הצרפתית. נתניהו הבהיר שישראל לא מקבלת את היוזמה הצרפתית, ואם כבר - עדיף מהלך אזורי. אז הנה, לכן יש הזדמנות למהלך מדיני אזורי, במיוחד לאור היחסים המצוינים בשנה וחצי האחרונות בין ערב הסעודית למצרים, יש סיכוי די טוב בלשון המעטה לחזרתה של יוזמת השלום הערבית לסדר היום הציבורי".

ח'דר סואעד

כשא-סיסי הציע את היוזמה שלו זה היה בתקופה של משא ומתן בין נתניהו להרצוג על כניסת המחנה-הציוני לממשלה. בסופו של דבר המחנה הציוני נותר בחוץ וליברמן נכנס. עלה הרושם שנתניהו השתמש בא-סיסי לצורך המשא ומתן הקואליציוני שלו.

"צריך לעשות נתק בין מדיניות פנים למדיניות חוץ, למרות שזה לא קל לביצוע. אחד התנאים שנתניהו הציג בפני ליברמן היה שהוא לא יחבל במהלכים מדיניים. נכון שהיה את העניין הזה של מיקוח בין נתניהו לבין המחנה-הציוני וישראל ביתנו, ונתניהו הוא אמן בתמרונים ובמשחקי מיקוח, אבל עכשיו כשיש לו קואליציה יציבה הרבה יותר מאשר היתה לו קודם, ועם התנאים שהציב לליברמן, הוא יכול להרשות לעצמו ללכת למהלך מדיני עם גיבוי או עם תמיכה של חלקים מהימין. הסיכויים להצליח הרבה יותר גדולים עם קואליציה ימנית יציבה מאשר עם קואליציה שמסתמכת על הרצוג.

בפעם האחרונה שדיברנו הזכרת את המעמד המתערער של מצרים בעולם הערבי והבעיות הכלכליות הקשות במדינה. על רקע זה, כיצד התקבל במצרים הביקור של שר החוץ בישראל?

"בפרלמנט המצרי יש קולות בעד ונגד, כנהוג במצרים בכל מה שקשור לישראל, ובעצם בכל סוגיה פוליטית או חברתית, אבל אין התנגדות גורפת. למעשה, יש תמיכה במהלך הזה. לגבי המעמד האזורי של מצרים, אמנם אמרתי ואני חוזר שוב שמצרים ויתרה על הבכורה לטובת ערב הסעודית, אבל אני מדגיש שוב שזו היתה נסיגה או ויתור קל לצורכי התחזקות והתעצמות. אם מצרים תוכל להחזיר לעצמה את הבכורה בעולם הערבי, זו אחת הדרכים. להוביל מהלך מדיני לתווך בין ישראל לפלסטינים".

מה יוצא לה חוץ מיוקרה?

"קודם כל חזרה של שיתוף הפעולה הביטחוני בינה לבין ישראל וקידומו. זה לא דבר שהיא יכולה לוותר עליו. שנית, להחזיר את התיירים הישראלים, והביטחון יחזיר את התיירים הישראלים והאירופאים. צריך לזכור שמצרים ספגה מכה מאוד קשה בעקבות הפיגוע שהיה נגד המטוס הרוסי בסוף השנה שעברה. זה פגע מאוד קשה בתיירות ובכלכלה המצרית. ביטחון יכול להחזיר תיירים, יכול להחזיר הון תועפות לכלכלה המצרית.

"דבר נוסף הוא קידום שיתופי פעולה אזוריים בכל המישורים, בכל התחומים. אוטוטו יש גם בחירות בארה"ב, וממשל חדש שתהיה לו מדיניות פחות בדלנית ויותר אקטיבית כלפי האזור ירצה לתמוך במשטרים כמו המשטר המצרי הנוכחי. כזכור מצרים נמצאת במקום השני אחרי ישראל מבחינת קבלת סיוע ביטחוני אמריקאי באזור. ישראל מבקשת להגדיל את הסיוע שהיא מקבלת מארה"ב אז המצרים גם כן ישמחו לקבל את מה שקיבלו בעבר ואולי אף להגדיל את הסיוע".

הזכרת שבחמאס שותקים בנוגע להתחממות היחסים. למה הם לא מוחים? הרי לצד ישראל, מצרים היא המדינה היחידה שיש לה גבול עם עזה.

"יש כמה היבטים לעניין. אחת הנקודות שנידונו בפגישה בין נתניהו לשר החוץ המצרי היא סוגיית הגבולות בין מצרים לישראל והמעברים לכיוון עזה מהצד הישראלי ומהצד המצרי. לאחרונה היתה גם ההתפייסות בין ישראל לטורקיה, ובין הסוגיות שנדונו היו גם הקלות שישראל תסכים אליהם ביחס לרצועת עזה.

"יש גם את עניין החזרת גופות החיילים - או החזרת החיילים בתקווה שהם בחיים למרות שצה"ל הכריז עליהם כחללים שמקום קבורתם אינו ידוע, הדר גולדין ואורון שאול - ולצידם שני האזרחים הישראלים אברהם מנגיסטו והישאם א-סייד. ככל הנראה מתקיימים כיום מגעים חשאיים בתיווך טורקי על החזרת החיילים והאזרחים, או לפחות על החזרת החיילים. כדי לא לחבל במהלכים ובמשא ומתן טובה שתיקה לכל הצדדים, במיוחד למנהיגי חמאס. יש להם את האינטרס של שיקום הרצועה בשלב הנוכחי, בניית עזה מחדש, ולשם כך הם זקוקים גם לסיוע טורקי, גם להקלות בסגר וגם לפתוח קצת את הגבול עם מצרים. לכן מבחינתם עדיף להם לא לצאת כנגד מהלך כזה".

השנים האחרונות לימדו אותנו שהתהליך המדיני אינו עומד בראש סדר העדיפויות של בנימין נתניהו. מנגד, מצרים היא דיקטטורה צבאית המשתיקה כל ביקורת. האם לדעתך באמת יש כאן ניסיון לחדש את התהליך המדיני, או שאולי זה מהלך ציני של שני הצדדים שנועד לגרוף רווחים אחרים?

"אני לא רוצה לשלול שום אופציה מבין השתיים. אבל אם להיות אופטימיסט, ולהסתמך גם על ניסיון העבר וקריאה של ההיסטוריה, לא זכור לי שהיו למדינת ישראל תהליכים מדיניים או תהליך שלום שבו השתתפו מדיניות דמוקרטיות במזרח התיכון, פשוט מאוד כי אין כאלה. הפרטנרים שלנו הם לא דמוקרטים, מדובר בדיקטטורות. אבל חשוב להדגיש כי אלה דיקטטורות כלפי העמים שלהם, במישורים הפנימיים. כלפי חוץ זה כבר עניין אחר, ועכשיו מדובר במדיניות חוץ ריאליסטית שמקדמת את האינטרסים שלהם.

"אני מקווה שכל הצדדים ובמיוחד הצד הישראלי יבינו שהחלופה למהלך מדיני שיביא לפתרון הסכסוך זו החלופה היותר גרועה של מדינה דו-לאומית. וזה מצב שממשלת ישראל, בטח שהממשלה הנוכחית, לא תרצה בו. לכן לטובת כולם צריך להתניע את התהליך המדיני, בתקווה להגיע לתוצאות חיוביות, והלוואי עלינו שזה יהיה בשנה-שנתיים הקרובות. עכשיו כשיש כבר התגבשות של ציר המדינות המתונות באזור, אחרי שחלקן היו בנתק במשך כמה שנים, אין עיתוי יותר טוב לנסות להניע את התהליך המדיני".

מומחים ערבים נוספים אפשר למצוא באתר A-list.