המדור "הכר את המומחה" מתפרסם במסגרת פרויקט "מדד הייצוג - ערבים בתקשורת העברית", בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון. התקשורת המשודרת ממעטת לראיין ערבים בשל מומחיותם ונסיונם, מטרת המדור היא להציג ולהכיר מומחים בתחומים שונים מן החברה הערבית בישראל ולייצר מעין "ספר הפקה" חי.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה החודש מסמך בשם "מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי", וממנו עולה כי בשנים האחרונות נשמר ואף גדל הפער באיכות הבריאות בין יהודים לערבים. פערים נוספים בין שתי האוכלוסיות בלטו גם בשלל מדדים אחרים כגון איכות התעסוקה, ביטחון אישי, דיור, השכלה ומצב כלכלי.

ד"ר ניהאיה דאוד, מרצה בכירה באוניברסיטת בן-גוריון במחלקה לבריאות הציבור, היא חוקרת בתחום האפידמיולוגיה החברתית, המחבר בין מצב הבריאות של אוכלוסיה לבין נתונים אחרים המאפיינים אותה.

"בימינו בריאות הציבור עוסקת לא רק במחלות ביולוגיות וחיידקים", היא אומרת, "אלא גם כיצד הכלכלה בחברה עובדת ואיך היא משפיעה על הבריאות. אוכלוסיות מיעוט, ולא רק בישראל, בדרך כלל נפגעות יותר בגלל הקשר בין אתניות לבין מצב חברתי-כלכלי".

כלומר, יש מאפיינים דומים לאוכלוסיות מיעוט גם כשאין ברקע סכסוך לאומי?

"זה נכון. הסכסוך הלאומי יכול להגביר את הפגיעה, אבל גם אם אינו קיים מדובר בתופעה חוצת ארצות - מהגרים באנגליה, מהודו, פקיסטן או בנגלדש, נמצאים במצב בריאות פחות טוב מאוכלוסיות הלא מהגרים הלבנים של אנגליה. זה נכון גם לשחורים בארה"ב ולערבים ולאתיופים בישראל".

ד"ר ניהאיה דאוד (צילום: יחסי ציבור)

ד"ר ניהאיה דאוד (צילום: יחסי ציבור, אוניברסיטת בן-גוריון)

מלבד תוחלת חיים ותמותת תינוקות, אילו עוד מדדים נבחנים?

"מדדי תחלואה שונים, כמו סוכרת, לחץ-דם, סרטן, מחלות כרוניות. הם גבוהים יותר בקרב השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. המחלות האלה היו בעבר המחלות של העשירים ובימינו הן תוקפות דווקא את האוכלוסיות מהמעמד הנמוך יותר, ומתמקדות גם באוכלוסיות מיעוט במדינות שונות בעולם​".

אם יש זהות בין בעיות הבריאות של אוכלוסיות מיעוט לבעיות של בני מעמד סוציו-אקונומי נמוך, למה לא להגדיר את המצב פשוט כבעיה של בני מעמד סוציו-אקונומי נמוך?

"כי המצב הסוציו-אקונומי לא מסביר את הכל. יש בכל זאת הבדל בין בני אותו המעמד בין אוכלוסיית הרוב לאוכלוסיית המיעוט וצריך למצוא הסבר נוסף. יכול להיות שזה קשור ללחץ גבוה בגלל מעמד פוליטי, יכול להיות שזה קשור לאפליה, יכול להיות שזה קשור להבדלים בתמיכה חברתית או להתנהגויות שונות וגורמים תרבותיים. אנחנו עדיין לא יודעים את כל הסיפור".

אילו המלצות יש לשינוי המצב? הגדלת המשאבים למערכת הבריאות בקרב מיעוטים?

"במחקר שערכתי לאחרונה, יחד עם אורלי מנור מהאוניברסיטה העברית וורדה סוסקולני מאוניברסיטת בר-אילן, מצאנו שמה שמסביר את הפערים בין ערבים ליהודים זה בעיקר המצב הסוציו-אקונומי. השכלה נמוכה יותר והכנסה נמוכה. היתה גם תרומה להתנהגויות בריאות, המעורבות החברתית של האוכלוסיה הערבית ומה שאנחנו קוראים לו הון חברתי. לעומת זאת כשערכנו אותו מחקר באנגליה מצאנו שהמצב המצב הסוציו-אקונומי וכל הגורמים שמניתי מסבירים רק חצי מהפער בין אוכלוסיית הרוב לאוכלוסיית המיעוט".

בעצם יש בזה משהו מעודד, שבישראל, מעבר לפער הכלכלי, אין סיבות נוספות לא ענייניות שגרמו להבדלים.

"זה נכון לגבי המחקר הספציפי הזה. וזה משהו שלא ראינו באנגליה כשבדקנו את האוכלוסיה ​של המהגרים לעומת הלא מהגרים. אבל בישראל, בשנים האחרונות, החל מאמצע שנות התשעים אנחנו רואים שהפערים בין יהודים לערבים בתוחלת החיים ותמותת תינוקות - גדלים. השיפור בתוחלת החיים של היהודים גבוה יותר מהשיפור בתוחלת החיים של הערבים. אותו דבר גם לגבי תמותת תינוקות. המצב משתפר בקרב כל האוכלוסיה, ערבים ויהודים, אבל אותי לא מדאיג המצב האבסולוטי אלא הפער היחסי".

מה ההסבר לכך?

"אני חושבת שגם ההסבר לזה הוא בפערים הסוציו-אקונומיים. אנחנו רואים שהפערים בהכנסה בכלל האוכלוסיה גדלים ואני חושבת שבאוכלוסיות מיעוט הרגישות ​ל​פער בהכנסה עוד יותר גדולה. ​כמו כן חלה הפרטה בשירותי הבריאות בכלל הארץ וזה יכול להגביר את הפערים בבריאות הקשורים למצב סוציו-אקונומי. ​ייתכן שיש גם גורמים נוספים, ​ייתכן ש​האוכלוסייה הערבית נהייתה רגישה יותר לאירועים פוליטיים שונים, אולי לאפליה. ​נדרש​ מחקר ​נוסף ​שי​בדוק ​מה מסביר את הפערים האלה בבריאות​".

עוד על הכר את המומחה