המדור "הכר את המומחה" מתפרסם במסגרת פרויקט "מדד הייצוג - ערבים בתקשורת העברית", בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון. התקשורת המשודרת ממעטת לראיין ערבים בשל מומחיותם ונסיונם, מטרת המדור היא להציג ולהכיר מומחים בתחומים שונים מן החברה הערבית בישראל ולייצר מעין "ספר הפקה" חי.

השבוע נחתם הסכם פיוס בין ישראל לטורקיה, שאמור להחזיר את יחסי המדינות למצב תקין אחרי שנים של מתחים ועימותים. שוחחנו על ההסכם עם מוחמד עמאש, חוקר יחסים בינלאומיים שגדל ולמד בישראל וכעת חי באיסטנבול ועובד כמנהל פרויקטים במכון GPoT למגמות פוליטיות גלובליות.

כיצד ההסכם עם ישראל מתקבל בטורקיה?

"הציבור בטורקיה מבין את הצורך להגדיל את מספר בנות הברית של המדינה במזרח התיכון. ישראל וטורקיה עומדות מול איומים דומים הקשורים לנושאים ביטחוניים וטורקיה לא יכולה להיות עוד לבד בהתמודדות עם האיומים הללו. לכן יש צורך בפעילות משותפת, במיוחד בכל הקשור לשיתוף מידע מודיעיני. שתי המדינות מושפעות מהמלחמה בסוריה ומתמודדות עם איומי טרור וההשפעה האיראנית ולכן חשוב שיהיו בנות-ברית. צריך לזכור שהידידות עם טורקיה היא ותיקה, טורקיה היתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל.

"כמובן שחשוב להנהגה לשווק את ההסכם הזה בצורה מוצלחת לציבור, ולהבליט את היתרונות שלו לשתי המדינות. כעת יש צורך לבסס ערוצים נוספים של שיתוף פעולה, גם בחברה האזרחית של שתי המדינות וגם באקדמיה. חשוב להסביר שזה מצב של ניצחון לשני הצדדים ולשכנע את הציבור כאן בטורקיה גם בכך שהפלסטינים מרוויחים מההסכם. אני חושב שצריך להדגיש לציבור שזה טוב לפלסטין: כשטורקיה נמצאת ביחסים טובים עם ישראל היא יכולה לפעול באזור, לתרום לפלסטינים ולהזרים להם סיוע הומניטרי".

מוחמד עמאש (צילום: gpot)

מוחמד עמאש (צילום: gpot)

כיצד התקשורת בטורקיה סיקרה את ההסכם?

"הסיקור היה ברובו חיובי. לא רק הסיקור לגבי ההסכם אלא בכלל היחס בתקשורת לישראל חיובי. אתן לך דוגמה. לאחרונה מכון המחקר שאני עובד בו קיים פגישה עם נציגים ישראלים, כולל חברת כנסת מישראל, והאירוע סוקר בהרחבה בתקשורת. למעשה הופתענו מכמות ערוצי הטלוויזיה והעיתונאים באירוע שלנו".

הנקודה הרגישה ביותר בישראל בכל הקשור להסכם היא סכום הפיצוי ששולם למשפחות הנפגעים על המרמרה. איך מתייחסים לכך בטורקיה?

"לא ראיתי יחס שלילי לכך. למיטב הבנתי, הסכום יעבור לקרן טורקית הומניטרית שתעזור למשפחות של הקורבנות. היה ברור לכולם שזה מה שיקרה, ומה שבעיקר מעסיק פה את האנשים זה מה שיקרה לעזה. בזה מתמקד הדיון פה על ההסכם".

מה לדעתך הוא הוויתור הכי גדול של טורקיה בהסכם? העובדה שהסגר על עזה עודנו קיים?

"שתי המדינות נאלצו להתפשר. נכון שהסגר על עזה עודנו קיים, אבל מצד שני טורקיה תורשה להעביר מוצרים  ועזרה הומניטרית לעזה ותוכל לסייע בפיתוח פרויקטים. זה כמובן לא הסיר את הסגר לחלוטין אבל טורקיה תגדיל השפעתה באזור. מלבד זאת אני לא רואה שהיה משהו משמעותי נוסף שעליו ויתרו. בעיקר יש רצון כעת לקידום יוזמות משותפות".

בישראל יש רבים שחושבים שאפשר היה להגיע להסכם דומה כבר לפני שנים. גם בטורקיה חשים כך?

"כן, אבל לא היה רצון פוליטי בשתי המדינות. עכשיו שתי המדינות הבינו שבמצב הנוכחי של המזרח התיכון המהלך הזה חשוב במיוחד".

מומחים ערבים נוספים אפשר למצוא באתר A-list.