המדור "הכר את המומחה" מתפרסם במסגרת פרויקט "מדד הייצוג – ערבים בתקשורת העברית", בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון. התקשורת המשודרת ממעטת לראיין ערבים בשל מומחיותם ונסיונם, מטרת המדור היא להציג ולהכיר מומחים בתחומים שונים מן החברה הערבית בישראל ולייצר מעין "ספר הפקה" חי.

החודש פורסמו ממצאיו של מחקר ישראלי מקיף שבדק את השלכות השמנת היתר בקרב נערים וגילה כי השמנת יתר בגיל הנעורים מעלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם בגיל מבוגר יותר. המחקר, שבדק נתוני צעירים לפני גיוס לאורך 44 שנה, מצא כי על פני השנים קיימת עלייה ברורה ומשמעותית בשיעור הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר.

ד"ר אבו-עביד סובחי הוא סגן מנהל המחלקה הכירורגית בבית-החולים איכילוב בתל-אביב ומנהל המרכז לטיפול בהשמנת יתר. התמחותו היא בניתוחים בריאטרים, לסובלים מהשמנת יתר המסכנת את חייהם.

מי המועמדים לעבור ניתוח בריאטרי?

"מדובר באנשים בעלי עודף משקל של בערך 45 ק"ג מעל המשקל האידיאלי שלהם, אנשים בעלי עודף משקל קיצוני, כשהבעיה היא לא רק המשקל אלא מחלות נלוות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, בעיות נשימה, בעיות ברכיים ובעיות עקרות. זה לא ניתוח קוסמטי. כל מועמד לניתוח עובר עיבוד מלא בניסיון להעריך את הסיכון הניתוחי, כדי להכין אותו לניתוח מבחינה נאותה, גם מבחינה גופנית וגם מבחינה נפשית באמצעות פסיכולוג ועובד סוציאלי".

ד"ר אבו עביד סובחי (צילום: דוברות המרכז הרפואי ת"א, איכילוב)

מה עושים בניתוח כזה?

"יש שני ניתוחים שכיחים שאנחנו עושים כאן. הראשון הוא ניתוח שרוול קיבה, שבמהלכו אנחנו כורתים בסביבות 80% מהקיבה. במקום שזו תהיה קיבה שהנפח שלה הוא משהו כמו ליטר או ליטר וחצי אנחנו משאירים את החולה עם קיבה בצורה של בננה, שהנפח שלה הוא משהו כמו 100 מ"ל. זה ניתוח שמקטין את הנפח ומשנה את תחושת השובע לתקופה של קרוב לשנה. הניתוח השני משלב הגבלת נפח ומעקף קיבה. מה שעושים הוא שיוצרים מהקיבה, בהמשכיות לוושט, מעין צינור באורך 10–12 ס"מ ואליו מחברים את המעי הדק, כך שהמזון יורד מהוושט בתוך הצינור בלי לעבור בקיבה ובמעי הדק ההתחלתי".

מדוע חשובה הבדיקה הפסיכולוגית לפני הניתוח?

"הניתוח הזה דורש שינוי מהותי מבחינת הרגלי התזונה והרגלי האכילה. האנשים האלה היו רגילים לאכול לפעמים בשעות לא רגילות. אכילה לילית, אכילה רגשית. אם אנחנו לא נכין את החולים האלה כמו שצריך לקראת הניתוח, הסיכוי שלהם להתמודד בהצלחה לאחריו הם מאוד נמוכים".

מה קורה למי שעובר את הניתוח ולא עומד בשינוי הרגלי התזונה והאכילה?

"אם אנחנו בוחרים באופציה של הגבלה בנפח, אנשים יכולים לסבול מבחילות, הקאות ופגיעה קשה באיכות החיים. אנחנו תמיד מזכירים לכל החולים שהניתוח הוא כלי שמסייע לרדת במשקל, ולכן יש כאן צוות מולטידיסציפלינרי שבא לעזור לכל התהליך ומספק תמיכה והדרכה אחרי הניתוח. היכולת של החולה להיצמד להנחיות חשובה ביותר כדי שהניתוח יצליח והחולה ישמור על ההישג לאורך שנים רבות".

מי האוכלוסייה שמגיעה לניתוח, יש לה מאפיינים סוציו-אקונומיים או אחרים?

"לא בהכרח. אנחנו מקבלים מכל האוכלוסיות, גם מבחינת הגילאים. אנחנו מקבלים חולים מגיל 13 ועד מבוגרים מעל 70. אנשים שלא הצליחו לרדת במשקל באמצעים רגילים וסובלים ממחלות נלוות שמסכנות את החיים שלהם. אנחנו תמיד שואלים את עצמנו לפני ניתוח מה יותר מסוכן לחולה, האם המחלות שמהן הוא סובל, או שאולי יש סיכון מוגבר בניתוח. ברוב המקרים הסיכון בהימנעות מניתוח גדול יותר".

לאחרונה פורסמו ממצאי מחקר על עלייה בהשמנת יתר בקרב צעירים. האם אצלכם נרשמה בשנים האחרונות עלייה בכמות הפניות?

"אנחנו בעיקר רואים מתבגרים משתי אוכלוסיות: אנשים שיודעים שבמידה ויגיעו לצבא במשקל עודף הם לא יתקבלו, והאוכלוסיה החרדית, שם זו התקופה של השידוכים וקשה למצוא שידוך טוב עם משקל כזה"

"בעולם המערבי, בכל עשור, יש עליה משמעותית מבחינת שכיחות השמנת היתר. אנחנו מודאגים מכמות המתבגרים שבאים אלינו. אנחנו רואים מתבגרים בני 13–15, דברים שלא ראינו לפני 15 ו-20 שנה. צורת האכילה משפיעה על העלייה במשקל, גם העובדה שהילדים של היום לא כל-כך עושים פעילות גופנית אלא יותר ליד המחשב וכל הזמן מנשנשים, אין ספק שזה תורם לעלייה במשקל. בשנה האחרונה בוצעו בישראל מעל 8,000 ניתוחים. היו כבר שנים עם 10,000, אבל לפני חמש או עשר שנים המספר היה כמחצית".

בני 13 ו-14 עדיין לא גמרו להתפתח, מדוע יש צורך בניתוח כל-כך דרסטי?

"תמיד אנחנו שוקלים את הסיכונים. ברגע שמגיע ילד בן 13–14 שסובל מבעיה של נשימה וצריך לישון בלילה עם מכשיר, ויש סכנה מיידית לחיים שלו, אז הוא מועמד לניתוח. אנחנו לא מדברים על ילד שיש לו עשרים קילוגרם עודף משקל ואנחנו רוצים לעשות אותו יותר יפה, אנחנו רוצים להציל את החיים שלו. זו מחלה קשה. בגיל 16–17 אנחנו בעיקר רואים מתבגרים משתי אוכלוסיות: אנשים שיודעים שבמידה ויגיעו לצבא במשקל עודף הם לא יתקבלו, והאוכלוסייה החרדית, שם זו התקופה של השידוכים וקשה למצוא שידוך טוב עם משקל כזה".

אם כך, במקרים האלה יש מניע שאינו הצלת חיים.

"מי שבא אלינו לא בא רק בגלל שאין לו שידוך. יש לו הרבה בעיות נלוות אחרות. אבל הם יותר לחוצים בגלל הסיבה הזו. אנחנו לא מנתחים בגלל זה, זו רק נקודת הראות של המשפחה והחולה".

מה אחוזי ההצלחה בניתוחים שלכם?

"אלה ניתוחים הנמשכים כשעה, מרבית החולים משתחררים תוך יומיים מבית-החולים. אנחנו אומדים הצלחה של ניתוחים כאלה בטווח של חמש שנים: חולים שמצליחים לרדת יותר מ-50% מעודף המשקל שלהם והצליחו להיפטר מהמחלות הנלוות. המספרים נעים בין 60% ל-85% הצלחה, ואף מעבר ל-90%. מי שחושב לעבור ניתוח כזה צריך לזכור שזה לא ניתוח דחוף. לחולה יש את כל הזמן לשבת ולחשוב וללמוד את המידע על אורח החיים שמצפה לו אחרי הניתוח. כדאי לקחת את הזמן, לפגוש אנשים שעשו את הניתוח, ולהיות מודע לכך שיכולים להיות סיבוכים. כשאתה מגיע לניתוח ויודע מה מצפה לך, הסיכוי שלך לעבור אותו בהצלחה טוב יותר".