המדור "הכר את המומחה" מתפרסם במסגרת פרויקט "מדד הייצוג - ערבים בתקשורת העברית", בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון. התקשורת המשודרת ממעטת לראיין ערבים בשל מומחיותם ונסיונם, מטרת המדור היא להציג ולהכיר מומחים בתחומים שונים מן החברה הערבית בישראל ולייצר מעין "ספר הפקה" חי.

היום, ה-14.6, התקיים במשכן הכנסת יום דיונים מיוחד תחת הכותרת "ישראל נקייה מעישון". ביוזמת רשת ערים בריאות של מרכז השלטון המקומי והאגודה למלחמה בסרטן, הגיעו לכנסת נציגים של הגורמים המרכזיים העוסקים בישראל במאבק בעישון, ויציגו בוועדות השונות ובמליאה את נזקי העישון בהיבטים שונים, במטרה להעלות את המודעות לצורך בצמצום ממדי העישון הפעיל והכפוי בישראל.

אחד המשתתפים היה פאתן ג'טאס, מומחה לחינוך לבריאות ומי שמנהל את פעילות האגודה למלחמה בסרטן בחברה הערבית. לדברי ג'טאס, היום הבינלאומי ללא עישון צוין ב-31 במאי, אך בשל מועדי הפגרה והפעילות של הכנסת הוחלט לדחות את יום הדיונים בכשבועיים. שוחחנו עם ג'טאס בתחילת השבוע.

"המסים שמגיעים היום ממכירת סיגריות מגיעים כמעט ל-7 מיליארד שקל בשנה, והולכים ישר לכיס הגדול של הממשלה. אנחנו רוצים שישתמשו בהם שימוש ייעודי למלחמה בעישון"

מה המטרה של הפעילות בכנסת? העלאת המודעות או צעדים אופרטיביים?

"גם וגם. לא יהיה דיון על חוק כזה או אחר אבל אנחנו ננסה להעלות את הנושא למודעות של חברי הכנסת. היעד האישי שלי, כמי שאמון על פעילות האגודה בחברה הערבית בארץ, הוא להביא להתערבות בסוגיה. אני אשתתף בוועדה לקידום מעמד האישה, וננסה לפעול בכמה חזיתות. ראשית, אחוז העישון בחברה הערבית עדיין גבוה. כמעט אחד משני גברים ערבים מעשן וזה נתון מדאיג. באוכלוסיה היהודית האחוז יורד, מכ-44% בשנות השמונים לכמעט 20% כיום. כלומר אנחנו רואים שכשיש פעילות מתאימה יש ירידה בשיעור המעשנים. אני חושב שהמחוקק צריך ראייה כוללת כדי לחשוב איך הוא יכול לתקצב את המאבק הזה. המסים שמגיעים היום ממכירת סיגריות מגיעים כמעט ל-7 מיליארד שקל בשנה, והולכים ישר לכיס הגדול של הממשלה. אנחנו רוצים שישתמשו בהם שימוש ייעודי למלחמה בעישון.

"דבר שני, יש את הסוגיה של עישון כפוי, לכן גם אנחנו מגיעים לוועדה לקידום מעמד האישה. אחוז העישון הרשמי של הנשים בחברה הערבית הוא 6.5%, אם כי לדעתי האחוז גבוה יותר, כמעט כפול, כי יש מה שאני קורא לו "עישון בסתר". עדיין, אחוז העישון בבתים הערבים מגיע ל-72% ואז כולם סובלים מזה. לכן יש כאן גם נקודת מבט מגדרית. דבר נוסף שצריך לטפל בו הוא תופעת הנרגילה, שפורחת בחברה הערבית ועדיין לא מוסדרת בחוק".

מאיזה בחינה העישון בנרגילה לא מוסדר?

"מה שבעיקר מדאיג אותנו זה בתי קפה של נרגילה. בזמן שאסור לעשן במקומות ציבוריים, בכל יישוב ערבי יש על כל מטר וחצי מקום לעישון נרגילה. איך זה מתיישר עם החוק? יש כאן לדעתי פרצה בחוק, ולכן אנחנו פונים בעניין זה למחוקק. זה מתחבר לעניין נוסף שהוא אכיפת החוק. ישראל היא מהמדינות המתקדמות בעולם מבחינת חוקים אשר מונעים עישון במקומות ציבוריים, אבל מבחינת האכיפה אנחנו במצב מאוד גרוע, בכל החברה ופי כמה וכמה ביישובים ערבים, שם הכל פרוץ".

פאתן ג'טאס (צילום: A-List)

פאתן ג'טאס (צילום: A-List)

מה אפשר לעשות בעניין?

"יש כמה הצעות. למשל, להפוך את האכיפה לאחריות אישית של ראש המועצה המקומית. עשו דבר דומה בכל הקשור להגנת הסביבה. שם אם יש משהו לא תקין בתחומי הרשות המקומית אפשר לא להגיש רק תביעה כללית למועצה אלא גם אישית נגד יו"ר המועצה. בעקבות זה ראשי המועצות לקחו צעדים בתחום. אולי צריך לעשות דבר דומה גם בנוגע לאכיפת איסורי עישון. הצעה אחרת היא להוציא בכלל את האכיפה מהרשויות המקומיות ולתת לגוף מסודר, שאינו פוליטי, לטפל בזה".

הזכרת את ההבדל בין אחוזי העישון של יהודים וערבים, אולי ההבדל הוא בכלל סוציו-אקונומי?

"יש בהחלט חלוקה לפי הבדלים סוציו-אקונומיים. כמעט מחצית מהבתים בחברה הערבית נמצאים מתחת לקו העוני ויש הרבה בתים שבהם חפיסת הסיגריות נכנסת הביתה במקום שקית החלב, וזה דבר מאוד מאוד מכאיב. אבל במדינה מתוקנת שבה יש שתי חברות שונות מבחינה סוציו-אקונומית, היית מצפה שלא יתנו לחברה החלשה יותר לחכות, עד שתתפתח לבד ועד שתגיע לשינוי המיוחל. הרי יש חוקים שחלים על שתי החברות ביחד, אני רוצה לנצל את זה כדי לקדם את החברה הערבית ולהביא אותה למקום אחר. בהרבה תחומים אחרים, כמו טכנולוגיה למשל, התפתחנו באופן מהיר. אפשר גם בעישון.

"הניסיון בעולם מראה ששינוי בחברות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך הוא אפשרי אם יש חוק שדואג לכך ואכיפה של החוק. לך לכל הערים היהודיות ותראה איך הערבים מתנהגים שם, מכבדים את כל החוקים, אין להם שום בעיה עם החוק".

יש לך מושג מה שיעור המעשנים בקרב המחוקקים בכנסת?

"לא ממש, אבל באמת יכול להיות שיש שם מעשנים רבים. אגב, אחוז העישון אצל נשים ערביות אקדמאיות גבוה מאוד, כמעט פי 1.5 מנשים ערביות שאינן אקדמאיות. ההסבר לכך הוא שהעישון עדיין נתפס אצל אישה ערביה עצמאית כסמל סטטוס של חירות, פמיניזם, או מהפכניות. זו אחת הבעיות שבה אנחנו נתקלים בחברה הערבית, לצד עישון של ילדים ועישון של נרגילה, שהוא באמת יהיה האסון הבא שיבוא על החברה".

מדוע, העישון בנרגילה נמצא בעלייה?

"כן, בעלייה מדהימה. ומחקרים חדשים מראים שזה מסוכן אפילו יותר מהסיגריות. הטבק שם כולל כל מיני תוספים מסוכנים. אני חושב שההשלכות של זה עוד יפתיעו אותנו בשנים הקרובות. הלא ידוע בסיפור הזה יותר גדול מהידוע".

אגב, באגודה למלחמה בסרטן מעשנים?

"לא. אולי עובדים זוטרים מעשנים, אבל אחת הדרישות שלנו בקבלה לעבודה היא שאצלנו לא מעשנים, לא רק כסיסמה אלא גם בפועל. אנחנו מאמינים שמי שלא נמנע מעישון לא יכול להטיף נגד עישון".

מומחים ערבים נוספים אפשר למצוא באתר A-list.